0

8 תגובות   יום רביעי, 7/9/11, 12:42

צרורית שלווה של אהבה

אארוג מחוטי נשמתי,

להניח בשדות חייך

צידה לתמימות ענוגה.

 

טהריר ליבי יבקש

זוך האלוהים לאהבך.

כשכחליל הכוכבים 

יערום בערית רגשותיי

מובשלים לחיים של אהבה.

 

קסקית מעל ראשי

באצולית השמש

מרנינה מחשבתי אלייך

קוראת לי...

ואני,

מסיד  נשמתי למענך

דרג את התוכן: