כותרות TheMarker >
    ';
    0

    המורה למתמטיקה - כטראומה לזוגיות

    9 תגובות   יום רביעי, 28/11/07, 12:05

    מקצוע המתמטיקה גורם לרבים להתאבן ולחוש, כיצד אוזל הצבע מהפנים, הגרון יבש ללא הסבר ואפילו סחרחורת קלה באה בחשבון.

    אין זה קשור לגיל, סטטוס מין או עדה. זו תחושה, שחוזרת כל פעם שעולה נושא, בו יש מספר נעלמים ומורכבות חשבונית.

    הכל בגלל מורים אטומים לנפש הנוער, שגרמו לאלפים חבלה מתמטית בלתי הפיכה.

    ** 

    מאז ומתמיד, חיה מערכת החינוך בבועה של עצמה ומונשמת באופן עצמוני. המורים משמשים כבייביסיטר של המדינה ומאפשרים להורים לייצר תל"ג סביר. היא מאפשרת למורים ללהג אינפורמציות ארוכות, משמימות ומיותרות, שגורמות לילדים שמחים ותאבי חיים לעמוד פעורי- פה כבויים ומבולבלים מול המורה, שרק מחפש לעצמו עבודה  שקטה ומתמלא כעס על התלמידים, שבגללם אינו תופש תנומה קלה בשעות הצהריים.

    **

    והתלמידים ? רבים חובטים את ראשם בשולחן, שואלים את השאלה הניצחית: "מה אני עושה פה, מה עשיתי שמגיע לי העונש הזה, מ'כפת לי, כמה זמן לוקח לרכבת היוצאת מת-א להגיע לחיפה...." ?

    פיתגורס המנוח, תמיד עורר סקרנות לגבי תוצאת המשפט הקרוי על שמו, האם יצא אשם או זכאי ? אף תלמיד כמעט, לא ייחס לו משהו אחר...

    **

    עברו מספר שנים ורמי באקסטרני. מסתכל במבט מזוגג במורה למתמטיקה והפעם שמו עומר. הוא גלגל עיניים בייאוש. לא מבין מה רוצים ממנו, מאיפה הגיע המורה הזה, למה לעזאזל הביא לכיתה את הבעיות שלו ?

    איך למורים בכל בי"ס יש בעיות עם רכבות ?
    מדוע מעמיסים על כתפי הנוער, העתיד להתגייס בקרוב, את בעיות הלו"ז של רכבת-ישראל ודורשים ממנו לחשב את זמני ההגעה ?
    מה, אין עלונים בכל תחנה ?

    **

    הוא הביט בציפי שישבה לצידו. היא היתה סקסית, מקסימה עם חזה מהמם, חיוך מתוק ומבט הורס. ונזכר בערב ההזוי איתה.  

    הכל התחיל, כשליטף את ידה בזמן הנהיגה. ידו החליקה  לתוך חולצתה ונגעה בציצי. הוא ניסה להסתיר את מבוכתו, אך ציפי אמרה לו מחוייכת כולה :

    "מה קרה לך, זה היה ממש נעים" ידו המשיכה לטפס לכיוון צווארה, ואז... היא  פרצה בבכי וסיפרה לו, שהיא נמשכת בטירוף לעומר, המורה למתמטיקה, שיצא לפני שבועות ספורים מבית הסוהר, לאחר שריצה מאסר של 10 שנים באשמת חברות ברשת ריגול ישראלית לטובת סוריה. סיפור שלא חדלו לדוש בו בחדשות בסוף שנות השמונים.

                                      ***

    הקשר עם ציפי נראה עד לאותו רגע מבטיח. ופתאום הופיע המורה למתמטיקה וקלקל את כל תכניותיו.
    "
    אז מה אם הוא שילם את חובו לחברה", הרי חונכנו  בתנועה, שעל בגידה אין סליחה!  אין בתי ספר אחרים ?  איך אסיים את בחינת הבגרות ?, הרי המקצוע מאוס. וגם המורה ..."  

    מהמילים הבאות הבין רמי שהגרוע מכל עוד לפניו:

    "אם אני יקרה לך, קח אותי עכשיו לעומר. הוא מחכה לי". 

    וכך מצא רמי את עצמו, מסיע את ציפי לעומר, המורה השנוא במדינה, כדי שיגשים את חלומותיה הארוטיים. חלומות שכה רצה להגשים בעצמו.

    כשהגיעו לביתו של עומר ברח' אבי בן יוגלי, שמאחורי גן מאיר בת-א, בקשה ממנו ציפי, שיקפוץ שניה ויקנה לה סיגריות בקיוסק הסמוך. 

    כבר מרחוק הבחין רמי בתכונה מוזרה. חיפושית הפולקסוואגן הכחולה של אביו, התנדנדה  לכל הכיוונים. כשהתקרב, שמע את חריקת הקפיצים והמכונית שטה כבים סוער, 

    רמי הציץ פנימה וראה את המורה למתמטיקה מזיין את ציפי, במכונית של אביו ודודה רגינה אחותו הפולניה -

    אחים סולידיים ושמרנים. שבדמיונותיהם הפרועים לא היו מעלים בדעתם, שבמכונית בה חלקו את השימוש בימים הזוגיים והלא זוגיים, יזיין המורה למתמטיקה של רמי את ציפי היפה.

    ''

                                           *** 

    השיעור הבא באלגברה נמשך ונמשך, רק רמי ידע על הקשר שבין המורה לתלמידה.

    ציפי ועומר התעלמו זה מזה בשיעור, כשעל פניה היה מרוח חיוך מטופש, מעצבן ומלא סיפוק .לה כבר לא יהיו בעיות באלגברה... שיעורים פרטיים כבר יש לה...
    הוא ידע ש
    את בחינת הבגרות היא תעבור בקלות בעזרתו המסורה של המורה, שמלמד אותה גם דברים אחרים...

                                               *** 

    רמי התבונן בציפי ובעומר, נגעל ממנה, ממנו ומעצמו. לא מבין איך יכול היה להיות חלק ממה שקרה אמש.

    הוא קם ממקומו ויצא מהכיתה. נשבע שלא יישב שוב מול עומר, וודאי לא יבקש ממנו הסברים לשאלות באלגברה. נמאס היה לו לראות  כיצד עומר שואל כאילו בעייפות תמימה: "ציפי קוראים לך כמדומני, למה את לא משתתפה בשיעור" ?

    אף לא אחד, חוץ מרמי, לא העלה בדעתו למה התכוונה ציפי כשענתה :

    "אני ? - אל תדאג לי, יש לי מורה פרטי ".

                                                

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/6/09 16:58:

       

       

        2/2/09 17:54:

      מתמטיקה דרך חיים

      פלוס ומינוס שווה פלוס 

      פלוס ופלוס שווה מינוס........

        2/2/09 08:44:

      כתוב משעשע עם המון הומור

       

        19/6/08 22:08:
      *
        19/6/08 15:42:

       

      צטט: רותי - g 2008-06-19 15:41:31

      אני מתההההההההה

      נחנקתי!!!!! מצחוק מצחוק........

      ע

           נ

               ק!

      אחזור...ל* ..רק לככב....

        19/6/08 15:41:

      אני מתההההההההה

      נחנקתי!!!!! מצחוק מצחוק........

      ע

           נ

               ק!

        2/12/07 01:42:
      מקסים, זורם, אמיתי ומשעשע... לרגע הייתי שם.. תודה צוחק
        30/11/07 10:50:

      אחלה פוסט

      כתוב מצוין

      כמה כיף לקרוא

      ממש סיפור קצר ומשעשע

      כתוב בטוב טעם ומעורר נוסטלגיה שסביר להניח שהיא רלוונטית גם להיום , אבל החיפושית בכחולה של שאבא ואחותו ... ממממ.... גדול

       

      אהבתי מאוד

       

      עוד ...

      אשמח לקרוא

       

      יום טוב

      מיקאלה

        30/11/07 03:15:

      צוחקנוסטלגיה, עם שמות וצבעים.

      למורה שלי למטמטיקה איחלתי דברים שאני מתביישת בהם.

      כתוב מקסים, ומשעשע.