כותרות TheMarker >
    ';

    נשוי וזרוק בקרית מוצקין

    אחרי ארבע שנים במפעל פלסטרים בלוס אנגלס ועוד שנתים בניו יורק חזרתי למוצקין

    0

    כל הצא'ט הזה: לסרב למילים ולהישאר בחיים (אקטואליה אישית)

    9 תגובות   יום ראשון, 11/9/11, 05:18

    לחפש רגע אחד של שקט ולא למצוא את עצמך. לא להימצא ולא לדעת איך לסיים את השיח הזה שלא נגמר בתוכנו ומעלינו: מהאינטרנט, לאי מייל, לעיתון, וחזרה לאי מייל, מי שלח לנו מכתב ולא מצא אותנו? ואז בין המאוצים הללו, האלקטרונים, מתחיל כל הצא'ט הזה:

     

    היא: זה אתה, אתה, אני יודע שזה אתה תענה, תענה לי, מה קורה מה חדש מה העניין. . . זה אתה?

     

     

    בפעם הראשונה שסירבתי לכל הצא'ט הזה רגשות אשמה כרסמו בי – אולי תענה? אולי תאמר משהו? אבל מה יש לומר דרך אינספור המילים הללו ומי משוחח איתי בכלל? למשך זמן בלתי מוגבל עמדתי בסירובי. לא רציתי להוזיל עוד את המילה: כמה ניתן לכתוב שהכול בסדר כשהכול רחוק מהדבר הזה הנקרא בסדר. כמה ניתן לכתוב מילים ולא יותר מכך.

     

     

    בפעם השנייה החלטתי להעלם. לכמה ימים הייתי קיים ועדיין אינני. זה היה נוח. לא הייתי מחויב לזרוק מילים, לענות לשאלות שעלו מן המסך ורק הדגישו כמה את המרחק הקיים בין המילה להבעה, לקול, לתחושה. שיימשך שיימשך הרגע הזה. אבל מהר מאוד עלו עלי ומייד הגיעו עוד שאלות:

     

    היא: תגיד למה אתה לא כותב חזרה? איך החיים? שמעתי שחזרת לארץ? ... אתה כועס...אתה חולה...אתה מטומטם או מה...אתה פה...כן?

     

     

    המשכתי לסרב. ניסיתי לברוח לעיתונים האלקטרונים רק שכול בליל המילים דמה יותר ויותר לצא'ט הזה שמביא אנשים ופנים קרוב אליך דרך מילים שמשתנות ומתהפכות מדי בוקר. מילים שלכאורה מבטאות אך לא אומרת דבר, לא משאירות דבר, ולא מגלות אלא יותר מסתירות אינטרסים, אלימות, ואגו. ובינתיים ניסיתי להתעלם, לעקם מבט, לברוח מהצא'ט שחיכה לי, דרש את מילותיו. עוד השתהות אחת, אצבעות על המקלדת, עיניים תקועות במסך השחור, כולם מורחים את עצמם במילים אז מה הבעיה שלך?

     

    כשהחלתי להקליד את עצמי, זה כבר היה מאוחר מדי.

     

    היא: אתה לא חבר אמיתי, אתה!  אני שולחת לך חברות, עולה מולך בצא'ט אבל אתה מתעלם ממני. להתראות!  שיהיו לך חיים טובים.   

     

    חשבתי לענות. אפילו התנצלות הייתה באה בחשבון. הדקות חלפו לאט. אסוף כמה מילים ועשה מהם התנצלות - רק שאני לא עשיתי דבר מלבד הסירוב העיקש לכל הצא'ט הזה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/12/13 05:59:
      אהבתי*
      לא חייבים לצ'טט כדי להיות חברים...מכירים גם דרך המילים הכתובות בבלוג. איש אישה כטוב בעיניו/ה י/תעשה. נ.ד. :)
        1/5/12 07:04:
      חרף כל ההתנגדות להתמסר למילים ולעולם הוירטואלי זה תפס משקל ומעוף וככל הנראה ילך ויחמיר .וכמו כל דבר יש בזה טוב ורע.למצא את קו האמצע חשוב ועוזר בכלל בחיים.:)
        1/5/12 06:25:
      על משקל all that jazz all that chat אהבתי. וכן לסרב למילים ולהישאר בחיים..מאתגר
        15/1/12 08:20:
      אהה.
        14/1/12 21:39:
      נהדר.
        31/12/11 21:41:
      צ'אטים זה לגברים עם קול צייצני.
        13/9/11 06:53:
      בהצלחה!!!:):)
        11/9/11 05:53:
      יפה

      ארכיון

      פרופיל

      MA'
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין