מילה שלי
פוסטים אחרונים
- הספורים שספרה עליזה הזברה ליואב בן חלב 29/4/15
- אם אתה צנוע משמע אתה קיים אם את צנועה את קיימת 9/5/13
- רגע עם פפראצי 31/3/13
- "סופר מן" ישנו אני מצרפת את מספר הטלפון שלו 17/3/13
- בשר,הרבה בשר, בלי פשרות ובטעם גן עדן 21/2/13
- זה לא וודו 13/2/13
ארכיון
מיאנמר רושמת גרסה משלה על נס פח השמן.
 האהבה הענקית שרוכשים המיאנמרים לבודהה שלהם מוכחת יום יום בדרך בה הם נוהגים במוסדות להשכלה של המנזרים הבודהיסטים. מפתיע לראות איך במדינה המתבוססת בעוני עמוק, דביק ונצחי כמעט, בלי שום פרופורציה לאוצרות הטבע המדהימים הקיימים בה (זהב, אבני אודם המשובחות בעולם, אבני ספיר, פנינים, עצי תיק , גז טבעי ואם שכחתי משהו, זה מפני הכעס הגואה בי בכל פעם שאני חושבת על זה), מגייס הרוב העני חוזק ועוצמה פנימית, מתעלה על עצמו, ומתחזק אלפי נזירים שחיים על פי תורת הבודהה, וחולקים בתורתו, מדי פעם, עם הקהילייה הסמוכה למנזר.
פעמיים ביום מבקשים הנזירים אוכל מאנשים שהתנדבו למלא את הכלים שלהם לטובת כל הלומדים במנזר. אלפי נזירים יוצאים מדי בקר על פי מפת חלוקה שנבנתה על בסיס ההתנדבות המקומית, לא מחליפים מילה עם איש. צועדים בניחותא, נזירים צעירים בני 8 וקשישים בני 70, ברגליים יחפות, ועם כלי מיוחד שיש בו מקום למנת האוכל שמספיקה לנושא אותו ואולי לעוד פה או שנים.
מי שמחכה לבואם הוא התורם/מת. יחפים אף הם, כדי לכבד את הנזירים, מוזגים במהירות את התקרובת שהכינו, אורז,קארי, ירקות ואולי מנות מורכבות יותר. טור הנזירים עומד בסבלנות מזכה את המחלק ובקידה, והמחלק מודה לנזיר בקידה שמנחתו התקבלה.
 כל בודהיסט רואה חובה נעימה לעצמו לשרת במנזר תקופת מה, ואז לשוב לשגרת יומו. הוא או היא מצטרפים ליושבי המנזר: צעירים הרוכשים השכלה ומקצוע, נזירים בוגרים שבחרו בשירות בודהה כדרך חיים. החיים במנזר מסדרים להם את המחשבות ואת הראש, ומלאי תודה הם נפרדים מהחוויה, ושבים אל הבתים ואל המשפחות.
את הנזירים אוהבים בני מיאנמר והם גאים בהם מאד. הנזירים היו אלה שהניפו את נס המרד בשלטון הדיכוי לפני 4 שנים, וקיימו הפגנה במתכונת של מצעדים שקטים ברחובות הערים המרכזיות של בורמה. 30,000 נזיריים נתמכו על ידי 70,000 אזרחים שצעדו לצידם והגנו עליהם בגופם. הפגנת הנזירים החלה בעקבות החלטת הממשלה להעלות את מחירי הנפט. הנזירים עודדו את הצבור להצטרף להפגנה נגד העריצות הצבאית. לראשונה מזה 1000 שנים הציגו הנזירים עמדה פוליטית וקראו להפסקת הטרור הפנימי. ההפגנה התמימה והיפה הזאת הסתיימה באכזריות נוראה, אלפי אנשים נהרגו ובהם נזירים רבים. הממשל הקים קרמטוריום כדי להעלות באש את הגופות ולטשטש את מניין הנרצחים. http://www.youtube.com/watch?v=4mRMLFqDQWM&feature=related מציג חלק מהסרט Burma VJ שזכה בפרס הסרט הדוקומנטארי באנגליה ב- 2008.
הכבוד שרוכש העם לנזיריו מתחיל מכך שלנזיר פונים תמיד ב- my lord בין אם הוא ילד בן 8 או ישיש בן 80.
 הנזירות גלוחות ראש,בתלבושת אחידה ורודה ונפלאה, מתהלכות בחוצות העיר יחפות כדי לגייס את האוכל לטובת המנזר. כשהן מגיעות לנקודת חלוקת המזון, הן שרות ברוב קולות שיר מקסים,אין לי מושג מהו, אבל ברור לי שהוא ממלא את הסיר בתכולתו מחדש. אני מודה שהתמכרתי לשירתן. בכל בקר בסביבות 8 ואולי קצת קודם, הן היו שרות מתחת לחלוני, כדי לשובב את נפשם של דיירי הרחוב ולהודיע בדרך כל כך משמחת על היותן בסביבה.שירת המלאכיות הורדרדות והאופטימיות מילאה את ליבי ברגש נהדר של תודה. תודה להן, ותודה לבודהה וגם לאלוהים שזכיתי לשמוע את הצלילים המרגשים ולנכוח בטקס איסוף האוכל שהופך בזכותן לאקט מדהים של נתינה ושל קבלה.
נס סיר האורז
בכל נקודת חלוקה עומד מישהו עם סיר קטן עד בינוני. האוכל לנזירים מוכן ב- 4 לפנות בקר. הטפול באוכל לנזירים ובתקרובת לבודהה קודם לכל. בשעה 8 בבקר מגיע להק הנזירים, ואחריהם קבוצות ויחידים. המחלק עומד מול הנזירים, קד בהערכה, ומוזג לכל אחד מהסיר שלפניו.אני תוהה איך כמות האורז מספיקה לכולם.
אחד המלונות בהם התאכסנתי, הכין מדי בקר מנחה לנזירים והפך תחנה על קו החלוקה. שמתי לב שמספר הנזירים שהגיע היה גדול בעיני, וברור היה לי שתכולתו של הסיר הקטן אינה מתאימה למספרם. יחד עם זה, בכל פעם שהופיע נזיר פתח המוזג את הסיר ונתן ממנו אורז. ניסיתי לתהות על נס סיר האורז ושאלתי על פשר מראית הכמות ביחס למספר הנזירים. "אנחנו מתורגלים. הכול מתוכנן." אמר לי הבחור החביב אשר על הסיר." אנחנו מכינים מזון ל- 30 נזירים . 30 נזירים מגיעים בכל בקר והאוכל מספיק לכולם".הצצתי אל הסיר, פשוט לא האמנתי, אבל עם עובדות אין מתווכחים.
הרחוב המיאנמרי שוקק נזירים. הם מוסיפים כל כך הרבה צבע ועומק רוחני להתרחשות הסואנת. הגלימות שלהם נפלאות, קשה למצוא נזיר שמנמן, כולם חטובים להפליא. יש בהם המון חום והם מוכנים לחלוק עם הפונה אליהם את כל מה שהם יודעים . אם הייתי יכולה הייתי מצלמת נזירים ונזירות יום ולילה. אולי זו הייתה דרכי להחזיר להם אהבה לה הם בהחלט ראויים.
כל הזכויות שמורות למחברת
 |
תגובות (68)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מודה לך חמדתי. מסכימה לכל מילה שלך
האמת, פגשתי אותו בתאילנד ובסרילנקה, נשארנו בחזקת חברים
במיאנמר ממש התאהבתי. אי אפשר שלא
וכמה אני אוהבת אותך? על העידוד ועל התגובות?
תודה לך בונבונית חמודה. את עושה חשק להמשיך ולכתוב
אני מודה לך עליזהלה על התגובה המתוקה הזאת
תודה לך חמדתי
*
איזה יופי, אני כל יום עכשיו ממתינה לעדכון חדש שלך....ואני רואה שזה זורם...יופי....רוצה לחוות דרכך את כל החוויות, המראות, הריחות, התובנות....
תודה
התנסחת מעולה. להבנתי מדובר באהבה. יש בהם אהבה ענקית והביטוי שלה בין השאר הוא דאגה ומסירות למי שהולכים בדרכו של בודהה
אתה צודק לגמרי ארז, אני כל הזמן שאלתי אם הם לובשים תחתונים מתחת ללונגי (אותה חתיכת בד שנראית כמו חצאית מקסי ונקשרת בקשר תופח כזה לפנים.אבל לך תדע ממה אתה עשוי לקבל השראה בעבודה שלך.....
תודה
תודה חמה לך חמודה
תודה לך ולכם. באיזה מקום אתם במצעד ומה אפשר עוד לעשות
השיר שלכם מצוין !!!!!
רונית,קה אני מבקשת לדייק. באיזו כתומה מדובר. החומה היא של הבנים
הורודה של הבנות. איפה צצה לך כתומה ? מכל מקום רשמי לעצמך
שהמחיר מגוחך. הכל כל כך זול שם שאפשר רק להשתגע
את צודקת. נעשה את זה בפרקים. ובואי נשאיר את האורז לימים אחרים (אני כבר לא יכולה יותר)
תודה לך יקירי. ראיתי את התמונה הנפלאה שלך. אכן צירוף מקרים בסימן אורז
תודה לך יקירתי, אני שבתי עכשיו ממסעדת סושי
האורז יוצא לי מכל החורים
תודה דניאלה מתוקה. עוד מעט קט אני אסע לבקרך.
אני מאושרת
אתה לגמרי צודק. אחרת ומחשמלת
בכלל מיא תחשבי על נזיר, או נזירה. את רואה מיד גלימה שחורה ופנים חמורי סבר. מה לא קראנו על מנזרים בספרד,בצרפת ובאיטליה. פה הכל הפוך. הנזירים חתיכים עם גלימת נזירות מטמטמת שהופכת כמו זיקית לכל מיני תלבושות, רגע כי קר, רגע כי יורד גשם, ורגע כי ממש חם. והנזירות ממש אותו דבר, איזה חן יש בתלבושת הורודה המשגעת הזאת שמשתלבת עם חומים ועם מה לא. זה חלק מהגמישות של העם הזה. יש חוקים של בודהה שאלה הם חוקי התנהגות הוגנת אנושית שתכליתה לאפשר לאדם לגבש יושרה ולחיות את החיים במינימום סבל. האדם יכול להיות הכל, קצת נזיר קצת לא. כל המלאכות בסדר. מישהו שהתעשר לא הולך לכפר שמריהו, הוא בונה את בית האבן שלו בתוך השכונה בה גר, כי הוא אוהב את השכנים השכונה ומה לא. כולם מכבסים, כולם תולים, כולם נקיים, כולם בני אדם, וכאלה הם חייבים להיות גמישים. מי שלא גמיש הוא השלטון הרודני שמדכא כל ביטוי לגמישות מחשבתית או התנהגותית.
תודה לך אשר על הזוית המרעננת בחיי שספור אשתך והאורז נהדר.
אני שמחה, לכך התכוונתי, עוד מעט יגיעו המשלים :-)
אז זהו שמדובר בבורמזי, שהוא נושק לגבול ההודי, אבל שונה מהם לחלוטין.
אני בטוח למדתי והמון. תודה לך על התגובה
תודה לגמרי על העידוד. היה לי יומולדת מהמם, מתנה מאלוהים בחיי
ויש לי הרגשה שמדובר בהסבה קיומית שאני לא יודעת לשים עליה אצבע
כמו שנולד ילד, מה שהיה לא יהיה ? כך אני מרגישה אחרי המסע הזה
בלי להבין עד הסוף
זהו, שזה לא גמח גליתוש. זה לא חסד, זו אחריות. אני אחראית להשכלתו
של הנזיר ושל המנזר על בסיס קבוע. כי אני אוהבת את בודהה ואת דרכו
ומכאן שגם את כל ממשיכי דרכו.
גמילות חסדים נערכת בצנעה. כאילו מתוך התנשאות מסוימת למי שיש נותן למי שאין
פה הנזיר מגיע, את רואה אותו, את מודה לו שהוא בא לקחת אצלך את פת יומו
יש לו תפקיד עבורך ולכן את כל כך רוצה ביקרו.
אני מקווה שהצלחתי לעמוד על ההבדל
תודה לך יקירתי על תגובותיך
תודה לך רחלי היקרה
חשבתי להצטרף ליום או ליומיים בתור התחלה, אבל החוץ שאב אותי אליו
יש שם טבע מסעיר פרט לאנשים. להסגר במנזר אפשר, ויש להם כל מיני תוכניות
שמעודדות תיירים ללמוד על בודהה
תודה לך רעי על העידוד.בהחלט יש בי המון אהבה להם ולמה שהם מייצגים
חן חן לך על התגובה
אילנה -
את התמכרת לשירתן של הנזירות
ואני מתמכרת לכתיבתך ולתמונות
ללא ספק כתיבה משובחת
וכאילו הייתי איתך שם
יופי של תמונות
וסיר אורז
נראה שהיה מרתק שם -
מחכה לעוד ועוד
חוק....24 :)
ספר בהתהוות....נהנת מקורותיך ...
את הנזירים הבודהיסטים
אני מכירה מביקורי בדראמסלה, בצפון הודו
מושבת גולי הדאלי למה...
מרתק!
עם שלם מלא אהבה כדבר מובן מאליו
זו דרך חיים, הוואי ומנטליות
ואת כותבת עליהם בהמון אהבה ואמפטיה
ארץ מרתקת אין ספק.
ממתין לפרק הבא.