כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים יפים


    "לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
    האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...

    0

    המקום בו... / יעל פריאל

    49 תגובות   יום שלישי, 6/9/11, 21:41

     

    המקום בו נסחפות להן המילים

    בשתיקתן אל

    הסוף

     

    מרוקנות ועשירות בחידלונן

    המתוק

     

    הוא לפרקים המקום בו מהבהב

    גם הרגש, בטיפטופיו הגוועים

    דהוי וחיוור  -

    עד יתם.

     

    ואז, אין עוד מקום

    לא לתחושת הפגיעה,

    לא לעלבון, לצריבה

    נותרת רק ההתבוננות

    התוהה,

    כאדם המביט ממרחק

    בזירה. 

     

     

    - כל הזכויות שמורות ליעל פריאל@ -

    דרג את התוכן:

      תגובות (49)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/12 01:24:
      מביט ממרחק בזירה ואז מזנק לתוכה ומנצח בנוקאאוט. כך הייתי וכך אני חוזר להיות. העלבון מתחלף בניצחון. ומילים, תמיד מילים, מרצפות את הדרך.
        30/9/11 10:27:

      צטט: alxm 2011-09-25 10:56:42

      מאחל לך שנה טובה שנה שבשמחה תהיה מלאה ולא יהיה מקום לא לצער ולא לעלבון שנה בה תהיה התבוננות אל תקווה שבשמייך תזרח כחמה בצהריים

       

      בהחלט. תמיד תמיד תיקווה :)

        30/9/11 10:27:

      צטט: moi meme 2011-09-24 06:16:32

      יפה...

       

      תודה יקרה. אוהבת גם את כתיבתך :)

      שנה מתוקה שתהיה לך !

        25/9/11 10:56:
      מאחל לך שנה טובה שנה שבשמחה תהיה מלאה ולא יהיה מקום לא לצער ולא לעלבון שנה בה תהיה התבוננות אל תקווה שבשמייך תזרח כחמה בצהריים
        24/9/11 06:16:
      יפה...
        23/9/11 15:19:
      כן ליריתוש בוודאי. מילים יכולות לעיתים כל כך לטשטש אז באמת שתמצאנה לנו המילים המתאימות, המחוות המתאימות אלו המצליחות לשקף באמת, את מה שבלב. תודה יקרה שלי ושנה טובה שתהיה לנו :) - אמן.
        23/9/11 14:09:
      אוי, יעל, כמה שמילים יכולות להיות לפעמים...דלות, ריקות, מרוחקות, קטנות....ואז נשארת רק השפה הבלתי מילולית....שתהיה לנו שנה של מילים נכונות במקום הנכון ובזמן הנכון!
        22/9/11 13:05:
      תודה זהבית יקרה. שתהיה לך שנה מתוקה וטובה.
      המילים והמקומות אליהן אנו לוקחים אותן היטבת לתארן במילותייך
        19/9/11 19:10:

      צטט: טאקילה 2011-09-19 01:19:48

      שיר יפה ומרגש.

      תודה טאקילה יקרה שלי, מאוד שמחה לשמוע זאת בעיקר ממך,

      שכתיבתך כה שובת לב בעיני :) 

        19/9/11 19:10:

      צטט: (עמי) 2011-09-18 23:13:14

      קורה לי הרבה בזמן האחרון...בוהה ותוהה...

      עמי זה ממש לא מזיק, להיפך.

      הייתי מציעה את זה לכל אחד, אבל לא לכלום יש את הנטייה

      לעצור להתבוננות ואצל אחרים זה חלק מהוויתם.   

        19/9/11 19:08:

      צטט: daaaag 2011-09-18 22:58:40

      ואני..מתבוננת תוהה. כה מדוייק ונוגע.

       

      תודה ובעיקר כשזה מגיע ממך, שבעצמך כל כך כותבת ומדייקת.

        19/9/11 01:19:
      שיר יפה ומרגש.
        18/9/11 23:13:
      קורה לי הרבה בזמן האחרון...בוהה ותוהה...
        18/9/11 22:58:
      ואני..מתבוננת תוהה. כה מדוייק ונוגע.
        12/9/11 01:37:

      צטט: sbhsport 2011-09-11 19:14:06

      נותרנו תוהים, מהורהרים, מנסים להגיע, אל המרחקים. את נוגעת במכחול שלך בנפש הקולקטיב.

      המקום הזה בו יכולה לגעת "בנפש הקולקטיב" או בנפשך, מאוד משמח אותי

      והרי בסופו של דבר זו המטרה עם פירסום הדבר, האפשרות לדבר גם לאחר/ים. 

       

      תודה על תגובתך. שימחת אותי.  

        12/9/11 01:35:

      צטט: איהש 2011-09-11 17:52:39

      כשהרגש דוהה כבר אין מה להגיד. כבר אין רצון להגיד. כי במילא המילים אינן נוגעות יותר. ויפה אמרת. להתבונן מרחוק. ללמוד מכל פרק כזה, על עצמנו, על בכלל. תודה.

       

      היי תודה, איזו תגובה יפה. 

      שמחה שיכול לקחת את זה אלייך :) !

       

      שבוע טוב, יעל 

        11/9/11 19:14:
      נותרנו תוהים, מהורהרים, מנסים להגיע, אל המרחקים. את נוגעת במכחול שלך בנפש הקולקטיב.
        11/9/11 17:52:
      כשהרגש דוהה כבר אין מה להגיד. כבר אין רצון להגיד. כי במילא המילים אינן נוגעות יותר. ויפה אמרת. להתבונן מרחוק. ללמוד מכל פרק כזה, על עצמנו, על בכלל. תודה.
        11/9/11 17:29:

      צטט: תומר שריג 2011-09-11 00:19:51

      יפה. שיר בצבעי סתיו.

       

      תודה. נעים לשמוע :)

        11/9/11 00:19:
      יפה. שיר בצבעי סתיו.
        10/9/11 14:51:

      צטט: miki007 2011-09-10 14:45:12

      הכן שפוסק הרגש...שגווע הרגש,

      אין צורך במילים
      השתיקה אכן יפה

      ו....נוצר חלל ..יש התכווצות...

      מילותייך מרגשות
      שבת שלום לך יעליק
      מיקי

      היי מיקי, אתה יודע שבכל מקום

      בו יש התכווצות, מופיעה מייד בעקבותיה -

      גם התרחבות.

       

      תשאל את הלב, הוא מבין בכגון אלה :)

       

      שבת נפלאה לך מיקי

        10/9/11 14:47:

      צטט: אביה אחת 2011-09-09 12:48:11

      יעלי היפה

       

      כל כך יפה ציירת את המקום בו נסחפות להן המילים

      אותן מילים מרוקנות ועשירות בחידלונן המתוק

      ואז -

      אין מקום לפגיעה - עלבון - צריבה -

      תודה לך על המילים היפות

      ושבת מחבקת

       

       אבייתי שלי האחת, שתמיד מביאה לכאן

       את האחת שבך, זו המחממת, המפרגנת,

       האוהבת... -

      כי אביה יש רק אחת. 

       

      שבת מחויכת ושמחה במיוחד ובמחוזותייך

      ירבה המזל הטוב, המבקרכם זה מקרוב.

        

        10/9/11 14:45:

      הכן שפוסק הרגש...שגווע הרגש,

      אין צורך במילים
      השתיקה אכן יפה

      ו....נוצר חלל ..יש התכווצות...

      מילותייך מרגשות
      שבת שלום לך יעליק
      מיקי

        10/9/11 12:43:

      צטט: וקצת מכל דבר 2011-09-10 12:26:53

      ההתבוננות היא הדרגה הגבוהה של האדם.

      היי, התבוננות זה יופי ובאמת, לא כל אחד יודע לצאת מהקליפה של עצמו

      ולהביט על עצמו ועל התנהלותו  באופן בלתי - משוחד, אבל בהתבוננות אין די.

      אם ההתבוננות אינה מובילה לנקיטת צעדים מעשיים ומשפיעה על ההויה,היא נותרת די סתמית

      במקרה הטוב, במקרה הפחות, מייצרת תיסכול. 

       

        10/9/11 12:26:
      ההתבוננות היא הדרגה הגבוהה של האדם.
        9/9/11 12:48:

      יעלי היפה

       

      כל כך יפה ציירת את המקום בו נסחפות להן המילים

      אותן מילים מרוקנות ועשירות בחידלונן המתוק

      ואז -

      אין מקום לפגיעה - עלבון - צריבה -

      תודה לך על המילים היפות

      ושבת מחבקת

       

        9/9/11 10:13:

      צטט: צבי סבג 2011-09-09 00:05:53

      כמה נכון, ככה חכם, מי צריך מילים במקום שבו הרגש גווע, עדיפה השתיקה שלאחר קרב האיגרוף, אהבתי, כתוב נהדר.

       

      כן. פשוט כך

      צבי תודה לך שמעבר לכך שתמיד מבקר (למרות שאיני שולחת קישור),

      ההתיחסויות שלך הן כל כך... :)

      שבת נפלאה ושלווה, יעל

        9/9/11 10:10:

      צטט: Blue... 2011-09-08 23:33:02

      דימויים נהדרים שמעניקים למילים - חיים/מציאות.. נהניתי :)

       

      איזה כיף לקרוא את תגובתך, ממש מחמם את הלב ומעלה חיוך :) !

      תודה וסופשבוע קסום, יעל

        9/9/11 09:36:

      צטט: leagat - lily 2011-09-08 17:18:50

      המקום אליו נסחפות המילים בשתיקתן, דומה ויש מקרים שהשיח האנושי אינו ממצה את יכולותיו, או בשל התכהותו או מסיבה של קוצר רוח וקצב החיים המואץ ב-121 , ולכן לא תמיד נוצר גשר למגע המספק את תחושות הלב.

      לאה יקרה, ההיתיחסות שלך היא התיחסות של משוררת, המודעת לקוצר ידו של השיח התיקשורתי להעביר במדויק,

      דברים שבנפש האדם ממנו והחוצה. את השיר הזה כתבתי תוך כדי קריאה על המסה "גילוי וכיסוי בלשון" של ביאליק.

      אחד הנושאים המרכזיים שהוא מעלה שם הוא בנוגע להבדל בין השפה בה אנו עושים שימוש לתקשורת עם אנשים אחרים ויותר מכך השפה בה נכתבת פרוזה לבין המילים של לשון השירה. הוא רואה בלשון האנושית רק "קליפה דיבורי" לרוחו של האדם. לתחושתו או גישתו הלשון אינה מהווה אמצעי לחשיפת האמת, אלא להיפך יוצרת חציצה בין איך שהיא משוגרת החוצה לעולם לבין האמת הפנימית המוחשת בנפש. לדעתו רק לשון השירהיש בה היכולת לתת ביטוי נאמן לכל אותו תוהו, המתרחש בנפשו. דבריו אלה (המובאים כאן במשורה) הביאו אותה לחשוב על השפה, המילים ועד כמה אנו יכולים להגיע ולגעת איתן באמת לא רק בנו אלא באחר זולתנו.

      ראי שגם כאן ככל שהדברים שכתבתי נהירים לי עצמי, הרי שהיכולת למסור את כל מה שבתוכן מקופל לאחר, לא תמיד עוברת ובכל זאת משהו, חלקים מזה עוברים (כפי שניכר בתגובות) וכבר בכך יש משהו משמח ואולי גם מטעם זה אהבתי תמיד את לשון השירה שיש בה מן הכיסוי לא פחות מאשר מן הגילוי.

      תודה לביקורך הנעים,

      שלך בחום, אני.

        9/9/11 00:05:
      כמה נכון, ככה חכם, מי צריך מילים במקום שבו הרגש גווע, עדיפה השתיקה שלאחר קרב האיגרוף, אהבתי, כתוב נהדר.
        8/9/11 23:33:
      דימויים נהדרים שמעניקים למילים - חיים/מציאות.. נהניתי :)
        8/9/11 17:18:
      המקום אליו נסחפות המילים בשתיקתן, דומה ויש מקרים שהשיח האנושי אינו ממצה את יכולותיו, או בשל התכהותו או מסיבה של קוצר רוח וקצב החיים המואץ ב-121 , ולכן לא תמיד נוצר גשר למגע המספק את תחושות הלב.
        8/9/11 17:11:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2011-09-08 16:57:50

      וכמה חשובה ההתבוננות בהווה

      ובעתיד :)

      בוודאי שימי לב לביטוי "חידלונן המתוק" שיש בו הרבה מן החיוב.

      מאחר ולעיתים התחושה לגבי משהו היא כה שלמה, שאין עוד צורך במילה

      ולכן השתיקה מתוקה.

      שימי לב גם לסוף השיר, הרי הוא מבטא את ההתבוננות נטולת

      האמוציות על דברים שארעו ומכיל עמו הבנה והכרה, שמה שהיה

      איני חפצה בו עוד או בדומהו, לא בהווה ולא בעתיד.

        8/9/11 17:03:

      צטט: צלילי הלב 2011-09-08 08:06:18

      את יודעת יעל, לפעמים החידלון המתוק הזה כל כך חיוני, וזה המקום שמננו צומחת לה שוב בת קול.

       

      בוודאי, כך גם הרגשתי כשכתבתי את הדברים.  

      תודה יקרה, התגעגתי :) !

        8/9/11 17:00:

      צטט: mezra 2011-09-08 05:16:12

      איזה יופי לקרוא זאת על הבוקר עם הקפה.

      ,בכיף :)

        8/9/11 16:59:

      צטט: mister farjun 2011-09-07 20:28:27

      מלים כובשות גם אם קצת עצובות. אהבתי מאד!

       

      הHי מיסטר נעים לשמוע שהן כובשות וכן, גם אם

      מעט עצובות, הדברים נכתבו מתוך הקלה גדולה,

      תחושה שלמה והרבה מקום לאופטימיות ולדף חדש :)

      וכמה חשובה ההתבוננות בהווה

      ובעתיד :)

        8/9/11 16:56:

      צטט: נאוה ו. 2011-09-07 14:34:37

      יעלי מתמיד כותבת ככה...

       

      נשיקה

        8/9/11 16:55:

      צטט: א ח א ב 2011-09-07 08:46:36

      מקום צנוע ויפה :)

       

      איזו תגובה יפה :)

        8/9/11 16:54:

      צטט: bonbonyetta 2011-09-07 00:12:50

      *
      איזה יופי, חבל על הזמן.
      ממתי את כותבת ככה?

      למען האמת, מיני זמן :)

        8/9/11 08:06:
      את יודעת יעל, לפעמים החידלון המתוק הזה כל כך חיוני, וזה המקום שמננו צומחת לה שוב בת קול.
        8/9/11 05:16:
      איזה יופי לקרוא זאת על הבוקר עם הקפה.
        7/9/11 20:28:
      מלים כובשות גם אם קצת עצובות. אהבתי מאד!
        7/9/11 14:34:
      יעלי מתמיד כותבת ככה...
        7/9/11 08:46:
      מקום צנוע ויפה :)
        7/9/11 00:12:

      *
      איזה יופי, חבל על הזמן.
      ממתי את כותבת ככה?

        7/9/11 00:03:
      כן, ידעתי שידבר לליבך
        6/9/11 22:39:
      לא נותר לי אלא להנהן בהסכמה ובהשתאות למקרא המילים המדויקות והנהדרות הללו...

      ארכיון

      פרופיל

      יעל פריאל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין