פסוקו של יום
פסוקו של יום ומה כבר נשאר? עוד יום התחיל, עוד שבוע עבר. ומה איתך? איפה אתה נותר?
שאלות, שאלות, ותשובות להם אין, ולמה בעצם? האם זה ייתכן?
אתה מחפש והיא כבר לא שם, וכל מה שנשאר הוא רק עוד חותם, עוד צל גדול שאת השמש מסתיר, לשמוע אותה זה כל-כך נדיר.
אתה רק רוצה קצת נחמה, עוד ליטוף קטן, מילה נעימה, אך אין בנמצא, נותרת לבד, יושב ומחכה לעוד טלפון אחד.
את הקול לשמוע, את החיוך להרגיש, נגיעה קטנה במקום רגיש, אך לא! משהו מסרב לקרות, ואתה מנסה בכל כוחך להבין, לראות.
אבל איפה היא? לאן נעלמה? האביר מחכה על הסוס לעלמה, כל מה שנותר, רק אפר ואבק, ליבך, ממך כבר מזמן ניתק.
נותרת לבד, בודד וגלמוד, כמו כלב עזוב, קטן וחמוד, ואותך אף אחד לא רוצה לאמץ, למרות שבכך ליבך כה חפץ.
הייתה היא האור, השמש, היום, נתנה היא לך תקווה וקצת חום, נותרו שמיים קודרים ללא זיק או ניצוץ, היה זה פרח, נותר לו רק קוץ.
תמיד עמדת שם בשבילה, כל מה שאמרה תמיד, כל מילה, אך היא שכחה, אותך היא נטשה, וכל זאת ללא טיפת בושה.
נותרת לבד, אין מה לעשות, רק מחכה שתגיע האות, עליה לעד לא תוותר, לעולם לא יהיה לך משהו אחר.
כל הזכויות שמורות אין להעתיק ו/או לעשות כל שימוש ללא היתר מראש ובכתב מאת יובל א.נ. 2007© |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סיגל... נשמה טהורה...
כל מילה שלך היא חוקק לליבי,
מחכים ממך כל פעם מחדש...
אך אל תדאגי,
הכאב הזה הוא בעברי,
כיום אני מחייך לעתיד כי למדתי... למדתי לא לכאוב על מה שלא צריך...
תודה לך יקירתי,
על מילותייך הנפלאות,
ועל מי שאת...
אתה יודע עד כמה אני מעריכה את כשרונך ואת אופי כתיבתך,
אבל עצוב לי לקרוא את שירך..
יש בו משום תחושת נחיתות, רחמים עצמיים, כאב גדול ואין לכך סיבה,
שכן אם אתה סמוך ומאמין שנתת את כל שיכלת ואף מעבר ולא העריכו אותך כראוי, הרי שאין כל סיבה לחכות לעד לאדם שכזה,
אדם שאינו מסוגל להעריך את הנעשה עבורו ולא יודע לשמור על שנפל בחלקו, סופו שיתעורר מאוחר מדי ויבין מה איבד ואז ילמד שיעור אמיתי בחיים..
אבל אתה לא צריך לשבת ולחכות שהשיעור יילמד על חשבונך..
המשך את חייך, למד להעריך את עצמך ולהקיף עצמך באנשים שידעו להעריך אותך נכונה ואז אתה תהיה זה שידו על העליונה, שיחליט ויכריע מה לעשות ועם מי, אדם עם גאווה!
אף אחד לא ראוי שיחכו למענו לעד, בטח לא אדם שפגע בך..
ונראה שהאהבה מסנוורת יתר על המידה בכדי לראות את העובדות!
מצטערת שהארכתי בתגובה, אך זה מסוג הדברים שמקוממים אותי..
מאחלת לך סופ"ש מלא בהערכה עצמית וציפייה לעתיד ולא לשחזור העבר שרק הכאיב לך..
לפעמים הריקנות נמצאת בתוך המחשבות, זו מין ריקנות של הנשמה שגורמת להרגשה של לבד...
תודה על מילותייך אסי יקר... הן מחממות את הלב,
ואיך יכול להיות לא נפלא אחרי תגובה כזאת...
תמיד תהיתי איך אפשר להישאר לבד כשאתה מוקף מחשבות, תהיות וזיכרונות
אשר לא נותנות מנוח ורגע של שלווה, גם אם היא מדומה..
המילים שלך נוטפות רגש, כל שורה מתמרקת בתחושות
והכל יפה וענוג למרות עצבותן של המילים..
בוקר נפלא :)