מבחינת הגישה שלנו לכסף ולהתנהלות הכלכלית בחיים, אנחנו מתחלקים באופן כללי ל-2 סוגי טיפוסים:  השמרן והנועז.

האדם השמרן מבחינה כלכלית תמיד ישים בראש סדר העדיפויות שלו את הביטחון והיציבות.

על מנת לשמור על היקר לו מכל - הביטחון הכלכלי והיציבות הכלכלית - השמרן מוכן לוותר על הזדמנויות לצמיחה והתקדמות.

לעולם לא תתפסו את השמרן לוקח הלוואות גדולות מהבנק כדי לפתוח עסק, או מנהל רמת חיים שהיא מעבר ליכולתו.

מנקודת מבטו של השמרן, שום הזדמנות, מפתה ככל שתהיה, לא שווה את הסיכון של אובדן היציבות והביטחון הכלכלי הבסיסי שלו. 

מנגד, עומד הטיפוס הנועז מבחינה כלכלית.

הנועז תמיד ישים בראש סדר העדיפויות שלו את הצמיחה וההתקדמות הכלכלית.

המושגים 'ביטחון' ו-'יציבות' הם שם נרדף מבחינתו ל'מוות'.

מטרתו העיקרית של הנועז היא ההתקדמות בסולם המעמד הכלכלי, והוא לא יהסס לנצל הזדמנויות שונות לצורך הגשמתה של מטרה זו.

'הנועז' וה-'השמרן' הם טיפוסים אידאליים, והאישיות שלנו מורכבת בד"כ משני הצדדים האלה.

אם נבחן את דפוסי ההתנהגות הפיננסיים שלנו ואת ההחלטות הכלכליות המרכזיות שקיבלנו בחיינו,

סביר להניח שנוכל לסווג את עצמנו כיותר 'נועזים' או כיותר 'שמרנים'.

יחד עם זאת, מכיוון שאנחנו מדברים על אנשים אמיתיים,

הרי שלכל טיפוס 'נועז' יש צד 'שמרן' בתוכו, ולכל טיפוס 'שמרן' יש צד 'נועז' בתוכו.

רובנו מבינים שקיצוניות, מכל סוג שהיא, לא מובילה בדרך כלל לשום מקום טוב.

אדם שהוא קיצוני מדיי בנועזות הכלכלית שלו, ואינו מייחס שום חשיבות לביטחון וליציבות בחייו,

ייקח על עצמו סיכונים גדולים מדיי וסביר להניח שימצא את עצמו לבסוף שקוע בחובות כבדים או בורח מהשוק האפור.

באותה מידה, אדם שהוא קיצוני מדיי בנטייה שלו לשמרנות כלכלית, ואינו מוכן לקחת שום סיכון בחיים,

כנראה ימצא את עצמו מתוסכל מאוד מכיוון שהוא פספס הזדמנויות רבות בחייו.

מאחורי כל אדם קיצוני מסתתר פחד גדול, פחד האחראי לכך שאין לו את היכולת לבחור בדפוס התנהגות אחר.

השמרן הקיצוני מבחינה כלכלית הוא כזה, משום שהוא מפחד פחד מוות מכל מה שמריח כמו סיכון, ותמיד רואה לנגד עיניו את אובדן הביטחון והיציבות שלו.

באותה מידה, הנועז הקיצוני מבחינה כלכלית הוא כזה משום שהוא מפחד פחד מוות מכל מה שמריח כמו ביטחון ושמרנות, משום שמנקודת ראותו, עדיף למות מאשר להיות 'בינוני'.

באופן פרדוקסלי, ככל שפחד המוות שלנו גדול יותר, אנחנו מביאים על עצמנו את הסוף-

השמרן הורג את עצמו לבסוף משום שהוא חוסם כל אפשרות לצמיחה ולגדילה,

 והנועז הורג את עצמו לבסוף משום שהוא מתעלם מסכנות אמיתיות לאורך הדרך.

הצדדים 'הנועזים' שבנו, בני האדם, הם האחראיים להתקדמות ולצמיחה של המין האנושי, 

 בעוד שהצדדים 'השמרניים' שבנו, אחראיים לכך שלא נתנתק מהקרקע יתר על המידה ונביא על עצמנו חורבן.

בעולם הכלכלי, שני הצדדים הללו באים לידי ביטוי ב-2 מושגים שונים:

דיפלציה ואינפלציה (Deflation & Inflation).

הפירוש המילולי של המושג אינפלציה (Inflate) הוא: 'למלא משהו באוויר על מנת להגדיל את הנפח שלו'.  אינפלציה משמעותה גם 'התרחבות כלכלית', ולכן היא המצב הרצוי, אבל רק בתנאי שאנחנו מדברים על אינפלציה נמוכה, וזאת משום שהיא למעשה מעידה על צמיחה כלכלית מתונה. 

אינפלציה נמוכה היא תוצאה של איזון בריא בין הכוחות ה'נועזים' שלנו ובין הכוחות ה'שמרניים' שלנו.

מדוע אנחנו מעוניינים בצמיחה כלכלית מתונה ?  למה לא לשאוף לצמיחה כלכלית מהירה וגדולה ?

הסיבה לכך היא שכאשר אנחנו ממלאים בבת אחת כמות גדולה של אוויר בגוף מסויים,

כמות אוויר שאותו הגוף איננו מורגל בה ואיננו יודע כיצד להתמודד עמה, התוצאה הכמעט וודאית תהיה פיצוץ.  כאשר אנחנו ממלאים את האוויר לאט לאט אנחנו מאפשרים לאותו גוף להתפתח ולהתאים את עצמו אל השינוי,

באופן כזה שהוא יכול להכיל בכל פעם יותר ויותר אוויר.

הפירוש המילולי של המושג דיפלציה (Deflate) הוא: 'הוצאת אוויר מגוף מנופח'.

דיפלציה משמעותה הצטמצמות כלכלית, שזה ההיפך מצמיחה כלכלית, ולכן היא איננה תופעה רצויה כלל.  אם המטרה שלנו היא תמיד לגדול ולצמוח, הסיבה היחידה להוציא אוויר החוצה במקום להכניסו פנימה, היא שניפחנו יותר מדיי ומהר מדיי.

כאשר הצד 'הנועז' מבחינה כלכלית דומיננטי יותר מהצד 'השמרן', אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של התרחבות כלכלית מהירה וגדולה מדיי.  כל עוד אנחנו 'קשובים', ולא נותנים לצד ה'נועז' לנהל את העניינים יותר מדיי וללכת רחוק מדיי, לא מדובר בסוף העולם.

נניח שאדם מסויים הקים עסק לרחיצת מכוניות.  בתוך שנתיים הוא הביא את העסק למצב לא רע, והוא מחליט להתרחב ולהפוך להיות הבעלים של רשת לרחיצת מכוניות.  הוא לוקח הלוואה מהבנק במטרה לפתוח 2 סניפים נוספים.

שנה לאחר שהוא פתח את 2 הסניפים החדשים, אותו אדם קולט שהוא טעה בהערכותיו, והמחזור הכספי מ-3 הסניפים גם יחד לא מצדיק את גודל ההלוואה והריבית שהוא משלם עליה.

היזם שלנו מצא את עצמו במצב של התרחבות כלכלית מהירה מדיי.

אם הצד 'השמרן' שבו ייקח את הפיקוד על המצב, הוא מן הסתם ימכור את 2 הסניפים החדשים ויחזיר כמה שיותר מההלוואה שלקח.

למעשה, בפעולה זו, אותו אדם כופה על עצמו צמצום כלכלי, או דיפלציה.

כמובן שהמחיר לצעד כזה יהיה חזרה די משמעותית אחורה מבחינת הצמיחה הכלכלית האישית שלו, משום שההרפתקה הזו עלתה לו כסף.  אבל סביר להניח שבמידה והוא פעל בזמן והכיר בטעות בשלב מוקדם יחסית, לא מדובר בפשיטת רגל טוטאלית אלא בעיקוב זמני בלבד.

בעולם הכלכלי, כאשר ההתרחבות או הצמיחה הרחיקה לכת יותר מדיי, אבל לא באופן קיצוני מאוד,

הבנקים המרכזיים מפעילים כלים שונים שמטרתם לדכא אותה, כאשר אחד המוכרים שבהם הוא העלאת הריבית.

העלאת הריבית היא למעשה דיכוי של ה'נועזות' הכלכלית במשק, משום שיזמות זקוקה תמיד למימון,

וכאשר המימון הופך יקר היא קטנה.

התוצאה של זה היא מה שאנחנו מכנים 'מיתון' -  'Recession'.

מיתון כלכלי נמשך בדרך כלל לא יותר משנים בודדות, שלאחריהן הצמיחה הכלכלית במשק מתחדשת.

אבל כאשר ההתרחבות הכלכלית המהירה מרחיקה לכת יותר מדיי, הבחירה בדיפלציה על מנת לתקן את המצב הופכת להיות בעייתית.  היא הופכת לבעייתית משום שההשלכות שלה הן הרסניות מאוד, הן מבחינה פיננסית והן מבחינה נפשית.

מבחינה פיננסית משום שבמצב כזה דיפלציה כרוכה בפשיטת רגל.

המשמעות היא שלא מדובר בהוצאה זמנית של חלק מהאוויר, אלא בהוצאת כל האוויר החוצה.

פשיטת רגל היא אירוע שבדרך כלל מחסל אדם לחלוטין מבחינה פיננסית, כלומר, שהוא יכול לשכוח מצמיחה עתידית.

מעבר לזה, המעבר המהיר ממצב שבו היית מלא באוויר למצב שבו התרוקנת לחלוטין הוא קטלני מאוד גם מבחינה נפשית 

ועשוי להוביל לדיכאון קשה ואף להתאבדות.

בשונה ממיתון כלכלי (Recession), הנגרם כאמור מריסון יעיל של הצמיחה המהירה בזמן,

התוצאה של הוצאת כל האוויר החוצה בבת אחת גורמת לתופעה הידועה בשם 'דיכאון כלכלי' - 'Depression'.

בעוד שמיתון כלכלי נמשך שנים בודדות בלבד, דיכאון כלכלי, כמו זה שהיה למשל בשנות ה-30 של המאה שעברה בארה"ב, נמשך לפחות 20 שנה.

במצבי קיצון כאלה, כלומר, במצבים בהם הבחירה בדיפלציה היא למעשה הבחירה במוות או בדיכאון ממושך מאוד,

רבים בוחרים באפשרות אחרת להתמודדות עם המצב:

הם מנסים לתקן את הצמיחה המהירה מדיי ע"י זה שהם מקצינים את דפוס ההתנהגות שהוביל אותם למצב הבעייתי הזה מלכתחילה.

בדוגמא שלנו, אותו אדם יכול למשל לקחת הלוואות נוספות, גדולות יותר מהראשונה, ולפתוח עוד 5 סניפים מתוך אמונה שהוא למד את העסק טוב יותר ולכן יצליח להגדיל את המחזורים באופן משמעותי.

מעשה כזה הוא מובן לחלוטין, ואפילו הגיוני במידה מסויימת, לנוכח המצב שאותו אדם הגיע אליו.

אם הגעת למצב שבו מצד אחד אתה יכול לבחור בצעד שהמשמעות הברורה שלו היא דיכאון פיננסי ממושך

או אפילו מוות פיננסי, ובין צעד שדוחה את הקץ ואפילו נותן לך סיכוי, קטן ככל שיהיה, לשנות את המצב,

בהחלט סביר שתבחר באפשרות השנייה.

המערכת הפיננסית העולמית נמצאת היום בדיוק בנקודה הזו, שעליה לבחור בין לרוקן את כל האוויר בבת אחת, כלומר בדיפלציה, שמשמעותה דיכאון כלכלי ממושך מאוד, או בלהמשיך ולהזרים עוד ועוד אוויר פנימה, ובכך אולי לשנות את המצב,  אבל גם להסתכן במה שמכונה 'היפר אינפלציה', שהיא למעשה הפיצוץ האדיר שמתרחש לבסוף כאשר הגוף לא יכול עוד להכיל את כל האוויר שמוזרם לתוכו.

ההתרחבות הכלכלית בעולם, בעיקר בעולם המערבי, הגיעה למצב קיצוני כל כך שהבחירה בדיפלציה היא למעשה בחירה בהתאבדות פיננסית.

מי שחושב שניתן לפתור את משבר החוב הנוכחי ע"י הוצאת כל האוויר מהבועה בבת אחת, או במילים אחרות-

שאין לחלץ מחובות מדינות כמו יוון או איטליה, ושצריך לתת לבנקים ולגופים פיננסיים גדולים כמו AIG או ליהמן לקרוס ולשאת בתוצאות, אינו מבין את ההשלכות האמיתיות של מעשים אלה, את גודל החורבן שזה יגרור.

ארה"ב כבר בחרה למעשה באפשרות של 'הרחבה מוניטרית'.  מדובר במדיניות שעיקרה למנוע, כמעט בכל מחיר,

את ההשלכות ההרסניות של דיפלציה קשה.

האמריקאים בחרו באפשרות הזו, הבאה לידי ביטוי בהורדת ריבית ובהזרמה של כסף לשווקים,

משום שהם חוו על בשרם, בשנות ה-30 של המאה שעברה, דיכאון כלכלי ממושך, אותה תקופה בהסטוריה האמריקאית המכונה - 'The Great Depression'.

האירופאים לעומתם, נוטים יותר לצד ה'שמרני', ודורשים מדיניות של קיצוץ משמעותי בהוצאות והגדלת המסים,

במטרה להביא את התקציב לאיזון.

גרמניה, שהיא אולי ה'שמרנית' מכולם, בוחרת בגישה זו משום שהעם הגרמני חווה על בשרו, בתחילת המאה שעברה,

את ההשלכות ההרסניות של 'היפר-אינפלציה', תופעה המתרחשת לבסוף כאשר ההזרמה של עוד ועוד כסף לשווקים לא עובדת, והמטבע קורס ומאבד את ערכו.

האם אנחנו הולכים לקראת דיפלציה או היפר-אינפלציה ?

מי שיקדיש זמן ממושך ללימוד הנושא יגיע למסקנה שרק בעתיד טמונה התשובה.

כך או כך, הכלכלה העולמית הולכת לקראת צונאמי פיננסי אדיר ממדים, כזה שאף אחד מאיתנו לא חווה מעולם.

למאמרים נוספים בקרו באתר שלי:

http://therulesofthemarket.blogspot.com/