כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    חנן הגנן ואליעזר והגזר, מחשבות על שני ספרי ילדים

    39 תגובות   יום ראשון, 11/9/11, 08:32

    עיון בשני ספרי ילדים העוסקים בחקלאות ובעבודת האדמה ממחיש את השינוי בערכים שעברה החברה הישראלית לאורך השנים. לפעמים דווקא טקסטים תמימים כל כך כמו ספרי ילדים יכולים להמחיש זאת. הספר הראשון – "אליעזר והגזר" והשני – שנבחר כי גם הוא עוסק בחקלאות, כך לפחות סברתי בתחילה – "חנן הגנן". הספר הראשון עסק בקשר שבין האדם ואדמתו אותה טפח ועדר והיא גמלה לו בשפע יבול. אליעזר, גבור הספור המוכר, נעזר במשפחתו ובכל הסביבה וכשהגזר מוצא מהאדמה הוא לא נהנה לבדו ממנו ומזמין את `כולם` לבוא ולהנות יחד. (בניגוד משווע לסיסמת פרסומת של חטיף מסוים מן הזמן האחרון הקוראת לילדים: "מי שאוכל לבד – אוכל הכל") העיקרון הקולקטיביסטי נשמר לאורך כל הסיפור – הן בעצם העזרה לאליעזר ע"י בני משפחתו והחיות והן בהזמינו את כל הסביבה להנות מהיבול. הספר הזה, כמו אחרים, הוא תוצר מובהק של תקופתו שקדשה ערכים כמו קולקטיביזם, עזרה ונתינה לזולת.

    בספר השני העניינים משתנים לחלוטין – חנן הוא אמנם גנן אבל.. הוא בעיקר סוחר. הפעוט שאליו מופנה הסיפור אינו למד דבר בכל הקשור לחקלאות, שהרי האילן של חנן מניב את כל פרות העונה (ובעצם את פרות כל העונות) יחד, זאת לצד נעל ומפתח השוכנים אף הם אחר כבוד על העץ השופע כל טוב. חנן מוכר את מרכולתו על פי צבע הפרי: "שסק, משמש, אפרסמון.. תפוז, מנגו.." כולם יחד – האלמנט היחידי המקשר בינהם אינו העונה המשותפת לכולם (חלקם פרות קיץ וחלקם פרות חורף) אלא היותם בני צבע אחד בכל עמוד. בתמורה לפרי חנן מקבל תשלום `אסימון`.

    הכותבת,רינת הופר, שגם איירה את הספר, מקפידה לשמור על צבעי הבגד של הילד או הילדה שקונים את הפרי מחנן כך שיהיו זהים לצבע הפרי הנבחר. כך למשל הילדה כוכבה הלבושה בצהוב – קונה גויאבה – פרי צהוב (ממש כמו יתר הפרות והירקות המוצעים לה ע"י חנן: תירס, לימון, אננס..)

    דומה כי לכותבת – לא כל כך חשוב לאיזו עונה הפרי שייך – העיקר שהצבע של `קהל היעד` (דהיינו הילד או הילדה) יתאים לפרי. אכן, פילוח שוק מדויק מבצע חנן ומתאים עצמו לקהלי היעד השונים. מה שחשוב הוא ה LOOK הנכון: כשם שיש להתאים את צבע התיק למכנס כך גם הילד/הילדה לומדים כי יש להתאים את צבע הפרי לצבע הבגד.

    השפה בה משתמש חנן הרוכל – סליחה חנן הגנן – היא שפה הלקוחה מעולם הפרסומת: הוא מבטיח, ממש כמו כל פרסומת טובה – מטמון. כך למשל באחד הבתים נכתב: ".. אגס ותפוח עם קינמון, קנו פרות באסימון, ענבים ועוד פרות המון, בתוכם חבוי מטמון" בסוף הספר, חנן מסביר לילדים: "החרצן שלכם הוא המטמון!". חנן מצטייר בספור כאיש עסקים ממולח היודע כיצד להפוך חרצן לעסק משגשג ממנו נתן להרוויח הרבה `אסימונים`. ואכן, בסוף הספר הוא נראה כשעגלתו ריקה מפרות והוא כלוליין מקפיץ את האסימונים שלו תוך רכיבה על חד אופן – אחרי הביזניס בא הפלז`ר. אין ספק, לאחר קריאת הספר הזה הפעוט ידע היטב כי על מנת להרוויח כסף (ביושר) עליו לעמול קשה ואף להפריח הבטחות אין ספור באוייר כדי להצליח למכור את מרכולתו – מה שיבטיח לו, כמו חנן, `לצחוק כל הדרך אל הבנק` עם עגלתו הריקה מפירות אך עם כיס מלא מטמון/ ממון. הרבה הבנה בחקלאות לא תצא לו מקריאת הספר הזה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/9/11 08:35:

      צטט: Hanna Watts 2011-09-20 00:04:19

      אביבית, כמה חכמה את! ואיזה כושר הבחנה חד!!!

       ---

      תודה רבה חנה היקרה

        21/9/11 00:27:
      חזרתי לככב :)
        20/9/11 00:04:
      אביבית, כמה חכמה את! ואיזה כושר הבחנה חד!!!
        14/9/11 10:34:

      צטט: חולם בחרוזים1 2011-09-14 08:25:01

      אני מסכים עם התוכן והחשיבה שלך - ברכות לך אביבית יקרה

       ---

      תודה רבה ושנה טובה

        14/9/11 08:25:
      אני מסכים עם התוכן והחשיבה שלך - ברכות לך אביבית יקרה
        13/9/11 12:19:
      תודה שולה ובני ולמככבים. הרעיון הוא להתבונן בטקסט (במקרה זה ספרים) ולראות כיצד הם משקפים את רוח הזמן
      תמים תמים..אבל בעצם לא כך כך. פוסט מעניין.תודה.
        13/9/11 08:47:
      בהחלט שני הספרים מבטאים את שינויי הערכים שחלו בחברה, לפחות "חנן הגנן" יכול להפוך את הילד לישר בעסקיו לעתיד...
        12/9/11 18:42:

      צטט: המ(ר)קיז דיו 2011-09-12 18:13:41

      ''

      חנוך פיבן.

      [אנחנו דור מזויין, עכשיו מעונן, אבל זאת לא בשורה טובה]

       

       

      רוזן

       

       ---

      היי אבי,

      את העגבניה האותנטית של החלוצים (ראה ושמע כאן: http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=146&phrase=עגבניה) החליף מותג קטשופ (אצל חנוך פיבן)... בעצם, זה אומר הכל

        12/9/11 18:13:

      ''

      חנוך פיבן.

      [אנחנו דור מזויין, עכשיו מעונן, אבל זאת לא בשורה טובה]

       

       

      רוזן

       

        12/9/11 09:30:

      צטט: כורך דברים 2011-09-12 08:31:18

      בהמשך לזה:

      על אף כל הציורים

      על אף כל התמונות

      וכל הפרסומות-

      לתנובה בעצם - אין בכלל פרות!

      ''

       

       ---

      חיוך

        12/9/11 09:29:

      צטט: צילום בזמן אמת 2011-09-12 07:47:18

      תודה על העשרת הידע :-)

       ---

      תודה לך עוזי

        12/9/11 09:28:

      צטט: יעל בר-און 2011-09-12 00:15:42

      אביבית, חייבת לומר שהחמרת לטעמי עם ' חנן הגנן' :))) ורוצה לדון אותו לכף זכות ... נכון, שהמושגים שנלמדים בו 'על הדרך' קשורים גם בחיבור של צבע (כפי שעושות גם קלסיקות - כמו 'מיץ פטל' ו- 'מעשה בחמישה בלונים') ובמושגים של כסף בעבור תמורה קונקרטית... שזה באמת מושג, שאולי הס מלהזכיר, אך יש לשים לב שמקושרת כאן הבטחה למטמון - והמטמון, כך דעתי הצנועה, קשור בסיפוק שבטוב שטמון בפרי, הפוטנציאל לצמיחה וללבלוב ומחזור של הטבע... גם את זה יש ללמד, גם ערכים של עמל (משותף, שהרי הילדים טומנים יחדיו את הזרעים וממתינים את עונות השנה השונות... גם המתנה והתמדה והשקעה לטווח ארוך הם ערך, אגב... ) וגם ערכים של עולם שיש בו שכר בעמלך, שהוא גם חומרי וגם רגשי... בקיצור אביבית, זהו ספר שיש בו מסר, צבעוני (פשוטו כמשמעו) עדכני וחביב ביותר. יש בו גם הומור ואיורים שלטעמי הם יפים... ומוצאת אותו ראוי עבור ילדי - מתאים ערכית ולא חוטא לתרבות צריכה המונית. שוב, דעתי הצנועה. תודה.

       ---

      היי יעל, זכותך לחשוב אחרת. פלורליזם הוא דבר חשוב. תודה

        12/9/11 09:28:

      צטט: קורעת ספרים 2011-09-12 00:02:14

      מעניין מאוד!

       ---

      תודה רבה שרה

        12/9/11 09:27:

      צטט: 2011-09-11 22:07:32

      אביבית...החידוד וההבחנה שעשית בין שני הסיפורים יפה ומתבקש. מצד אחד כבבואה הם לערכים ולהתנהגות חברתית (מבט אנתרופולוגי בזעיר אנפין) ומאידך גיסא היבט שיווקי/כלכלי ועיסקי. בניתוח קצר לימדת וחידדת פינות מעניינות. ...אינני בטוח, אילו אני הייתי מסוגל לעשות את ההבחנה הזו בקריאה תמימה של אחד מהסיפורים...תודה על הפוסט המעניין.

       ---

      תודה רבה נקלאס

        12/9/11 09:16:

      צטט: levana feldman 2011-09-11 21:32:14

      אכן ספרות הילדים היא אינדיקציה נהדרת להבנת התרבות...

      ---

      כן. והכי מעניין (אותי לפחות) זה להבין משהו על התרבות דווקא באמצעות טקסטים "נמוכים", פשוטים ובנליים לכאורה. תודה לבנה 

        12/9/11 08:31:

      בהמשך לזה:

      על אף כל הציורים

      על אף כל התמונות

      וכל הפרסומות-

      לתנובה בעצם - אין בכלל פרות!

      ''

       

        12/9/11 07:47:
      תודה על העשרת הידע :-)
        12/9/11 00:15:
      אביבית, חייבת לומר שהחמרת לטעמי עם ' חנן הגנן' :))) ורוצה לדון אותו לכף זכות ... נכון, שהמושגים שנלמדים בו 'על הדרך' קשורים גם בחיבור של צבע (כפי שעושות גם קלסיקות - כמו 'מיץ פטל' ו- 'מעשה בחמישה בלונים') ובמושגים של כסף בעבור תמורה קונקרטית... שזה באמת מושג, שאולי הס מלהזכיר, אך יש לשים לב שמקושרת כאן הבטחה למטמון - והמטמון, כך דעתי הצנועה, קשור בסיפוק שבטוב שטמון בפרי, הפוטנציאל לצמיחה וללבלוב ומחזור של הטבע... גם את זה יש ללמד, גם ערכים של עמל (משותף, שהרי הילדים טומנים יחדיו את הזרעים וממתינים את עונות השנה השונות... גם המתנה והתמדה והשקעה לטווח ארוך הם ערך, אגב... ) וגם ערכים של עולם שיש בו שכר בעמלך, שהוא גם חומרי וגם רגשי... בקיצור אביבית, זהו ספר שיש בו מסר, צבעוני (פשוטו כמשמעו) עדכני וחביב ביותר. יש בו גם הומור ואיורים שלטעמי הם יפים... ומוצאת אותו ראוי עבור ילדי - מתאים ערכית ולא חוטא לתרבות צריכה המונית. שוב, דעתי הצנועה. תודה.
        12/9/11 00:02:
      מעניין מאוד!
        11/9/11 23:13:
      אשוב לקרוא
        11/9/11 22:07:
      אביבית...החידוד וההבחנה שעשית בין שני הסיפורים יפה ומתבקש. מצד אחד כבבואה הם לערכים ולהתנהגות חברתית (מבט אנתרופולוגי בזעיר אנפין) ומאידך גיסא היבט שיווקי/כלכלי ועיסקי. בניתוח קצר לימדת וחידדת פינות מעניינות. ...אינני בטוח, אילו אני הייתי מסוגל לעשות את ההבחנה הזו בקריאה תמימה של אחד מהסיפורים...תודה על הפוסט המעניין.
        11/9/11 21:32:
      אכן ספרות הילדים היא אינדיקציה נהדרת להבנת התרבות...
        11/9/11 20:33:

      צטט: מ.י.כ.ל. 2011-09-11 20:20:15

      אביבית, היה לי מעניין לקרוא את הניתוח שלך.

      אליעזר והגזר הם מאוד וותיקים. מאיזו תקופה חנן הגנן? אני לא מכירה אותו.

       

      יש לזכור ששני סיפורי הילדים האלה הם בגישה חינוכית פדגוגית, ולפי מה שהבנתי חנן-הגנן מגיע ללמד צבעים - פשוט כך, ואז על הדרך גם קצת "מנהל עסקים", מיון וסיווג לפי סדרות - צבע ושמות של פרות.

       

      ב"אליעזר והגזר" יש כמה דברים נוספים: להצלחה יש הרבה אבות והכישלון הוא יתום.

      והגזר של סבא אליעזר הוא סמל פאלי, והוא גדול מאוד, וככל שהוא גדול, כן גדולה וארוכה שרשרת המשפחה הכרוכה מאחוריו.

      מעניין, שבאליעזר והגזר, כולם היו שותפים להצלחה ולא היו שותפים לזריעה ולעיבוד האדמה, או לפחות לא מספרים לנו על זה. בעיני, הזריעה, העידור, ההשקיה, הם אלה הפרטים החשובים השייכים לחקלאות.

       ---

      חנן הגנן הוא ספר ילדים שאפשר לרכוש אותו בכל חנות ספרים והוא מן השנים האחרונות. אני התבוננתי בתכנים. הרעיון ללמד צבעים יכול להיות טוב. אבל למה להכניס את זה לקונטקסט של חקלאות שאין לו כל קשר? ממתי כל הפירות הצהובים גדלים על עץ אחד? ובעונה אחת?. זה מאוד חשוב לילדים כל כך קטנים שגם כך גרים בעיר ולא נחשפים לחקלאות מקרוב. לגבי אליעזר והגזר ההתמקדות היא בעבודה המשותפת של כולם. ניסיתי להתייחס להבט החברתי כלכלי של שני הספרים ולא להבטים פסיכולוגיים כמו שהצעת (סמל פאלי וכו').

        11/9/11 20:28:

      צטט: osso 2011-09-11 18:55:12

      באמת עולם מושגים מעוות משהו. מאידך, אם נציץ בפעוטות נלמד שהם נהנים מאוד מהספר "חנן הגנן", ומשאר ספריה של רינת הופר שעבודות הקולאג' שלה מרהיבות.

       ---

      מבחינה חזותית העבודות שלה מרשימות.

        11/9/11 20:27:

      צטט: Maayan Art Gallery 2011-09-11 17:05:49

      אביבית יקרה, גם לי צורמות הפרסומות שמדגישות את הלבד:) ואכן יש נסיגה בכל תחומי החיים למקום של לי ובשבילי וזה חבל. ואולי זה התחיל מהביסלי.. שבוע טוב ומבורך:-)

       ---

      מעיין היקרה. את מאוד צודקת. שפת הפרסומת מתמקדת ב"אני" ולא באנחנו.

        11/9/11 20:26:
      תודה רבה למגיבים ולמככבים. ברשותכם אענה רק למי שנקודה זו או אחרת לא הייתה ברורה או מצריכה התייחסות אחרת.
        11/9/11 20:20:

      אביבית, היה לי מעניין לקרוא את הניתוח שלך.

      אליעזר והגזר הם מאוד וותיקים. מאיזו תקופה חנן הגנן? אני לא מכירה אותו.

       

      יש לזכור ששני סיפורי הילדים האלה הם בגישה חינוכית פדגוגית, ולפי מה שהבנתי חנן-הגנן מגיע ללמד צבעים - פשוט כך, ואז על הדרך גם קצת "מנהל עסקים", מיון וסיווג לפי סדרות - צבע ושמות של פרות.

       

      ב"אליעזר והגזר" יש כמה דברים נוספים: להצלחה יש הרבה אבות והכישלון הוא יתום.

      והגזר של סבא אליעזר הוא סמל פאלי, והוא גדול מאוד, וככל שהוא גדול, כן גדולה וארוכה שרשרת המשפחה הכרוכה מאחוריו.

      מעניין, שבאליעזר והגזר, כולם היו שותפים להצלחה ולא היו שותפים לזריעה ולעיבוד האדמה, או לפחות לא מספרים לנו על זה. בעיני, הזריעה, העידור, ההשקיה, הם אלה הפרטים החשובים השייכים לחקלאות.

        11/9/11 18:55:
      באמת עולם מושגים מעוות משהו. מאידך, אם נציץ בפעוטות נלמד שהם נהנים מאוד מהספר "חנן הגנן", ומשאר ספריה של רינת הופר שעבודות הקולאג' שלה מרהיבות.
        11/9/11 18:51:

      חיוךהאמת שכחתי מזמן את הסיפורים האלה אבל היהמעניין לקרוא את הניתוח שכתבת על חנן הגנן, ואליעזר והגזר. כשיהיה לי למי להקריא אחשוב עלייך ואוליי אעבור לספר אחר

        11/9/11 17:05:
      אביבית יקרה, גם לי צורמות הפרסומות שמדגישות את הלבד:) ואכן יש נסיגה בכל תחומי החיים למקום של לי ובשבילי וזה חבל. ואולי זה התחיל מהביסלי.. שבוע טוב ומבורך:-)
        11/9/11 16:17:
      זה מזכיר לי עוד סיפור חקלאות מעניין, על הדוד החקלאי שמסביר לאחיינו העירוני את סיפור גידול הצינגלה, המזריעה בשדה עד הגילגול בנייר (ב-zoo aretz zoo)
        11/9/11 16:15:

      ''תודה על תשומת ה''

      יונהיונה

      ''שנה טובה''

      יונים שנה טובה

      http://cafe.themarker.com/post/2339235

        11/9/11 14:59:

      פוסט לעניין...!
      אין ספק כי התודעה החברתית קולקטיבית בחברה הישראלית, נמצאת בנסיגה לעומת תפיסת - "איש לביתו".
      אל לנו לשכוח כי את יסודות המדינה והחברה בישראל הניחו דוקא הסוציאליסטים - החל מגדוד העבודה דרך ההתיישבות העובדת וחברת העובדים. מתוך אותם יסודות סוציאלים, ככל שחלף הזמן הלכו והתפתחו אירגונים וסקטורים בלתי יעילים ומושחתים שהסתאבו והלכו עד שהתפרקו והשתנו. 

      היום אנו עומדים בפני תוצאות הקפיטליזם החזירי שהונהג פה בעשרות השנים האחרונות..:)

        11/9/11 14:44:
      תודה לכולכם
        11/9/11 14:35:
      ברכותי... הבאת ענייני ויפה.
        11/9/11 14:35:
      ברכותי... הבאת ענייני ויפה.
        11/9/11 11:49:
      נהדרת, את!
        11/9/11 11:37:
      יופי של התבוננות. ואכן, החברה מכתיבה את אופי הספרים שאנו כותבים ולא להיפך. חבל!

      ארכיון

      פרופיל

      Avivit Agam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין