ובת יפתח הייתה נרגשת עד מאוד הן את אביה זה זמן רב לא ראתה שנים רבות שהוא רושם לה תלאות של מלחמה ובת יפתח הייתה נרגשת עד מאוד ולא ידעה אשר נשבע אביה לקיים ערב צאתו לקרב השיל את נעליו אל אלוהי מרום נשא פניו תן בידי שמחת הניצחון אתן לך קורבן את שיבוא אלי ראשון ובת יפתח הייתה נרגשת עד מאוד ובתופים ובמחולות יצאה פניו לראות ובתופים ובמחולות יצאה פניו לראות והוא זכר את שנשבע הביט לראות כלבו הבא ולא ידע ילדה קטנה ואהבה אחת בתוך ליבה מזה שנים אורגת את הרגע בו ישוב אביה לקראתה שמחת הניצחון נשכחה אותות גבורה הושלכו ובתופים ובמחולות יצאה ביתו אותו לראות והיא יפה והיא רכה איש לא ידע את תומתה רק הד שרפת המלחמות שבועת אבות גזרו את דבר מותה
|