צדק חברתי. ערבות הדדית. אלו המילים הלוהטות של קיץ 2011. ראיתי אפילו שלטי חוצות של תנועת הערבות, כנראה מישהו שמנסה לרכב על הגל הפופוליסטי הזה. אבל באמת מומלץ שלעם ישראל תהיה ערבות הדדית ושהוא ישאף לצדק חברתי. גם בפרשת השבוע (למתעניינים, פרשת שופטים) כתוב ״צדק צדק תרדוף״, אז מי אני שאתנגד??
אלא שבמקרה של קיץ 2011 לא באמת מדובר בצדק חברתי וערבות הדדית אלא יותר במאבק על הארנק. האם המחאה הזו נועדה לשפר את הצדק בארץ? את השיוויון? את הערבות ההדדית? או שהיא נועדה לעזור לכל אחד מאיתנו לחסוך כסף ולחיות קצת יותר טוב?
כי צדק חברתי וערבות הדדית זה גם לא לעקוף בתור. זה גם לא לצפור ברמזור כבר ברגע שהתחלף לכתום. זה גם לא לקלל את כל העולם במשחקי כדורגל שיש בהם גם ילדים קטנים. זה גם לא ללכלך את החוף/הפארק/שמורת הטבע ולאסוף אחריך את הזבל. זה גם למחזר ולא לזרוק הכל ביחד לפח. זה גם להגיד שלום ובוקר טוב למאבטח בכניסה לקניון כי גם הוא בן אדם. זה גם לעצור לטרמפיסטים. זה גם לא סתם לחנות בחניית נכים או לא לחנות על המדרכה ולחסום אותה. זה גם לא לעצור בדאבל פארקינג רק כי בא לך משהו מהפיצוצייה. זה גם לראות הפגנת אתיופים על שילוב ילדיהם ולתמוך, לא להעביר ערוץ. זה גם לחנך את הילד שלי לעזור ולזקנה ברחוב ולא לצעוק לה שתזוז כבר. זה גם להתנדב בארגוני חסד. זה גם לתרום שעות לקהילה. זה גם לא לעשוק בני נוער שעובדים בחופש. זה גם לא להגזים בשכר הדירה שאתה דורש מהסטודנט/זוג צעיר. זה גם לראות חיילים באימון בדרום, או במחסום, ולעצור לזרוק מילה טובה או להגיד תודה. אם אתם בכלל בקטע, תנו להם איזה בקבוק קולה שהבאתם לטיול.
כי צדק חברתי אמיתי וערבות הדדית אמיתית לא יגיעו מהממשלה. הם לא ינחתו מלמעלה דרך איזושהי הצעת חוק. אל תסמכו על לובשי החליפות ונואמי הנאומים שיביאו לכם צדק וערבות, כל מי ששמע את ציפי לבני ואמנון אברמוביץ מדברים על המתנחלים/חרדים/דתיים מבין כמה הם רחוקים שנות אור מהמושג ערבות הדדית. כמה ״כל ישראל ערבים זה לזה״ לא נוגע אליהם. אם נשתמש בסלוגן של משיח שקר אחר- yes we can, but we probably won't.
הערבות ההדדית האמיתית נמצאת בפריפריה ובמרכז, בנגב ובגליל, בירושלים וביהודה ושומרון. היא נמצאת בכל מקום בו ישראלים פועלים לעזור לישראלים, בכל מקום בו אנו מנסים לשפר את פני החברה שלנו ולהפוך אותה לתומכת וחמה יותר. אנחנו לא צריכים פוליטיקאים בשביל זה, אנחנו לא צריכים את דפני וסתיו בשביל זה. אנחנו אפילו (כן, כן, תתפלאו) לא צריכים להיאסף בכיכרות בשביל זה. אנחנו רק צריכים להתנהג כמו בני אדם, להפסיק לרמות ולעקוף ולשקר ולתחמן. להפסיק עם תרבות ה״סמוך״ וה״יהיה בסדר״, להפסיק ללכת עקום ולנסות למקסם את הרווח האישי שלי. אנחנו צריכים להפסיק את ההתנהגות הבהמית שכולנו יודעים שהישראלי יכול להוציא החוצה, רק לשמור אותה בפנים, עם עדיפות שגם בפנים לא נהיה כאלה. לנסות להשתלט קצת על הישראלי "המכוער", התחמן. צריך לנסות לשפר יום יום, צעד צעד, את המדינה שלנו, את החברה שלנו. צריך לנסות להיות קודם כל בני אדם.
צדק חברתי וערבות הדדית מתחילים מאיתנו. מבפנים. זה בידיים שלנו, לא של הממשלה. לא של התקשורת. רק שלנו.
לסיום, גילוי נאות- פוסט זה נכתב לפני שבוע ועבר עדכון אתמול בערב. הוא היה אמור להיות מפורסם כבר בשבוע שעבר אלא שיצאתי לשבוע מילואים בצאלים. אתם יודעים, אותה פעילות שגם היא עונה להגדרה של ערבות הדדית. לידיעת הקוראת דפני ליף.
|