מהרגע שהתעוררתי היום בבוקר זמזמתי לעצמי את השיר:

"ובבוא אלול אלינו

ריח סתיו עלה

והתחלנו את שירינו

מהתחלה"

יש לציין שזה לא סוג השירים שאני מזמזמת ביום חול.

טוב, אז ככה לפני החגים תמיד עולה לי מין תחושה של משהו

חדש, נקי, פרש כמו כביסה נקייה, תינוק שלומד ללכת או כל דבר חדש.

הריח באויר הוא "של משהו מתוק, משהו עמוק - סיפור אהבה".

בחוץ נעשה נעים, הרוח מלטפת והשמש כבר לא שורפת אלא שולחת

קרניים עדינות שכמעט נוגעות לא נוגעות, הסתיו בפתח.

ראש השנה הוא מן חג של תקווה, התחדשות ומשאלות הלב.

עבורי ראש השנה הוא סיפור בפני עצמו: אני קיבלתי מתנה בערב החג

לפני מספר לא מבוטל של שנים, הבאתי לעולם את בתי הבכורה וילדה כזאת

מקבלים רק פעם בחיים, לא יכולתי לבקש יותר טוב מזה.

ישנו גם ראש שנה קבלי שאומר:

"בשונה מראש השנה שעליו גדלנו, ראש השנה הקבלי יכול להתרחש בכל זמן

מחודשי השנה.

הדרך אליו מתחילה ברצון פנימי לחפש את המשמעות בחיינו.

על תחילתו של מסע רוחני, שאין בו זמן או מקום".

אני מאחלת לכולנו:

שגלעד שליט יחזור הביתה בשלום.

שנת עשייה ויצירתיות, שנת אור ואהבה, שנה של כבוד הדדי וקבלת השונה,

הבנת האחר, שנה של התחלות חדשות, צמיחה רוחנית וחוזק פיזי (בריאות).

שנה של עזרה לזולת ואהבת לרעך כמוך ושנאהב את עצמנו ונעשה הכי טוב שרק אפשר.