לפני שנתחיל : אם הגעתם לפה בטעות אשמח אם תקראו, אם קראתם אשמח אם תגיבו (כל תגובה תתקבל בברכה) תודה....
ושוב בנושא המחאה (נראה לי שזה הפעם האחרונה אבל אני לא מבטיח....) : "אחרי הקיץ הזה אנחנו יודעים שמותר לנו לחלום, הבנו שחובה לחלום, לחלום זה להיות.
ציטוט זה מובא מדבריה של דפני ליף בעצרת המיליון לפני מספר ימים, נאום חוצב להבות שבאמת נכתב בכישרון רב ונאמר בכישרון לא פחות קטן. אני אישית גם אם לא מזדהה עם דפני ליף ברמה האישית , ולא מתחבר לכל הדברים שהיא עושה ואומרת, נשארתי דבוק למסך והאזנתי לכל מילה. אני חושב שהיא סקרה את המחאה בצורה יפה ומדוייקת ונגעה בנקודות חשובות, והראתה לכולם מדוע היא אחת ממנהיגות המחאה, וכיצד קרה ש כ 400 אלף איש יצאו שוב לרחובות.
אני מקבל את מהות המחאה ומסכים איתה בכל ליבי, אני גם חושב שצריך שינוי בהרבה דברים ובוודאי יש צורך בשינוי חברתי עמוק על מנת להפסיק את גישת החיים של "אדם לאדם זאב" ו "כל אחד לעצמו", שדבקה בנו בישראל בפרט ובעולם המערבי בכלל. אני גם חושב שהעם היהודי תמיד סבל מצורת ההתנהגות הזו שלו, ותמיד לאורך ההיסטוריה שלנו כפי שמובאת בסיפורי המקרא כשהיה לנו טוב התפצלנו, התבוללנו הושחתנו והפכנו להיות ככול הגויים עד אשר צרה באה עלינו ואז התאחדנו והיינו לאיש אחד עוזרים וערבים זה לזה.
אני שמח שדפני ליף ושאר הישראלים החדשים (כפי שנקראנו בעצרת) ואני בתוכם החלטנו שלא צריך בהכרח צרה יותר גדולה בשביל להתאחד ולשנות ואפשר גם מתוך הטוב לומר צריך שינוי. ומהו השינוי שדפני מדברת עליו בנאום שלה? לקום ולעשות ולקחת אחריות! מסר שאני מתחבר אליו כי אני כותב פוסטים בדיוק על הנושא הזה כבר כמה ימים.
אבל פה מתחילה הבעיה וההבדל ביני לבין דפני ליף ומנהיגי המאבק. מכיוון שלהבנתם המעשה הוא המחאה עצמה, הישיבה באוהלים וארגון העצרות המרשימות, והמטרה היא בקול גדול להפיל את האחריות על מישהו אחר: על הממשלה ועל העומד בראשה. וכאן אני לא מסכים כי בזה אין שום שינוי. גם בעבר התארגנו אנשים ומחו וביקשו מהפוליטיקאים שיעשו מעשה אז מה חדש? העובדה שיש יותר אנשים? העובדה שארגנו הופעות מרשימות?
גם אם זה מרשים זה לא שינוי כי בסופו של דבר הבקשות זהות , והן מופנות למקום הלא נכון ולאנשים הלא נכונים. האם בזה שביבי או כל פוליטיקאי אחר יבצע שורת החלטות של שינוי במיסוי, הגדלת פיקוח והקצאת תקציב לחינוך לפעוטות באמת יעשה את השינוי המיוחל או שזו תהיה עוד התקפלות זמנית צורך הישרדות פוליטית נוכח הלחץ המופעל שסביר כי לא תחזיק מיים ובעוד שנתיים שלוש הכול ישתנה שוב?
לחשוב אחרת. לבקש צעדים שיתנו לעם את הכוח באופן קבוע ברמה היומית להחליט ולשמור על הערכים והרצונות שלו מבלי להזדקק כל פעם למחאה. אם אנו לוקחים אחריות אז בבקשה בו נדרוש מעצמינו להתנהג אחרת , לעשות דברים אחרת למשל: - להפסיק לגנוב מעצמינו בדמות העלמת מס ולהוקיע אדם/עסק שעושה זאת
בשביל להשיג שינויי לא חייבים את הממשלה, לא חייבים חוקים, בתי משפט ועורכי דין אפשר גם אחרת, בעידן בו אנשים מקושרים אחד לשני ויכולים להשפיע אחד על השני לא חייבים את הגורם המתווך (בית המשפט) בדיוק כמו שבאתר הקניות איי ביי מאוד ברור כי לא קונים מסוחר שהמשתמשים מסמנים אותו כלא הוגן ואו שהוא ישתפר או שפשוט יעלם, ללא צורך בבית משפט. אם איגוד הסטונדטים היה משקיע זמן בלנווט את הציבור שלו לצרכנות נכונה היה ביכולתו לנצל את כוחו למען שינוי, הרי הרבה שינויים קטנים מביאים לשינויי גדול. אם אותו איגוד היה מוכיח לציבור שלו כי רשת סופר כזו או אחרת עושקת אותו ומבקש לא לקנות שם האם הרשת לא הייתה חושבת פעמיים?
למה אנחנו לא יכולים? האם באמת צריך חוקים בשביל זה?
אני חושב שלא , אבל תמיד יותר קל לזרוק את האחריות למישהו ואם זו הממשלה שכולם אוהבים לשנוא אז מה טוב...
|