איך אני שונאת שאנשים אומרים לי "רזית" בשניה הראשונה שהם רואים אותי. לא רק עכשיו באופן כללי- מה רזית? מה רזית? איזה שטויות זה רק גורם לי להרגיש עוד יותר בטטה כי לבחורות דקיקות באמת לא אומרים כל הזמן "רזית"....ברוב הפעמים גם אין שום שינוי במשקל שלי זה רק תלוי במה אני לובשת ואם אני במחזור או לא. התגובה האמיתית יותר היא "ואווווו איזה זונה את ממש ממש רזית" (תוך כדי שמים יד על הלחי ומסתכלים במבט בוחן על כל הגוף)

נותרו לי עוד עשרה ימים לסיום החודש הראשון של הגמילה שלי.

למה אני מציינת את זה? כי החל מעוד עשרה ימים אני יכולה להוסיף לתפריט שלי כמה דברים שאני מאוד מחכה להם-תפוח אדמה,בטטה,אורז מלא (שאני לא ממש אוהבת אבל זה עדיף מלא -אורז בכלל) ו..........(דמיינו קולות של תופים שהולכים ומתגברים)

לחם!!!!!!!! (ללא גלוטן כמובן)

מה שקורה בעצם כשיוצאים מהטיפול שעוזר לגמילה נותנים לך דף עם תפריט לחודש הראשון שהוא מאוד מוגבל (כפי שציינתי בכל הזדמנות בערך בבלוג הזה)

ובעקרון הם אומרים שאפשר ורצוי למי שרוצה להוריד משקל ולא עושה גמילה רק מסיבות בריאותיות להמשיך עם התפריט הזה עד שלושה חודשים.

עכשיו דילמה----אני עוד מעט מסיימת חודש ראשון לא קל בכלל. לדעתי הטיפול שעשו לי לא ממש עבד והסיבה היחידה שלא נגעתי בסוכר או לחם וכו היא בגלל שיש לי כוח רצון ושליטה עצמית די טובה. עכשיו-אם אני ממשיכה עם התפריט הדרקוני ולא מוסיפה לעצמי את הפחמימות שמותר לי נראה לי שאני אצטרך לחזור לעוד טיפול כי אני לא יכולה להגיד כרגע בוודאות שאני יכולה לעמוד בעוד חודש כזה בלי עזרה "אנרגטית" מצד שני עברתי את החודש הזה בלי שאני חושבת שהטיפול הראשון עבד בכלל. מצד שלישי אולי הטיפול כן עבד ואני לא יודעת את זה??? ככה שאני עדיין מתלבטת מה לעשות. מה שבטוח זה שאם אני יושבת לאכול עם מישהו שדופק לידי פיתה או בורקס זה לא גורם לי לרצות למות אבל זה די גורם לי למחשבות כמו --רגע,אם אני ארצח אותו עכשיו אז אני אוכל לאכול את הבורקס ואז הוא גם לא יידע שרימיתי ואני אוכלת גלוטן-כי הוא מת! גאוני!

בשלב הזה של הגמילה הסוכר והגלוטן שהיו לי בגוף אמורים להתנקות או יותר נכון כבר התנדפו מהגוף שלי וזה אמור לעזור לי בכך שלא יהיה לי דחף למתוק כל הזמן או לביסלי וחבריו. שלשום מצאתי את עצמי אומרת "ואוו ממש בא לי תפוח עכשיו" שזה היה קצת מוזר

ואז גם היה לי פתאום דחף לאכול זיתים שזה עוד יותר מוזר ולא-למי שתוהה כרגע אני לא בהריון. ומה שמגניב זה שגם זיתים וגם תפוח זה דברים שאני אשכרה יכולה לאכול!

מה קורה לי? איך אפשר לחיות בעולם שבו אנשים אומרים "בא לי תפוח" במקום "בא לי גלידה" או "בא לי ארוחת בוקר עם שלוש ביצים ובייקון והום פרייז ולסיים עם פנקייק וקצפת"

זה ממש לא קול! והשבוע גם אפיתי בתנור חצילים עם טופו!! וזה גם לא קול!

וכשיצאתי לרדיו שתיתי טקילה עם דיאט ספרייט!! הברמן הסתכל עלי ממש מוזר!

מי יכניס אותי למסיבות בעיר כשאני מתנהלת ככה? טקילה? מה אני בת 17?

רגע רגע יש לי פה נקודה של אור. לפי התפריט שלי אני בכלל לא אמורה לשתות אלכוהול

בחודש הראשון. ואחרי החודש הראשון אם שותים אז זה רק קוניאק או טקילה או יין כי אין בהם גלוטן או סוכר. ואני רימיתי!!!! שתיתי למרות שאסור!(אומנם טקילה שזה חוקי)אבל רימיתי! יצאתי מגניבה@! כנראה שאני עוד לא חננה לגמרי!

טוב ועכשיו זה המקום להתוודות, להלן המקרים בהם רימיתי השבוע בגמילה-

ביום שני אכלתי שלוש פריכיות של כוסמת במקום שתיים שמותר בתפריט היומי.

ביום רביעי אכלתי אטריות אורז. (ללא גלוטן כמובן אבל עדיין אסור לי בחודש הראשון)

ביום שישי שתיתי יין וטקילה.

ביום שבת אכלתי דוריטוס. (זה ללא גלוטן אבל לא בתפריט המומלץ)

לאורך כל השבוע לא שתיתי מספיק מים ולא עשיתי מספיק ספורט.

זהו. די הרבה רמאויות אני חייבת לציין אבל אני מרגישה יותר טוב עכשיו אחרי שסיפרתי לכם. שיטת הוידוי. תמיד טענתי שכדאי לאמץ אץ המנהג הקתולי הזה.

כמובן שלא נגעתי בגלוטן וסוכר אבל כל הרמאויות האלו לא עוזרות לי לרזות מהר יותר ועכשיו לשאלה הגדולה--רזיתי???

נראה לי שכן. אבל לא מספיק.... לפי התגובות שקיבלתי עד כה מהמשפחה וכו יש שינוי

ביחוד בבטן וברגליים. אבל עוד לא ברמה של "ואי אוסי את חצי בן אדם" שלשם אני שואפת.

השבוע אני חוזרת לעשות ספורט משמעותי יותר מלצעוד במחאה.

אני מקווה שבסוף כל התהליך הזה אני אפסיק לשמוע את אמא שלי אומרת

"אבל לפני החתונה את חייבת קצת להוריד במשקל..." (כמובן שאין שום חתונה בתכנון כן?)