המקום בו נסחפות להן המילים בשתיקתן אל הסוף מרוקנות ועשירות בחידלונן המתוק הוא לפרקים המקום בו מהבהב גם הרגש, בטיפטופיו הגוועים דהוי וחיוור - עד יתם. ואז, אין עוד מקום לא לתחושת הפגיעה, לא לעלבון, לצריבה נותרת רק ההתבוננות התוהה, כאדם המביט ממרחק בזירה. - כל הזכויות שמורות ליעל פריאל@ - |