בדרך כלל קשה לבן אדם להודות שהוא מכור למשהו.לי אין בעיה עם זה. אני מכורה להרבה דברים. במסגרת פרוייקט-"אוסי 2011 הדרך למימוש עצמי בלי לדעת את הדרך" החלטתי לעשות שינוי מהותי בהרגלי התזונה שלי ולמגר מחיי שני מרכיבי תזונה שעד היום לא הבנתי בכלל כמה הם בעלי משקל בחיים שלי. גלוטן-שזה בקצרה מלאאא דברים טעימים כמו קרואסון עם גבינה ושינקן שאני אוהבת לאכול בבייקרי ועוגות וכל דבר מאפה שאתם יכולים לחשוב עליו וגם -שניצל וסושי (כן באורז יש גלוטן) ו-וויסקי! סוכר-אני באמת צריכה לפרט??? כל דבר שהוא מתוק בעולם הזה ואינו פרי! הייתי מצרפת עכשיו תמונה של מאפים וכדורי שוקולד אבל אסור לי. אני כבר כמה ימים מסובבת את הראש לכיוון הנגדי כשאני עוברת ליד מאפיות או במחלקה של המתוקים בסופר. אז תמונה? בשביל מה זה טוב. היום יום שלישי. את הגמילה התחלתי ביום ראשון. כמובן שכמו כל נרקומנית לפני גמילה את היומיים של סוף השבוע לפני הגמילה העברתי באכילת מתוקים ומאפים כדי לנצור את הרגעים האחרונים איתם. איזה פאתט.. ביום ראשון אחה"צ עברתי את הטיפול האנרגטי שאמור להסיר אצלי את הדחף למתוק ומאפה. איך שחזרתי הביתה הרגשתי רעב קשה ומייד הכנתי לי סלט ענק להרגעת המצוקה. ולקינוח מה אכלתי? נכון! תפוח! איזה יופי. היום השני אמור להיות ממש קשה בכל סוג של גמילה אני העברתי אותו בקניות מטורפות של מוצרי בריאות שעולים הון עתק והצטיידות למלחמה הבאה בדחף. להלן מספר מוצרים שעד שלא תפסיקו אם גלוטן לא תדעו על קיומם: קינואה מותפחת--פריכיות כוסמת-אמרנת וסורגום(סוג של קטניה) ועוד מיני מוצרים שהדבר האחרון שחושבים עליו כשרואים אותם זה -טעים יש לי חמש ארוחות לאכול ביום. ארוחת בוקר,ארוחת עשר (בחזרה לכיתה ד2) ארוחת צהריים,ארוחת ארבע(כי אנחנו באנגליה וזו שעת התה) וארוחת ערב. מכיוון שאני ממוצא גרמני וסה"כ אנחנו ידועים במשמעת שלנו החלטתי עם כל הספקנות לתת לזה סיכוי אמיתי. בבוקר אכלתי ביצה וירקות בעשר פריכית עם טחינה אורגנית בצהריים עוף עם ירקות מבושלים ובערב ירקות מבושלים בלי עוף. אה-ושני אפרסקים. במהלך כל היום רצות לי במוח תמונות בפלאשים קצרים של שוקולד ובקלאווה לא ברור איך זה קורה אבל זה לא ממש עזר! בערב כבר בכיתי לחבר שלי שאיך אפשר ככה וזה לא חיים ואין סיכוי שאני אצליח ושיתן לי כסף לקנות מנה! (פלאפל) אבל מנגד עמדה ההבטחה לחיים בריאים יותר מלאי חיוניות ועירנות וגם כמה קילו פחות... היום היום השלישי והגרוע מכל (אני מקווה) קמתי בלי חשק לחיים והייתי חייבת ללכת לחתום בלשכה (אגב מזל שאני מובטלת אין לי מושג איך הייתי עושה את זה בעבודה) לא היה לי כוח לפדל אפילו הייתי גמורה לא הצלחתי לשתות את הקפה של הבוקר כי הוא בלי סוכר וזה מגעיל.חזרתי מהלשכה והכנתי לי ארוחת בוקר בלי חשק וגם לא היה לי תיאבון. ארוחת הבוקר כללה-יוגורט עיזים עם חתיכות אפרסק קצת דבש אגוזי מלך וקינואה תפוחה סה"כ לא נורא אח"כ אכלתי פריכית עם טחינה ועגבניה-נראה לי שזה מה שאני הכי נהנית ממנו עד כה אולי בגלל שהפריכית מזכירה לי לחם...בצהריים טיגנתי חזה עוף ואכלתי אותו בליווי עלי חסה ברוטב לימון.... רוב היום ישנתי. לא היה לי כוח לזוז. בערב החלטתי שאם אי אפשר לשתות קפה אז לפחות נשתה תה. גם בתה יש קופאין :) (נרקו...) וזה היה מעשה נבון! תה עם דבש וחלב זה נחמד מאוד. אה וקניתי אבטיח זה בכלל היה בשבילי כמו לרחוץ באמבט של סכרין... ברור לי שזה רק עניין של לעבור את הימים הראשונים ואז כבר יהיה יותר טוב אבל מדי פעם אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי-בשביל מה אני עושה את זה????? אה- השינוי הבריאותי,נכון.נכון.נכון. לא נורא-מחר נקנה עוד אבוקדו...... כי ארטיק או טוסט אנחנו לא יכולים לקנות! |