בעוד שבוע וחצי יערך הדיון באו"ם על ההכרזה הפלשתינית הצפויה על הקמת מדינה עצמאית, ובמערכת המדינית והבטחונית נערכים להכרזה הזו בכל החזיתות האפשריות ♦ בשלב האחרון מנסים לתאם בין כל הגורמים השונים, אף שלא ברור כיצד בדיוק תתבצע ההכרזה והאם היא תישאר על הנייר בלבד ♦ השבוע נרשמו עוד הכרזות, בעיקר של ראש ממשלת טורקיה ארדואן, שאיים לשגר אוניות טורקיות לאיזור, לפרות את הסגר על עזה ולהפסיק את הקשרים עם מדינת ישראל ♦ הכרזה ריקה מתוכן נרשמה על המשך המחאה החברתית. המאהלים פורקו ומי שרצה להשאר נקט באלימות ונעצר ♦ עוד הכרזה שעוררה סערה היתה של אלוף פיקוד העורף, על סבירות למלחמה כוללת. בצבא נזעקו להרגיע ונזפו באלוף על דבריו הפומביים ♦ "רוחות עזות מנשבות באיזור" אמר השבוע נתניהו. "ערפל סמיך ירד על המזרח התיכון, ואין לדעת מה יהא כאשר הוא יתפזר" ♦ ההכרזות, מסתבר, הן חלק מהערפל ♦

אריה זיסמן

תכונה רבה נרשמה שלשום בבסיס חיל הים בחיפה. ראה"מ נתניהו ביקר במקום, ובבסיס נערכו לביקור בדקדקנות. עוד קודם, הגיע נתניהו לפגישה עם מפקדי שייטת 13 בבסיסם בצפון. בניגוד לפגישה בבסיס חיל הים, היתה הפגישה עם השייטת סגורה לתקשורת.

דובריו החרוצים של ראש הממשלה, לא הוציאו שום הודעה מהפגישה עצמה, אבל הדברים שנאמרו שם היו חשובים. לדוברים היתה סיבה טובה שלא להוציא את הדברים החוצה.

במהלך הפגישה הסגורה, חיזק נתניהו בדבריו את לוחמי השייטת שהשתתפו בעצירת המרמרה, לנוכח דו"ח פאלמר, שמתח ביקורת על תפקודם. "עשיתם עבודה טובה. אנחנו איתכם", אמר להם נתניהו. חשוב היה לו לומר את הדברים, ובעיקר להראות שאינו מתנצל את מה שקרה.

ראש ממשלת טורקיה, ארדואן, אמנם דורש את ההתנצלות, וגם רבים בתקשורת ובשמאל, ואפילו חברים מסוימים בממשלה. אבל בשייטת התנגדו לכך בנחרצות והעבירו מסרים, שכל התנצלות כזו תפגע בלוחמים. נתניהו קיבל את העמדה הזו, לא התנצל, והתקבל בתשואות בבסיס השייטת.

דובריו של ראה"מ, שנוהגים להוציא הודעות מסודרות על כל פגישותיו ואמירותיו, נמנעו כאמור מלפרסם הודעה על הדברים שאמר ללוחמי השייטת, רק כדי שזה לא יתפרש כהתגרות בטורקים. נתניהו אמנם לא מתנצל, אבל גם לא מעוניין להתגרות בפומבי בארדואן.

במשך השבוע נמנע מלהיגרר להצהרות בלתי אחראיות בעניין טורקיה. הוא נתן לארדואן לירות (מילולית) לכל עבר, בעוד מדינת ישראל הרשמית שותקת. שוב ושוב חזר נתניהו וחזרו השרים על המסר: "היחסים עם טורקיה חשובים. אנו מכבדים את העם הטורקי ורוצים בשיפור היחסים". ארדואן שרצה למשוך את מדינת ישראל לתגובות חריפות לא הצליח, מה שגרם לו להחריף מידי יום את דבריו וצעדיו.

"רוחות עזות, ערפל סמיך"

הביקור בשייטת הגיע לנתניהו בדיוק בזמן. הוא היה זקוק השבוע למחמאות. כך נוהג כל ראש ממשלה כשהוא מרגיש במצוקה. גם ברק, שרון, אולמרט ואפילו רבין, נהגו ללבוש מעיל רוח, ולצאת לביקורים בבסיסי הצבא בצפון ובדרום, כל אימת שחשו מחנק איזורי, או לחץ פוליטי. בביקורים אלו שאבו עידוד רב. איש בצבא לא מותח עליהם ביקורת כמו באזרחי, וגם אם יש כזו, היא מוצנעת.

כך היה השבוע גם לנתניהו, שנזקק להרבה תשואות ומחמאות. הכל מצטבר נגדו. ספטמבר כבר כאן על כל המשמעות שלו. הפלשתינים כבר משפשפים ידיים לנוכח התוצאות הצפויות בהצבעה על מדינה פלשתינית עצמאית. המחאה החברתית נגמרה, אך הדיה לא שככו. המתיחות הקשה עם טורקיה, המצב העדין עם מצרים. הירידות בבורסה, התחזית הקודרת שהשמיע אלוף פיקוד העורף ("מקור נאמן" בהרחבה), והכל נשמע עגום וקשה.

אפילו מעמדה המידרדר של לבני וקדימה בסקרים, אינו משמח את נתניהו לנוכח כל מה שקורה מסביב, וכל מה שצפוי הלאה. אין איפוא פלא שנתניהו נזקק למחמאות ותשואות, אותן קיבל בשפע בביקור בשייטת.

בהמשך כאשר נשא דברים פומביים בבסיס חיל הים בחיפה, היה הרבה יותר מעודד, אבל מדבריו ניתן היה להבין, כי הוא מודע לכל מה שקורה וצפוי עוד לקרות. "רוחות עזות מנשבות באיזור", אמר נתניהו (ולא התכוון לשום סופה דוגמת ההוריקן איירין").

"ערפל סמיך ירד על המזרח התיכון", המשיך לפייט, כאילו הפך למגיש תחזית מזג האויר. "יש בעת הזו חוסר ודאות, ואין לדעת אילו משטרים יקומו על חשבון אלו שנפלו, ועוד יפלו". נתניהו כמובן לא התכוון למשטר במדינת ישראל. מעמדו בסקרים איתן, ושום מחאה חברתית (שהתפוגגה וחלקה הפכה לאלימה) לא שינתה דבר במאזן הפוליטי.

רוחות רעות בטורקיה

המשבר עם טורקיה עמד במרכז הכותרות השבוע. ארדואן לא הפסיק להתבטא נגד נתניהו ונגד מדינת ישראל, כשהוא מחריף את ההתבטאויות שלו.

זה החל בהשפלת הנוסעים הישראלים שהגיעו לנמל התעופה באיסטנבול, נמשך עם הודעת ארדואן על הפסקת קשרי המסחר הצבאיים על מדינת ישראל, ועל שיגור אוניות טורקיות על ידי חיל הים הטורקי לאיזור, ונגמר (בינתיים), עם האשמתו כי מדינת ישראל מסרבת להחזיר לארצו מטוסים ללא טייס שטורקיה רכשה ממדינת ישראל ונשלחו לכאן לצרכי תחזוקה. במילים אחרות: מדינת ישראל גנבה אותי..

"יכולות להיות בעיות ויכול להיות שלא מדברים אחד עם השני, אבל חייבים לעמוד בהסכמים בינלאומיים", אמר ארדואן והמשיך לשגר איומים בסנקציות נגד מדינת ישראל.

האיומים הללו גרמו לקונסוליה הישראלית להיות במתח גובר השבוע. הסגל הדיפלומטי כבר עזב, אין דגל על הבניין, אבל יש הרבה מאבטחים מודאגים ממה שקורה. בקונסוליה עצמה יש שני פקידים זוטרים יחסית, המשמים כנציגים הרשמיים של מדינת ישראל.

בד בבד מתחילות הרוחות הרעות לנשוב ולהגיע גם לרחוב הטורקי. התבטאויות שליליות נשמעות ועולות בעיקר בשוק הבזאר הגדול, לכאן נהגו להגיע התיירים הישראלים כדי לערוך קניות. העוינות במקום גבוהה. "לא צריכים אתכם פה", אמרו הסוחרים לאנשי התקשורת שביקשו לעמוד מקרוב על הלך הרוח.

לעומת זאת בעיר העליונה של איסטנבול יש קולות אחרים. "זה משבר שיחלוף ויעבור מהר" אומרים שם התושבים, אלו שנחשבים ליותר אינטליגנטיים מאנשי הבזאר למטה.

ברית עם החמאס

האירועים בעולם הערבי, פסחו על טורקיה. אין מהומות, אין הפגנות, אבל יש אופוזיציה טורקית, שאינה אוהבת את מה שקורה בין ארדואן למדינת ישראל, וטענת כי ההחרפה מיותרת. מצד שני חברי הממשלה של ארדואן הם איסלאמיסטים ורואים עצמם בראש ובראשונה כמוסלמים. ארדואן רוצה להנהיג את העם המוסלמי-ערבי, ומכאן החרפת הצעדים נגד מדינת ישראל.

לצורך כך כרת ארדואן ברית עם החמאס, שקיבל אותו מצידו עם זרועות פתוחות. בד בבד מתכוונת טורקיה לפעול באו"ם בכל הכוח והעוצמה בעד מדינה פלשתינית. זו תהיה הנקמה המתוקה שלה במדינת ישראל, והטורקים יודעים לנקום.

השבוע כאשר הנוסעים הישראלים הושפלו בנמל התעופה באיסטנבול, התברר שההוראה הגיעה מגבוה כ"נקמה" על מה ש"מעוללים" אנשי הביטחון בנמל התעופה בלוד לנוסעים טורקים. "אנחנו בודקים אתכם, בדיוק כפי שאתם בודקים אותנו" אמרו גורמים טורקים רשמיים. אם היו יכולים, היו מושיבים את הנוסעים כולם על כיסאות נמוכים...

במדינת ישראל מודעים להתגייסות הטורקית בעד הפלשתינים באו"ם, אך לא מייחסים לה חשיבות. ההתמודדות היא מול כל העולם, לאו דווקא מול טורקיה. במערכת המדינית מתקיימות בימים אלו ישיבות ארוכות ומפרכות, בהם מנסים למצוא נוסחה מוסכמת להתמודדות עם האירועים הצפויים. אין מדובר רק בארועי ביטחון, אלא בזירה התקשורתית וההסברתית.

עד עתה הוסכם להקים חמ"ל תקשורתי באו"ם, חמ"ל בארץ, תדרוך קבוע לכתבים הזרים, אוהל הסברה ישראלי באחד הפארקים במרכזיים במנהטן ועצרת גדולה של אוהדי מדינת ישראל ברחובות ניו יורק.

מאמץ הסברתי אדיר

הפעילות בזירה ההסברתית מיועדת להסביר לעולם מדוע מדינת ישראל מתנגדת להקמת המדינה הפלשתינית. חמישה שרים וסגן שר אחד, יצאו לניו יורק להסביר את העמדה הזו. מדובר בשר החוץ ליברמן וסגנו דני איילון, השר גלעד ארדן, שר האוצר יובל שטייניץ והשר לעניני הסברה יולי אדלשטיין.

לחמישה יצטרפו גם ח"כים הנחשבים למסבירנים טובים, כדי לעמוד מול המצלמות ולהתמודד מול הטענות הפלשתיניות. עד כה טרם ברור מי יעמוד בראש המשלחת לאו"ם. בשבוע שעבר נכתב כאן, כי נתניהו כבר החליט שלא להגיע לאו"ם, כדי לא להיזכר היסטורית, כמי ששהה במקום בעת ההכרזה על מדינה פלשתינית עצמאית. עם זאת יתכן שלבסוף יחליט לתת את "נאום חייו" דווקא מול אבו מאזן, בדיון שיהיה הכי משמעותי והכי מתוקשר בשנים האחרונות.

גם שמעון פרס, טרם החליט אם יגיע לדיון באו"ם, מה שיותיר לבסוף את הזירה בידי שגריר ישראל באו"ם רון פרושאור. "אנחנו בקרב בלימה", צוטט השבוע השגריר. "מדובר במאמץ מדיני נגד כל הסיכויים".

פרושאור מנסה לשכנע עד הרגע האחרון את כל מי שרק אפשר, שהמהלך הפלשתיני לא יוביל לשלום ולא להקמת מדינה פלשתינית, אלא לאלימות ולשפיכות דמים. אבל גם הוא יודע שמדובר במשימה קשה. עד עתה פגש יותר מ-70 שגרירים בפגישות אישיות וארוכות, הוא מנמק היטב את דבריו, אבל ברור לו שהמאבק די אבוד.

לפי שעה נראה כי מערך ההסברה נמצא במצוקה, בעיקר לנוכח חוסר הוודאות לגבי מה שיקרה או לא יקרה באו"ם. קשה איפוא להערך מבחינה הסברתית, כיון שאיש אינו יודע מה יעשו בסוף הפלשתינים, כיצד יגישו את הבקשה שלהם, האם זה יהיה באמצעות הצבעה, או הצהרה. ההתלבטות גדולה.

נערכים ל"אינתיפאדת העצמאות"

שר הביטחון ברק הגדיר זה מכבר את מה שצפוי להיות בספטמבר, צונאמי מדיני. השאלה היא האם הצונאמי אכן יגשים את עצמו, או יהיה גל גבוה, אך חולף.

גורמי ביטחון אומרים כי הרבה תלוי בהתנהגותה המדינית והביטחונית של מדינת ישראל. אם תהיה התיחסות להכרזה הפלשתינית, כעל הנייר בלבד, היא תשאר כזו. בד בבד אם ינסו הפלשתינים ללוות את ההכרזה שלהם במעשי אלימות, דוגמת פריצת מחסומים, הריסת גדר ההפרדה, או חדירה לישובים ישראלים בגדה, הרי שיהיה צריך לעצור זאת בכל הכוח האפשרי.

במקרה כזה יוסבר לעולם כי מדובר בצעד של הגנה עצמית ולא כפעולת עונשין עקב העצמאות הפלשתינית. אולם אם המדיניות תהיה לבצע צעדי ענישה נגד עצם ההכרזה באמצעות הפסקת שיתוף פעולה ביטחוני, הפסקת העברת כספי מיסים וביטול הסכמי אוסלו, הדבר יוביל להתנגשות ברורה מול הפלשתינים ומול הקהילה הבינלאומית. מכאן תהיה קצרה הדרך לאינתיפאדה שלישית. הפלשתינים אף יקראו לה: "אינתיפאדת העצמאות".

ההכנות כאמור בעיצומן. במערכת המדינית עובדים על הקו ההסברתי ובמערכת הביטחונית נערכים להתפרעויות כתוצאה מההכרזה. מה שדרוש הוא תיאום בין הגורמים השונים, ועל כך עובדים בימים אלו.