אאורטה
פוסטים פופולאריים
-
טובטוב: הגמד הטוב? - כתבת תחקיר
5/12/13 | 7490 צפיות
-
איור - ביטויים מפורסמים ומקורם 13 (כנסו לצפיה)
16/6/09 | 1482 צפיות
-
וידאו: חברוּת אפלטונית בין אישה לגבר איננה אפשרית?
2/4/12 | 1542 צפיות
-
מי שעונה נכון על השאלה הזו - גאונ/ית!
19/2/14 | 3676 צפיות
-
ואללה זבאללה יופי
9/10/10 | 1406 צפיות
-
פתחתי גלריה! (+ביטויים מפורסמים #12)
10/5/09 | 2138 צפיות
פוסטים אחרונים
- המימונה שלי 22/4/14
- יושבים 31/3/14
- מי שעונה נכון על השאלה הזו - גאונ/ית! 19/2/14
- הבלה-בלה על התבוללות היא בלילת בילבולים מהבולבול 29/1/14
- ההבדל בין מישהו שאוהבים לשנוא למישהו שפשוט שונאים 9/1/14
- הולך ופוחת 19/12/13
ביתא ישראל
בוקר בנתניה. בתחנה המרכזית התגלה חפץ חשוד. אני עומד בפינת רחוב אחד-העם ליד פיצוחי אלגרה ומביט מעבר לרחוב בצבר הקהל המשועמם והדהוי הממתין להיכנס לתחנה ולנסוע לעבודות המסריחות שלו. אני ממתין שיאספו אותי ברכב. סיפור ארוך.
זה רחוב של חנויות אתיופיות. אני מציץ לאחת מהן כדי לבדוק אם יש דיסק של מחמוד אחמד, אליל אתיופי שלא מזמן שמעתי כיסוי לשיר שלו בהופעה דחוסת-התלהבות ועוואנטה של בוגרי רימון. בלי זכר להתלהבות או עוואנטה, ובלי להסתכל על מדפי הדיסקים שלו, בעל החנות מודיע לנֶץ' האהבל שהפריע לסדר יומו - לי - שאין. אני חוזר לעמוד ליד פיצוחי אלגרה. זקן אחד עומד ומביט יחד איתי בכניסה לתחנה המרכזית. אמא אתיופית חולפת על פנינו בעודה נוזפת בבנה הקטן.
"בלה בלה בלה בלה בלה," מודיע לי הזקן בבליל פרוטו-סלאבי כלשהו.
"סליחה?" אני שואל. ניֶה גָבָריוּ פָרוּסקִי.
"ד'ה פיוצ'ר אוב איזראל," הוא חוזר על מה שאמר באותו מבטא כבד ומצביע בסנטרו לכיוון האתיופים שעברו פה. אני קולט שהוא לא רואה את העתיד בחיוב.
אני בוהה בו. "איטס אין אינגליש. איים ספיקינג אינגליש," הוא מסביר. עם המבטא שלו באנגלית, הוא נשמע כמו הרעים בסרטים האמריקניים שלפני נפילת הגוש המזרחי.
"אוקיי." אני בוחן אותו לעומק. אקס-בריה"מי כלשהו, רזה, מטר-שישים וחמש, מכנסיים אלגנטיים בצבע קרם וחולצה לבנה מכופתרת בתוך המכנסיים. רגליים זקופות אבל כתפיים שפופות מאוד, עם צוואר חצי-אופקי ופרצוף מר וחורש רעה המתאמץ קדימה. ומשקפי ראיה כהים, כמובן. אם גרגמל היה יוצא לגמלאות, מחליף לאזרחי ומתחיל לחיות על ביטוח לאומי, אולי כך הוא היה נראה.
גועל פיזי אוחז בעצמותיו כשהוא מדבר על האתיופים. "איטס נוט איבן שור דט דיי אר ג'וּז," הוא אומר. "באט דיי ברוט דם היר. דיס איז יור איזראלי גוברמנט."
"אני לא יודע... הם אנשים די נחמדים," אני אומר באנגלית. לא ברור לי למה הוא מתעקש לדבר אנגלית. כשאני אומר איזו מילה בעברית, הוא אומר לי שהוא מבין עברית, אבל ממשיך באנגלית. מסתבר שהוא מלטביה (הוא מסביר לי שהיא קיימת), ולחם באחת מהמלחמות הגדולות. בזמנו אנשים היו בריאים וחזקים, היו הולכים לצבא ולוחמים ובלה-בלה-בלה. ועכשיו האתיופים האלו באים לכאן "אנד דיי גיב דם אול דה מאני פור עלייה. דיי טייק אול דה מאני פרום איזראלי סיטיזנס טו גיב דם טו באי אן אפרטמנט."
אה. הקצאת משאבי אוצר. הממ. אני מציין את החרדים ואת העליה הרוסית, שלעומתם האתיופים הם דגיגי רקק. הוא מהנהן, אבל ממשיך להתסכל על היענו-יהודים האפריקנים המטנפים את האוויר סביבנו בגבות מכווצות ועינים יוקדות. אני מעדיף להקשיב לו מאשר להתווכח, אבל נראה לי שהוא קלט שאני סוג של בוגד ליברלי באומה או משהו, כי ברגע שנפלט לו משפט המחץ--
"דיי אר לייק קוקרוצ'ז"
--הוא מייד פונה לעזוב. בלי הודעה מקדימה, כאילו לפתע נאחז חרטה מושלמת על הכל. באמצע מעבר החצייה הוא מסתובב, מרים יד לרגע ואומר: "איי אם נוט ראסיסט!" ונעלם לתוך הקהל הנתנייתי.
אני עומד ליד פיצוחי אלגרה, מביט באתיופים. אני מנער את הראש כדי לבדוק אם כל זה באמת קרה עכשיו או שבעצם חוויתי שבץ זעיר. קריפי. לפתע מתגלה לי טפח צלול מן המציאות: רעיונות מסוג זה שכרגע האזנתי לו מסתתרים להם בנחת בתוך מאות או אלפים מן הגולגלות האנונימיות שעל פניהן אני חולף בכל יום רגיל.
אייכמן, מיין טבאריש, איי וויל מיס יו.
"רב יוסל, מי מביא את השתיה הקלה לפגישה הסודית הבאה שלנו?"
----- (C) כל הזכויות שמורות RAJARAJ 2011 |
תגובות אחרונות
-
ציני_כאן
בתגובה על אוקיי, אני אסביר את זה רק פעם אחת
-
face
בתגובה על המימונה שלי
-
ההלך
בתגובה על יושבים
-
--()--
בתגובה על מי שעונה נכון על השאלה הזו - גאונ/ית!
-
ההלך
בתגובה על הבלה-בלה על התבוללות היא בלילת בילבולים מהבולבול
-
Rajaraj
בתגובה על ההבדל בין מישהו שאוהבים לשנוא למישהו שפשוט שונאים
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
Soul Sista,
רק לפני יומיים במסעדת פועלים התיישבנו ליד אחד, חצי מרוקני חצי טוניסאי בן כחמישים. בזמן שטחננו את השניצל בבגט, הוא נידב לנו את המידע שהרוסים הם זבל של עם. הקופאית הכוסית של המסעדה רוסיה, הוא סיפר לנו כחושף כתם שחור בעברה. "פוסטמה זאתי," הוא חזר כמה פעמים בקול קצת רם מדי. שוחחתי איתו, סוג של. מסתבר שהמרוקנים בראש טבלת העמים הטובים. ("יש להם כבוד", מה שזה לא אומר), ואחריהם הטוניסאים והתימנים. טוב לדעת. בקיצור, הזכרתי לו את המערכון הזה בדיוק שאת שמת פה. אבל הוא היה מטומטם, חד וחלק. שש פעמים הסברתי לו שזה מערכון ממש ישן בשחור לבן של אורי זוהר ואריק אינשטיין, וכל פעם הוא המשיך לשאול "באיזה ערוץ זה", לא משנה כמה פעמים חזרתי על כך שזו לא תכנית טלוויזיה אלא רק משהו ששודר איפשהו בעבר.
בהחלט, וכל מילה, הכל נכון.
אבל אני מודה שלא יכולתי שלא לחשוב על זה.
ישצ'ה פשצ'ה.
עדיין עובד.
ואללה. לא חשבתי על ההיבט הזה. מצד שני, רק ביומיים האחרונים שמעתי אנשים משתלחים שרירותית ברוסים ברמה הכי אינפנטילית ("רוסים? איכס" ו"רוסים... זה עם חרא").
דהויניצ' - זה לא הכסף שהולך לאחרים שמפריע להם, זה הצבע. פשוט וכך.
אני לא שופט, אני מאבחן. אפילו זה לא ממש - אני צופה.
אגב, גם שיפוט לכף זכות הוא שיפוט. ברור שהערכים שהוא מבטא הונחלו לו איכשהו, אבל את זה ניתן לומר על כולם. אני אומר, בוא ניתן לזקן לדבר בשם עצמו. :)
תודה. פשוט חשבתי לרכב על הצלחת הסרט החדש של הדרדסים כדי לקדם את הפוסט. :)
אמסגנלו.
מה זה "בנטי"?
חשבתי שאת רק מסתכלת בתמונות שבהם. :O)
כך תהיה לי סופסוף סיבה טובה לקרוא את הפוסטים שלך!
באמת? את חושבת שלחלוק עם זר מוחלט את הגזענות רוויית השנאה שלך על הבוקר זה הזוי ומאוס? טוב, אני מניח שיש לנו זוויות ראייה שונות. :)
אני צריך להשתמש בשורה הזו שלך כסיפתח לפוסט הבא שלי: "זו היתה סצנה הזויה ומאוסה מתחילה עד סופה. וכך היתה:"
סצנה הזויה ומאוסה מתחילתה ועד סופה.
[ויש על התיאורים המדוייקים, והסיפור שנתת לו לספר את עצמו].
וואו, תודה. :)
הרבה ג'ז ברשימה. את מולטו אסטטקה יצא לי להכיר לאחרונה כשצפיתי (מחדש) בפרחים שבורים.
חוץ מזה אני בעיקר מכיר את השיר "אבבהיאהוש" של טדי אפרו. :)
ברוררר. :)
תודה שקראת, ותודה על התגובה. :)
איזה קטע דפוק. אשכרה מניחים שאת הקופאית? אנשים גם מגישים לך את התיק בכניסה לקניון?
בערך כך: http://www.youtube.com/watch?v=-acIzFqfz4g
הנה השיר של מחמוד אחמד: http://www.youtube.com/watch?v=xH06njyvCfs
ו...ברור לך שהשיר ששמתי בגיטרה הוא רק בשביל המוזיקה ולא קשור לדת, נכון? :-)
פוסט מעולה.
שים איזה לינק של מחמוד אחמד.
ובינתיים.
קצת? קצת? אני חושב שאבן שושן לא היה מסכים איתך.
אהמממ.
כולנו נהיה goobacks בסופו של דבר.
נתניה היא עיר של עירוב גלויות - באמת.
קצת הרגיש ככה. :)
חחחחחחחחחח כן. נשמע כמו מספר מתח.
לא, לא. הוא אולד סקול. אין אצלו כאלו דברים. :-)
את מה? את הביטוי?
כן, תביני. עוואנטה זה כשעושים משהו, אבל בחאווה, עם פוזה שזה יוצא קצת חארטה. אני מקווה שיותר ברור עכשיו. להדגמות התקשרי למספר חינם....
רק אחד משלל המפגשים הקריפיים שהחיים מזמנים לי - ויותר מהם ככל שאני קרוב יותר גיאוגרפית לתחנה המרכזית. למעשה, באותו בוקר ממש היה עוד אחד.
עוואנטה: זו מילה שלנו. את רוצה שאסביר? :-)
אני מבין את התנגשות התרבויות, אבל הזקן ההוא היה קצת יותר מזה.
זוכר את מלחמת האשכנזים והמזרחים?
בעצם לא היתה לך הזדמנות לשכוח, כי חלק מהם עדיין נלחמים ועדיין לא מוכנים לוותר על השנאה.
כשמביאים ארצה שתי תרבויות כל כך שונות שצריכות להאבק זו בזו על משאבים (חינוך יחודי, סל קליטה, דיור, אולפנים, תעסוקה, וכו') ולהתמודד מול הצברים המקומיים חסרי החן והסובלנות כלפי מי שנראה או מדבר אחרת - קל להם להפנות את התסכול והשנאה אלו כלפי אלו.
לפיצוחים לא צריך תאבון... (-:
הלך התיאבון. :)