מלטפת מילים חרש,
בחשיכה מחשכי בדידות
מגרדת ספקות מחשבתי
מפנימה לבטים מהוססים,
על גרבי ערב מעומעם
בלעדייך. מדרכי הגשם חזרתי, להניח נשיקתי בנשמתך לראותך מלאת געגוע מלטפת פניי בליטוף אהבה. מנופפת בחלוני לשלום,
אור ירח מנתב שבילי בואך,
אל קורתי,
קול עקבותייך מהדהד בי
כצלילי מחר בלתי נלאים
השבים אליי ממרחקי אופק
אהבתנו,לעולם. אותך חשקתי לאהוב בין געגוע לכאב, וליבי קינן שירתו אלייך, לבקש מנחת גופך לאהבני עד תום. מעורטלי אהבה אנו
גופות ערומים
נוגסים בתפוח תאווה
כמאכל עדן שכוח.
אותך אשקה במשקה האלים
צוף משכר תשוקתי
כהמיית ליבי בזרועותייך. |