תמיד ברגעים הקשים לי ביותר

רגע לפני השקיעה הגדולה

את מופיעה

במילים רכות ובחיבוק עוטף

מכנסת אותי לחיקך ומגוננת

איתך אני יכולה להסיר את המגן

ולדעת שלא אפגע

לאחר תלאות הימים הארוכים

והקרבות העקובים מדם

דמותך נשקפת לפניי

ומנחמת

שומעת את כל צרותיי

לוקחת אותן אלייך כאילו היו שלך

ומשיאה לי עצות

כל כך טובות ונכונות

כמו שרק אדם אוהב יכול לתת

אם רק יכולתי להגיד את כל תחושתיי

הייתי וודאי משוחחת עימך יומם וליל

אך לאו,איני עשויה מהחומר הזה

שומרת רזים נצחית

מכונסת ומקופלת

וכמו באוריגמי, נדרשת ליישר את הקפלים

ומהם ליצור יצירה חדשה ונפלאה.

הקטע הזה מוקדש לך יקירתי ואני יודעת שתזהי את עצמך במילותיי

אין גבול לתודתי על כך שאת לצידי,שם תמיד בין אם במרחק או בשטח הקרוב

אוהבת אותך

לירז