כותרות TheMarker >
    ';

    טעימות

    בלוג זה עוסק בתחום הקולינארי, סיפורים אישיים, ביקורת מסעדות ואירועים בהם נכחתי.

    ארכיון

    דניאל רוגוב - מורי ורבי

    11 תגובות   יום חמישי, 8/9/11, 22:01

    אני מרגיש זו הפעם השנייה השנה, חור עצום שנפער בליבי. חלל, ואקום שלא ניתן למלא עוד. הפעם הראשונה הייתה כשאבי הלך לעולמו לפני 9 חודשים, הפעם השנייה הייתה היום כששמעתי על כך שדניאל רוגוב הצטרף אליו ביום שלישי האחרון.

     

    דניאל רוגוב אותו אזכור עד יומי האחרון, הוא הגורו שלי.

     

    לפני 4 שנים, לראשונה בחיי, רוגוב אפשר לי הצצה לעולמו של מבקר יין ואוכל. כשבן זוגי הציע לי לכתוב על מה שאני כל כך אוהב, שלחתי מייל תמים אל דניאל רוגוב עם מספר שאלות תמימות. נעניתי במייל אותו שמרתי מאז:

     

    "Kobi, Hi...

     

    I've just re-read through your questions.  Good questions all but each would take at least a small book to answer. May I thus suggest that email may not be the right format and that if you like we could meet for a long coffee and discussion on these issues.  Best phone for me is .... 

     

    Best for me will be during the week between 18-22 May.

     

    Best

    Rogov"

     

    ההצעה הייתה בבחינת הפתעה גמורה. אל פגישתנו הגעתי רועד, שמח, מפוחד וצמא לכל מילה שאוכל לשמוע מאחד מהגדולים בתחום. הפגישה הותירה בי רושם כה עז עד כי אני נושא עימי מאז את הזיכרון כאחד מהטובים בחיי.

     

    פגשתי באדם מלא ידע, סיפורים מרתקים וניסיון חיים מדהים ועם זאת צנוע וסקרן לעוד ועוד. פגישתנו ארכה שעה וחצי. שעה וחצי שבהן לימד אותי פרק שלא יכולתי לייחל לטוב ממנו בכל הקשור לעולם הביקורת והכתיבה.

     

    מאז נפגשנו בעוד מספר הזדמנויות כשבאחת מהן נפגשנו לגמרי במקרה כמבקרים במסעדה שגרמה לרוגוב ולי את אותה תחושת הקבס ואותו אף הגדילו לעשות והעליבו (לא כמבקר אלא כסועד מן המניין). בהזדמנות אחרת פגשתי בו בכנס בינ"ל לאנתרופולוגיה של אוכל שנערך באונ' בן גוריון לפני כשנה. אז, שוב שמעתי את הידע וההומור שכל כך אפיינו כל הרצאה או שיחה שהשתתף בה.

     

    חבל שביישנותי מנעה ממני להעמיק את הקשר עם רוגוב. אבל, בכל ביקורת שאני מוציא תחת ידי, אני חושב עליו. הוא שלימד אותי שלכל מסעדה צריך לתת הזדמנות יותר מפעם אחת ("..because every restaurant is entitled to have a bad night" ואני מודה לו על כך, הוא לימד אותי שצריך להכיר את מרכיבי המנות ואופן הכנתן כדי שלא יעבדו עלי, הוא לימד אותי שלכל מקום צריך להגיע עם הציפייה הנכונה אחרת לעולם אתאכזב ובעיקר דניאל רוגוב לימד אותי שתמיד צריך פנקס קטן ועט כשהולכים לאכול.

     

    אז לזכרך מר רוגוב היקר, תמיד אשא עימי פנקס ועט בתיקי ואותך בליבי.

     

    מתגעגע,

    קובי קלייטמן

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/11/11 23:42:
      חיבוק אוהב כה קשה לאבד איש קרוב
        12/9/11 06:56:
      ריגשת מאוד.
        9/9/11 21:34:
      מצטרף :( אישיות קסומה ויוצאת דופן. יהי זיכרו ברוך
      שולחת לך חיבוק!!
        9/9/11 13:37:
      : קהלת ט': 'אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך.... ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש.... כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה'.
        9/9/11 07:22:
      נוגע בלב.
        9/9/11 05:25:
      מרגש מאוד קובי. הוא היה שם דבר ואני מקווה שהוא נהנה בחייו.
        9/9/11 00:59:
      תודה קובי .
        9/9/11 00:40:
      כתבת יפה ומרגש לזכרו.
        8/9/11 23:04:
      היי עצוב מאוד אהבתי את דניאל רוגוב בכל פעם שהיה מתפרסם בארץ מאמר היתי גומע בשקיקה . לפני 17 שנה פניתי לדניאל בטרוניה מדוע הוא לא מסקר גם מקומות מעבר "למשולש הת"א רמת השרון ויפו" דניאל קיבל את המכתב שלי ובעודי מבקר את אישתי ובבית חולים נהנה מהבן הבכור רון שנולד יום לפני כן אני מקבל טלפון ממר רוגוב שבשבוע הקרוב הוא ישמח להגיע לחיפה לראות אירוע שלי . דניאל הוזמן לגלריית אבו קארא ז"ל בדלית אל כרמל - שם ערכתי קבלת פנים "תה מנחה" לרגל הברית של רון . הביקורת עדין שמורה לי במטבח - הילל ושיבח חבל"ז . הביקורות שלו היו מיקצועיות נכונות ותמיד כתב בצורה הוגנת - הוא סיפר לי שביקורת רעה הוא לא כותב אלא אם ביקר לפחות פעמיים במקום והתאכזב. יהיה זכרו ברוך מקווה שיקום דור חדש שילך בדרכו היפה וצנועה והנבונה שף קיזלר

      פוסט מרגש !

      חיבוק ענק