ואולי נפנה גם את הלחי השישית והשביעית?
תגידו לי - זה משהו דפוק בגנטיקה שלנו הישראלים או שמא זו נחלת היהודים באשר הם? לא משנה מה עושים לנו, לא משנה איך קוראים לנו, לא משנה כמה גרוע מצבנו - תמיד נמצא דרך להאשים את עצמנו ולומר "היינו צריכים להרכין ראש" או "לפעמים כדאי להכנע למען המטרה". אין כאן עניין של ימין או שמאל. יש כאן עניין של עמוד שדרה בסיסי של אומה שידעה אלפי שנים של רדיפה וכעת - משנוצר משבר עם טורקיה (ושלא יבלבלו לי את המוח שהמשט היה פציפיסטי ושהיה שימוש בכוח מוגזם - מדינות אחרות היו מטביעות את הספינה על נוסעיה לו היו תוקפים את חייליהן וסליחה אבל משט פציפיסטי נכנע באופן פציפיסטי ולא בדיוק נלחם על עמדתו הפציפיסטית) - במקום לעמוד יחד איתנים ולומר "עד כאן, חוצפנים" - אני מופתע לראות אנשים לא מעטים מגלגלים את עיניהם ובולעים את לשונם ואז אומרים "היינו צריכים להתנצל".
זה מרתיח אותי לשמוע זאת. אנו - מכל האומות והעמים - שידענו רדיפה והשמדה ובמקום לעמוד ולהלחם על חיינו - הרכנו ראש והלכנו כנועים כצאן לטבח, צריכים להיות הראשונים מכולם לעמוד על זכותנו להגנה עצמית ולהגן על עמדתנו נאמנה.
האם בשם חופן דולרים אנו מוכנים שוב לבלוע את רוע הגזירה ולהשפיל עצמנו בכלל בעצם קיומו של הדיון הזה בפומבי? זה מביך אותי שבכלל קיים דיון כזה ושלא מדובר בקומץ קטן של אנשים אלא בקבוצה גדולה של אנשים משכילים ומנוסים שמוכנים לרמוס עצמם אל מול כל אחד שזוקף קומה מולם.
העמים סביבנו למדו שהממשלה שלנו רפה ומפוחדת ושהעם שסוע - ומנצלים זאת שוב ושוב בכדי להשפילנו. ואנו? במקום לעמוד איתנים ולהפנות להם אצבע משולשת כעם שמתהדר באמרה "לא עוד!" - מגמגמים, מתבלבלים, שותקים, רועדים ומממלמלים "אולי נתנצל?"... "אולי נבליג?".... וכך גם נראית התגובה שלנו למטחי טילים ולהתקפות טרור. גמגום במקרה הטוב, מלמול רפה של איומים ושתיקה רועמת נוכח השפלה עולמית.
זהו - אבדה ההרתעה ואבדה האיתנות שלנו. עמי האזור למדים זאת מהר ובמציאות מזרח תיכונית של "החזק שולט" - אנו כרגע במצב מאוד עגום שגורם לשכנינו להקשות עלינו יותר ויותר. |