על ערבות הדדית, חברות ונאמנות:
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, אחי שהיה איש שריון במילואים, והתגורר ליד בית הורינו, נכנס לבית ההורים כדי להיפרד לפני צאתו להתגייס. אמי ז"ל נפרדה ממנו לשלום במלים: "שמור על המדינה ושמור על עצמך". באותו הסדר.
בהמשך המלחמה, כאשר לא היה כל קשר ביני לבין המשפחה במשך למעלה משבועיים, אשתי אמרה לאמי: "הלוואי שעודד יפצע, רק שיחזור חי...", אמי השיבה לה: "מה פתאום שיפצע? הוא צריך להלחם!"
אלה היו אז הערכים השולטים בחיינו. אנו ערבים בחיינו לשלום המדינה. חד וחלק.
מאז ומתמיד הערך של ערבות הדדית נחשב בצה"ל לערך עליון.
תחושת האחריות והערבות כלפי המדינה נבעו במישרין מהידיעה המוחלטת ומן האמונה השלמה כי אם וכאשר ניקלע לצרה כלשהי, המדינה תעשה הכל כדי לחלצנו בשלום. אולי היא לא תצליח, אבל היא היא תעשה כל מה שניתן.
הערבות ההדדית – פנים רבות לה. קיימת ערבות הדדית בין חברים לנשק, וקיימת ערבות של כל חייל כלפי המדינה וכלפי כל אחד מאזרחיה, וכמובן גם ההיפך: ערבות של המדינה והתחייבות לעשות כל מה שניתן למען לוחמים שנקלעו למצוקה.
חייבת להיות סימטריה כמעט מושלמת בין ערבות החייל לשלום מדינתו לבין ערבות המדינה לשלום חייליה. ואם אין סימטריה שכזו, ואין הדדיות, כי אז לא ניתן לדבר על ערבות. ובעצם אין גם קיום למדינה. העדר ערבות הדדית בין מדינה לחייליה, מעיד על חולי ממאיר של החברה, ואוי למדינה שראש הממשלה שלה ושר הבטחון שלה מתנכרים לתנאי היסודי הזה לקיומה כמדינה דמוקרטית - יהודית. "מדינה יהודית" לא במובן של שטריימל ופאות, אלא במובן של ערכים יהודיים, כמו אלה שהנחו את הלל הזקן להשיב לאותו גוי שפנה אליו בבקשה שילמדנו את כל התורה על רגל אחת. הלל הזקן השיב לו: "ואהבת לרעך כמוך, ואידך זיל גמור"....
אמרתי סימטריה כמעט הדדית, כי ערבות החייל עולה על ערבות המדינה. הוא אמור להקריב אם אין ברירה אחרת - גם את חייו, אך המדינה לעולם לא תוכל להקריב את קיומה למען פרט זה או אחר, ולכן לא ניתן לדבר על "בכל מחיר".
חוסר הסימטריה הזה מטיל על המדינה עול מוסרי כבד מאין כמוהו, שכן בטרם תחליט לוותר על חייו של חייל, עליה להשתכנע למעלה מכל ספק, שעשתה כל מה שניתן לשם הצלתו. במקרה של החייל גלעד שליט – חוץ מכמה אמירות נבובות, היא עדיין לא עשתה דבר, בעוד שהמחיר שהיא נדרשת לשלם עבור שחרורו מן השבי הוא זניח מול התמורה של הצלת חייו של חייל ישראלי שבוי.
מסתבר שעונש המוות לא בוטל בישראל. עד כה הוא אמנם הופעל רק פעם אחת, במקרה של אדולף אייכמן, אבל עכשיו מדינת ישראל דנה למוות גם את גלעד שליט. אם וכאשר זה יקרה, החמאס יהיה רק שותף לפשע.
|