כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מבלי להפריע

    פרופיל

    איתמר קרמר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    0

    אסור להחרים את הטורקים

    17 תגובות   יום שלישי, 6/9/11, 11:05

    אם המנהיגים שלנו אומרים לנו שטורקיה נגדנו, אנחנו לא צריכים לקחת את זה כמובן מאליו. על זה שארדואן נגדנו אין ספק ואין עוררין, אבל ארדואן (בינתיים) הוא לא טורקיה, כפי שנתניהו וליברמן (בינתיים, בינתיים) הם לא ישראל.

     

    החברה הישראלית הצליחה לומר את דברה הקיץ בנושא החברתי ולמדנו שאסור לנו לתת למנהיגות שלנו להוביל אותנו למקומות לא טובים גם בנושאים האחרים על סדר היום. אנחנו האזרחים צריכים להיות עירניים, חדים, ביקורתיים ופעילים. הכנסת משותקת, הממשלה שותקת והאדמה רועדת.

     

    אנחנו צריכים להמשיך ולהגיע לטורקיה.

     

    מאז "פרשת התחתונים", האירוע בו נבדקו נוסעים ישראלים בצורה משפילה ומבזה בנמל התעופה אטאטורק, כנקמה  קטנונית על היחס הדומה בו זכו לכאורה אזרחים טורקים בנתב"ג, נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים להחרים את טורקיה.

     

    זה מתחיל מירידה של 70% בהזמנות הטיסות לשם, ממשיך בקבוצות פייסבוק הקוראות להחרים מוצרים טורקיים ומסתיים, לפחות נכון לרגע זה, בקריאות של אנשי ציבור ו"מקורות בכירים" (מתי כבר נפסיק עם הנוהג הזה ונתחיל להביא דברים בשם אומרם??) כנגד ממשלת טורקיה.

     

    ראג'פ טאיפ ארדואן הוא לא חסיד אומות עולם. הוא לא אוהב אותנו ומדיניותו בהחלט מעלה חששות כבדים.

     

    יחד עם זאת, מדיניות החוץ הישראלית, שניתן להגדירה כמדיניות מדוקטרינת "לי יש יותר גדול", בהחלט לא תורמת ליחסים עם טורקיה. היא גם לא תורמת ליחסים עם ארה"ב. האמת? יש לי תחושה שהיא לא תורמת לאף אחד. תקועה לי בראש התמונה של אביגדור ליברמן ודני איילון יושבים בערב על בירה, כמו ביוויס ובאטהד המיתולוגיים-מגחכים על כל העולם ומרוצים, בעיקר מעצמם.

    ''

    "בא לי שרפרף!" "מצוין, לי בא לפוצץ את סכר אסוואן!"

     

    המתיחות עם טורקיה היא תולדה של אינטרסיים מדיניים, בריתות איזוריות, ובעיקר גאווה לאומית ואישית. ארדואן, שנואש ממדיניות הרדיפה הטורקית אחר האיחוד האירופי ונאט"ו, מבקש לייצר לעצמו ציר השפעה אחר- וכאן הוא נתלה בדוגמה הסטורית מהעבר הקרוב:

    גמאל נאצר ראה את מצרים הופכת למעצמה דרך שלושה מעגלים- הערבי, האיסלאמי והאפריקאי. ארדואן מנסה לבנות את טרקיה כמעצמה איזורית, דרך אידאולוגיה איסלמית, תוך שבירת הכללים התקפים בטורקיה מאז ימי אטאטורק- איזון כוחות בין השלטון, הדת, והצבא.

     

    אחת הדרכים לכך היא התנתקות מהברית האסטרטגית עם ישראל, שסייעה לטורקיה לבנות עצמה מול המערב, אבל החלישה אותה במעגל האזורי.  דרך זו נתמכת גם, כנראה, בהעדפותיו האישיות של ארדואן.

     

    פרשת המרמרה מעציבה מאד. התמיכה של ממשלת טורקיה בארגוני טרור מדאיגה ממש. מכאן ועד ניתוק הקשר-רב המרחק.  

     

    אבל כל זה לא מעניין אותנו. אותנו מעניינת הגאווה הלאומית. וכשעומדים אחד מול השני ומתחרים מי משתין יותר רחוק, תמיד שני הצדדים נרטבים. במיוחד כשהשתן עולה לראש...

     

    ''

     יפה השרפרף? חדש מקיקה! איילון והשגריר הטורקי

     

     

    כאן המקום של הציבור הישראלי להוכיח שהוא יכול גם להישאר יבש. הקשרים הכלכליים בין טורקיה לישראל, המהווים מערכת סחר שמזרימה 4 מיליארד דולר בשנה, הם חשובים מאד, אבל הברית האסטרטגית חשובה לנו עוד יותר, כאשר אני מתאר לעצמי שאני ורוב הקוראים אפילו לא מבינים עד כמה.

     

    אנחנו צריכים להמשיך ולהגיע לטורקיה. אנחנו צריכים להמשיך ולעשות איתם עסקים. אנחנו צריכים להגיע לשיח אישי עם הטורקים. אנחנו צריכים לבנות מערכת יחסים עם העם הטורקי, כזו שתגרום למנהיגי שני הצדדים לדבר בשפה אחרת.

     

    דוגמה מצוינת קיבלנו מהשליחות של חיים רביבו באיסטנבול, בקבוצות גלטסראיי ופנרבחצ'ה לפני כמה שנים,  שעדיין מהווה סמל ישראלי לאזרח הטורקי-לא כל יום ישראלי נבחר לכדורגלן הזר הטוב ביותר במדינה אחרת. הייתי שמח מאד לראות את יוסי בניון חותם בקבוצה טורקית, אך לצערי בניון לא חתם, אבל כאשר מכבי תל אביב תשחק מול בשיקטאש יש לנו הזדמנות לעשות שליחות של רצון טוב שם. אלפי אוהדים ישראלים שיגיעו לשם, ייצרו קשרים עם המקומיים, יראו שטורקיה חשובה לנו ואנחנו חשובים להם, למרות שהמנהיגות שלנו מראה אחרת לגמרי.

    ''

    תאכל ת'לב, ברקוביץ'! עברתי אותך באזכורים בגוגל!

     

    אני שומע את בנימין בן אליעזר המנוסה ואת שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים וקונסול הכבוד של טורקיה, שניהם עם אלפי שעות טורקיה, ושניהם כואבים את אובדן הקשר הזה. משום מה, אני מאמין להם יותר משאני מאמין למי שמדבר מעומק הגאווה הלאומית.

     

     

    אם שני העמים יצעדו בעיניים קשורות אחרי מנהיגיהם, כשאלו יתחלפו, יהיה קשה מאד לחזור ולבסס את הקשר.

     

    להתראות בבודרום.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/9/11 20:11:

      נכון מאד !! לך תסביר לליברמן בריון הקרטון.

      משרד חוץ מת. לא אירופה, לא העולם הערבי, לא ארה"ב,

      ואפילו הרוסים עושים מאתנו צחוק יותר מאי פעם.

      צריך לבוא בחוכמה, באהבה, מעמדה סלחנית ומפוייסת

      לטמטום. בכל זאת, כמו מצרים, עדיף לנו שלום קר

      ושקט איתם, מאשר עימות ופרובוקציות.

      צריך לתת לו כבוד. לא אמרתי להתנצל, אם כי זה

      נהיה ממש מפגר, גן ילדים.

      אני אעמוד בפינה ולא אגיד לרינה סליחה.

      צריך להוביל בחוכמה, אהבה, מעמדה סלחנית,

      מפוייסת, שכנות טובה. כשברק יוצא מהאגו -

      יש לו את זה. כמו פרס, בן אליעזר, אולמרט.

       אבל ברק עסוק בשטויות.

      הכל נשרף - הלכו לעזאזל כל הקשרים הבטחוניים

      והמון יצוא - התיירות זה סמלי, קשקוש, אבל גם חשוב.

       

        15/9/11 15:23:

      כל הכבוד !! נכון מאד. אנשים פה אין להם רחמנות.

      הוא סובל.

      כן, ראשית כל, הארדואן לא מקבל את הכדורים שהוא צריך.

      לא, לא 9 מילימטר. אולי קלונקס כל 3 שעות.

      אז הוא היה רגוע ונחמד.

      גם שרה נתניהו.

      היתה מפסיקה לשעוט, לדרוס ולצעוק.

      יש היום תרופות מצוינות. ואני בכלל לא רופא.

       

      שנית, הוא מתוסכל מבחינה חברתית.

      הוא רצה להיות מקובל, מלך הכתה.

      האירופאים - לא רצו אותו, אז הוא החליט להיות ערבי.

      לכן הוא רב אתנו, והתחבר עם איראן וסוריה.

      אבל הוא התאכזב. חברים לא טובים.

      גם מצרים, ירדן, אבו מאזן - מאד קרירים אליו.

      אולי בגלל שהם רואים שהוא לא לוקח את התרופות.

      נורא מתוסכל. גם טפשות זו מחלה.

      ואין מי שייתן לטיפש 2 סטירות. חבל.

        10/9/11 20:31:

      1. העימות הנוכחי עם טורקיה אינו סימטרי. מה שהתחיל כביקורת נוקבת אחרי מבצע עופרת יצוקה שיצאה מהתחום הלגיטימי (שימוש בכוח מופרז) לתחום המיתי (ישראל מקור הרוע של העולם), המשיך בסדרה שהציגה את סוכני המוסד כרוצחים סדרתיים (כהממשלה טוענת שהעיתונות בארצם חופשית, בזמן שעיתונאי שיעז להוציא את המילה פ.ק.ק ישלח אחר כבוד לכלא), המשיך בביטול תוכניות משותפות (תרגילים צבאיים), את הסיפור עם פרס הזכירו לפני ועוד ועוד. נכון שהיו גם מספר התבטאויות (ומעשים) ישראליות שחיממו את הגיזרה אך בפרופורציות אחרות לגמרי. גם בשאלת הסליחה ישראל היתה מוכנה להתפשר (סליחה טכנית) אך נענתה בשלילה. גם לאחר פרשת הסליחה טורקיה מחממת (ניתוק יחסים דיפלומטים, ניתוק יחסי מסחר צבאיים - יחסי צבא כבר נותקו, ואפילו איום מרומז בגלישה למלחמה) בעוד ישראל בעיקר נוצרת את לשונה.

      2. לשאלה מדוע אין תשובה ממש פשוטה. לא בטוח שכעת יש לארדואן ציר בריתות חלופי. סוריה שהיתה מרכיב חשוב בציר האירני בצומת דרכים (ארדואן מתנגד לפעולותיו של אסד), העולם הערבי עוד לא התייצב (מי ינהיג את מצריים ולאיזה כיוון עדיין לא ידוע), בברית אם אירן יש סדקים גלויים... לכן לא בטוח שהמהלך נובע מאסטרטגיה פוליטית מגובשת. בהחלט יכול להיות שמדובר כאן במשחק של למי יש יותר גדול - אך קשה לי לראות מנהיג שמדרדר את מדינתו למלחמה רק על השאלה הזו. יכול להיות שיש כאן את משחק הסחטנות - שכל צד מקשיח את עמדותיו מתוך הנחה שהצד השני ימצמץ ראשון (כמו להבדיל במשבר הטילים בקובה). העניין הוא ששני הצדדים משחקים על פי תורת המשחקים - ושם חסר הפרק מה קורה אם שני הצדדים מתבצרים בקשיחותם (לצערנו אנחנו מכירים את הפרק הזה היטב).

      3. ההצעה שאתה מציע הבני העמים יקיימו יחסים אחד עם השני מעל לראשיהם של המנהיגים ראויה לציון. הלוואי והיא יכולה להחזיק מים.

        10/9/11 17:23:
      דברי טעם. כיף לקרוא. בעיקר אני חושב שאף אחד לא יכול לדעת בדיוק מה הוביל לכל הסיפור הזה.. יש יותר מדי סיבות אפשריות, ואין ספק שהגאווה הלאומית וחוסר היכולת למחול, או להבליג (כמו שאמר אדם יקר מאוד: "להכיל, לקבל ולמחול"), הם חלק מהותי בעניין. הלוואי שיהיה טוב יותר.
        10/9/11 02:30:
      תודה גדולה לאדוני הנכבד, על דברים חשובים אשר ממלאים את הלב בתקווה.
        8/9/11 10:16:

      צטט: blancoynegro 2011-09-07 16:27:57

      צטט: forte nina 2011-09-06 11:40:24

      נכון איתמר. אחד הדברים שטלטלו את היחסים בין המדינות, זה היחס המשפיל של דני איילון לשגרירי התורכי עם הזובור המפורסם  משום מה אנשים ממעטים בחשיבות העניין,  אך זה היה אירוע בלתי נסלח בטמטום שלו שיצר אסקלציה".

       

      מה שהתחיל את מסכת ההשפלות ודרישות ההתנצלות שמזכירה גנון של ילדים בני 6, היא ההשפלה של הנשיא פרס ע"י ארדואן בפורום הכלכלי בדאבוס ושורת ההתקפות הבוטות של ארדואן כלפי ישראל.

       

      לא חשוב מי התחיל ראשון. לא מדובר בחברות אישית.  ממש לא. מדובר בעמים שברובם הגדול לא מזדהה

      עם המנהיג. אגב ראיתי אתמול בחדשות שראש האופוזיציה בפרלמנט התורכי  תקף את ארדואן על התנתקותו מישראל. העיסוק הוא בעמים ולא בגן ילדים ולא מי "עשה למי ראשון". לא הגיע הזמן שנתייחס לנושא יחסים עם עמים באופן בוגר יותר?!


        8/9/11 09:38:

      פתאום מילות השיר של אריק איינשטיין- "אז תשתה קפה תורכי ותתעורר" מקבלות משמעות אחרת לגמרי...
      אני אומר להוציא חוק שמחייב להגיד מעתה קפה יווני, שזה אגב המקור והנכון. כמו שבגוליבר בארץ הגמדים נלחמו על השאלה מאיזה צד מורחים את הלחם (או שמה היה זה ד"ר זוס?) כך נילחם עד חורמה מול התורכים על שמו של הקפה. עכשיו ברשותכם אני הולך להכין לעצמי שחור חזק. סליחה, אפרו אמריקאי מהביל. קריצה

        7/9/11 18:01:
      אממממ... ארדואן זכה במשאל עם, בנוסף לבחירות. הוא מנהיג פופולרי ומקובל על יותר מחצי טורקיה. אני חושש שהטענה (ארדואן <> טורקים) שגויה
        7/9/11 16:27:

      צטט: forte nina 2011-09-06 11:40:24

      נכון איתמר. אחד הדברים שטלטלו את היחסים בין המדינות, זה היחס המשפיל של דני איילון לשגרירי התורכי עם הזובור המפורסם  משום מה אנשים ממעטים בחשיבות העניין,  אך זה היה אירוע בלתי נסלח בטמטום שלו שיצר אסקלציה".

       

      מה שהתחיל את מסכת ההשפלות ודרישות ההתנצלות שמזכירה גנון של ילדים בני 6, היא ההשפלה של הנשיא פרס ע"י ארדואן בפורום הכלכלי בדאבוס ושורת ההתקפות הבוטות של ארדואן כלפי ישראל.

       

        7/9/11 15:34:
      ארדוגן הוא לא טורכיה כמו שנתניהו הוא לא ישראל. במקום להאשים את כל העולם, הישראלים צריכים סוף סוף לתבוע מהקודקוד לתת את הדין על חדלות האישים שלו, על הטיפשות שלו ועל כל ההסתבכויות שבהן הוא סיבך ויסבך את ישראל אם לא יעצרו ויסלקו אותו אחת ולתמיד. נתניהו הוכיח כבר בסיבוב הראשון שהוא מגה-כלומניק, שהוא הסמרטוט של משפחת בן-ארצי של אישתו, של בנו ושל אביו. האיש הוא שורד כפייתי שישראל מעניינת אותו כקליפת השום. מתי יפול כאן האסימון? מה כאן עוד בסדר? מה בכלל הוא מועיל ובעיקר, מתי הוא יעלם סופית??
        7/9/11 15:07:

      אני מסכים עם איתמר. ארדואן הוא קטנוני וממש לא כוס התה של אף אחד מאיתנו. לפעמים כשאתה חי בשכונה של עבריינים אתה צריך מדי פעם להוריד את הראש. אני לא אומר להשפיל את עצמך או לחשוף את עצמך לנזק, אבל לקחת נשימה של מבוגר אחראי. מתוך מודעות שהוא טועה ואתה צודק לא מתוך ויתור על מי שאתה. אגב פוסט מצוין.

      צטט: GadiOron 2011-09-07 14:42:06

      לא מסכים עם דעתך נראה ברור שממשלת תורכיה לקחה החלטה לדרדר את היחסים. יריית הפתיחה ניתנה ע"י ארדואן כשהשפיל בגסות את הנשיא פרס ולא היתה משתנה גם אם השגריר התורכי היה יושב על מגדל. כשתקריות קורות מומלץ למחול על הכבוד ולפתור אותן - אבל רק אם יש תחזית שזה יעזור. אין טעם גם לסבול את הנגזרות של הודאה באשמה (שזה מה שהתורכים מבקשים - צער כבר ישראל הביעה) וגם את הפגיעה הנובעת מהסנקציות שיבואו ממילא. לדעתי ישראל נהגה מצויין שקבעה קוים אדומים - במקרה זה, שלא נקבל אחריות לאירוע שבו לא אנחנו אשמים.

       

        7/9/11 14:42:
      לא מסכים עם דעתך נראה ברור שממשלת תורכיה לקחה החלטה לדרדר את היחסים. יריית הפתיחה ניתנה ע"י ארדואן כשהשפיל בגסות את הנשיא פרס ולא היתה משתנה גם אם השגריר התורכי היה יושב על מגדל. כשתקריות קורות מומלץ למחול על הכבוד ולפתור אותן - אבל רק אם יש תחזית שזה יעזור. אין טעם גם לסבול את הנגזרות של הודאה באשמה (שזה מה שהתורכים מבקשים - צער כבר ישראל הביעה) וגם את הפגיעה הנובעת מהסנקציות שיבואו ממילא. לדעתי ישראל נהגה מצויין שקבעה קוים אדומים - במקרה זה, שלא נקבל אחריות לאירוע שבו לא אנחנו אשמים.
      מסכימה עם כל מילה. הכוחניות הזו המטופשת של המנהיגים שלנו הקורבנות הזו של עשו לי אז אני אשיב היא אם כל החטאים. אפס בפסיכולוגיה המנהיגים הללו.
        6/9/11 13:41:
      פוסט מעניין - נתת לי חומר למחשבה. לא יודע מה התשובה כרגע, אבל זה רק אומר שהעלית נקודות לא פשוטות.
        6/9/11 13:32:
      לא לנו ולא להם אין מדיניות חוץ . הכל מדיניות פנים. רגע השתמשתי במילה מדיניות בטעות, וזה מצביע על איזהשהו קו מחשבה מאחורי הדברים. אז סליחה אני מתנצל, לא התכוונתי.
        6/9/11 13:19:
      ההתעקשות שלהם על התנצלות מרתיחה את הדם אפילו לשמאלנית עוכרת ישראל כמוני. מה, אנחנו בגן? ברוגז ברוגז לעולם?
        6/9/11 11:40:

      נכון איתמר. אחד הדברים שטלטלו את היחסים בין המדינות, זה היחס המשפיל של דני איילון לשגרירי התורכי עם הזובור המפורסם  משום מה אנשים ממעטים בחשיבות העניין,  אך זה היה אירוע בלתי נסלח בטמטום שלו שיצר אסקלציה.  ליברמן לא מוכן להשקיע במדינות מוסלמיות ואת המשבר שהיה רק לפני שבועיים במצרים פתר ברק, כי המצרים שומעים את האנטגוניזם של שר החוץ שלנו ואנחנו לאט וביסודיות הופכים למבודדים בעולם. העם התורכי ברובו חביב לפחות מהיכרותי ב-2 נסיעות. התיאורים הפלסטיים שפתאום דולפים מכיוון משרד החוץ לעיתונות הם רק עוד הוכחה שהפיל בחנות החרסינה ממשיך להשתולל. אני תוהה, מה עוד צריך לקרות כדי שמישהו יגיע למסקנה שהאיש מייתר את משרד החוץ ואנחנו הופכים ל"עם לבדד ישכון".

      ארכיון