את השאלה שבכותרת לא אני שאלתי, אלא דווקא חבר שלי, פעיל חברתי, שתומך בשלי יחימוביץ', ואף התפקד למפלגת העבודה כדי לתמוך בה בפריימריס.

הוא שאל את שלי יחימוביץ' שאלה קשה - ומעניינת - וקיבל תשובה מעניינת. 

אין לי דעה מגובשת - לא על השאלה, ולא על התשובה. אתם מוזמנים, כרגיל, לקרוא, ולחוות דעה.

השאלה

"אני בעצמי נותרתי נאמן להחלטתי לתמוך בשלי אך יש לי סימן שאלה פתוח דוקא בגלל נושא שגם היא וגם ביבי (כן ביבי!) נמנעים מלגעת בו כאשר הם מציעים פתרונות למצב הכלכלי חברתי בארץ - הכוונה היא מערכות החינוך המגזריות שאינן מאפשרות השתלבות של ילדיהם ביצירת הכנסה ראויה בעתיד (מלבד כלי קודש למיניהם), אינן מחנכות לעבודה ואינן מקנות ערכים של שרות לחברה ו/או לביטחון.  

האם זה טאבו שהפוליטיקאים מפחדים לגעת בו? האם הכתובת של ההתפתחות הדמוגרפית הצפויה לא כתובה על הקיר? (שאלות רטוריות שאין צורך לענות עליהן)  

שלי הוכיחה בעבר שיש לה חזון ואמץ. שאלתי היא: האם שלי נמנעת מלגעת בנושא הסקטוריאלי בשלב זה מטעמים טקטיים או שפשוט כמו יתר הפוליטיקאים היא מפחדת מהכוחות שלהם ובסופו של דבר, גם היא תאלץ להיכנע לדרישותיהם? מהיא התכנית של שלי לתיקון העיוותים בתחום הסקטוריאלי, עד מתי המיסים הישירים של העובדים יממנו את השכבות הלא עובדות מבחירה או אמונה?  

אודה אם תואילו להבהיר את עמדתכם בנדון."

תשובתה של ח"כ שלי יחימוביץ'

"אני בעד שוויון בנטל, כניסת חרדים לשוק העבודה, והכנסת תכני ליבה למערכת החינוך החרדית.

כמובן שבסטטוס קוו הקיים ההיתכנות לבצע שינויים של ממש אינה גבוהה, לכן אני נמנעת מהבטחות סרק. נושא אחד שהוא כן בר טיפול, הוא שוק העבודה, ושם נחוצה פעילות ממשלתית נמרצת ליצירת מקורות תעסוקה מתאימים לסקטור זה. לפי נתוני בנק ישראל יש כניסה גוברת של חרדים לשוק העבודה, וצריך להעצים אותה.

אני מודה לך על התמיכה ועל הפרגון,

בברכה,

שלי"