מתוך מייל שקיבלתי השבוע:

"היי אייל,

רציתי להגיד לך תודה.

נתקלתי בספרך "לחלום להעז להגשים" במקרה. אשתי הגישה לי אותו בתקווה שהוא ימלא לי את המצברים אחרי תקופה ארוכה בה הייתי בדיכאון וללא חשק לחיים.

באותה תקופה דיכאונית רציתי לישון כל היום, לא לפעול באורח חיים תקין ובריא שדבקתי בו בעבר, ובאופן כללי חיי איבדו את הטעם המיוחד שלהם.

התקופה הזו לא החלה כרעם ביום בהיר, היא החלה לאחר שאשתי ואני גילינו בעיות פוריות שגרמו לנו להפריות מבחנה, למצבי רוח קשים, לריבים וכעסים, משברים גדולים, מחלות נפשיות וגופניות, ועליה רצינית במשקל העודף.

אהיה אמיתי ואומר שהייתי סקפטי בתחילה כשאשתי נתנה לי את הספר, ופשוט הנחתי אותו על שולחן העבודה - שם הוא נשאר תקופה לא מבוטלת.

לאחר מספר שבועות, כאשר הכנתי את המזוודה לטיול המשפחתי שלי, של אשתי והילדה (לאחר תהליך קשה ומייסר, אחת מהפריות המבחנה הצליחה) נתקלתי שוב בספר והנחתי אותו במזוודה במטרה לנסות לקרוא אותו.

אני יכול רק להעיד שלאחר שהתחלתי לקרוא בו, לא יכולתי להרשות לעצמי להניח אותו. העמודים הראשונים גרמו לי באופן מיידי דמעות וככל שהתקדמתי בקריאה, כך הרגשתי כיצד גופי מתמלא מחדש באוויר ובכוחות מחודשים.

הרגשתי שמשקל כבד יורד מגבי ועול ההרגשה הרעה מתחיל להשתחרר ממני. הכנסת אותי לפרופורציה ונתת לי כוח שהרבה זמן לא הרגשתי בו. כוח שהרבה זמן חשקתי בו. סיימתי את הספר תוך 3 ימים כשאני יודע שארצה לקרוא ממנו שוב וללמוד מהתובנות שלך עוד ועוד גם בעתיד.

אני מאמין ב-"יד מכוונת" בעולם. אני מאמין שהספר עשה דרכו אליי ולא סתם. ואני מאמין שהדרך שלך, הדרך בה אתה דבק ביומיום ובמהלך כל השנים האחרונות, נוצרה בדיוק בשביל מקרים כמו שלי, דרך שנוצרה בשביל לחזק, להיטיב ולהשפיע על אנשים, על חייהם ועל הרגשתם.

ועל זה אני רוצה להגיד לך תודה,
תודה גדולה מאוד ומכל הלב,
א. ..."

(המכתב פורסם באישורו של הקורא)

"לחלום, להעז, להגשים"...מתנה סנטימנטלית וייחודית לראש השנה. להזמנות >>>

חג שמייח!