הפרי המתוק, משבעת המינים, הוא אחד מסימני ראש השנה ובעל תכונות בריאותיות חשובות בייחוד ♦ ימים אלה הם עונתם של התמרים, ומספקים לנו הזדמנות טובה לערוך היכרות תזונתית עם הפרי העתיק והחיוני ♦ הבריאות שבמתיקות ♦

התמר, מסימניו של ראש השנה, הוא אחד הפירות הבריאים ביותר. כחלק משבעת המינים, חזקה על הפרי המתוק שייהנה מסגולות בריאותיות מיוחדות. על ספה של השנה החדשה, בתקווה שתהיה מתוקה כדבש, זה הזמן לתהות על טיבו של הפרי המשובח. מה גם, שעונתו של התמר היא בימים אלה ממש. לפחות הזנים הישראליים המוכרים לנו. יותר מפירות מתוקים אחרים, לתמר מיוחסות סגולות משמעותיות ביותר. הוא פרי טבעי ועתיק, שעשיר ומלא ברכיבים תזונתיים. המתיקות שלו, הבריאות הרבה שאצורה בו ויכולותיו הממריצות, בהחלט הופכות את התמר לפרי פופולארי, או לכזה שצריך להיות כזה. בשביל הטעם והבריאות.

מתוק, אבל בריא

התמר הוא מתוק מאוד, אם כי המתיקות אינה דומה לזו של הסוכר התעשייתי הרגיל. טעמו ומרקמו עשירים, ובהחלט הופכים את הפרי לקינוח מעולה, או לחטיף בריא וטעים. התמר הוא דל בשומנים. אחוז השומן בו מגיע לפחות מ-0.5%. לעומת זאת, הוא עשיר מאוד ברכיבים תזונתיים. ביחס לקינוחים הנפוצים, הפער בין התמר לבין המגוון התעשייתי המוכר לנו, שתכליתו לספק לנו רגע של הנאה ומתיקות, הוא עצום. רק כדי לסבר את האוזן: שוקולד מכיל כמות כפולה של קלוריות, ל-100 גרם, וכמות השומן בטבליות השוקולד גבוהה פי 100 לערך מזו שבתמר. מה גם, שהשומנים שבשוקולד ובמיני מתיקה אחרים, מקורם בדרך כלל בשומני טראנס או בשומנים רוויים — שומנים לא בריאים, שגורמים לעלייה בכולסטרול ובשומנים (טריגליצרידים) בדם.

אין חובה להתייחס אל התמר רק כאל קינוח אפשרי. הפרי בהחלט עשוי להוות אופציה כתוספת טעם למנות עיקריות, כתוספת בפני עצמה, לסלטים ועוד. ניתן למצוא מתכונים רבים שמעניקים לתמר מקום של כבוד, בכל מיני ווריאציות, כולל במנות קינוח משודרגות, באיזו צורה שייאכל. לתמר יש יתרון נוסף: גידולי התמרים בארץ, ברובם, אינם נפגמים בחומרים משמרים ממזיקים. שימוש בחומרים משמרים, כדוגמת גופרית דו חמצנית וסודיום בנזואט, נפוץ בפירות יבשים אחרים. כך, לדוגמא, ריכוז של חומרים כאלה מצוי על פי רוב בשזיפים, בתפוחים יבשים, בחמוציות ועוד. אף על פי שקיים ויכוח עד כמה החומרים הללו מזיקים, אם בכלל, אין ספק שהם אינם מהווים תרומה בריאותית לגופנו, בלשון המעטה.

עושר תזונתי

החומרים המשמרים שמוספים לפירות האחרים, הם בעלי תכונות אנטי- בקטריאליות ותכליתם לשמר את אורך חיי המדף של הפרי. לעומת זאת, התכונות הטבעיות של התמרים מייתרות את הצורך בחומרים משמרים. אפשר להסתפק בקירור כדי להעניק לפרי אורך חיי מדף ארוכים. אחסונם של התמרים במקרר, וביתר שאת במקפיא, יאפשר לשמור על טעמם, טריותם והערכים התזונתיים שלהם לזמן ארוך למדי. והערכים התזונתיים שבתמר, כפי שצוין, הם רבים. מקורה של המתיקות שבפרי היא בסוכרים טבעיים לחלוטין שעשויים לספק לגוף אנרגיה זמינה. התמר גם מכיל אחוז גבוה יחסית של חלבון בהשוואה לרוב הפירות האחרים.

בד בבד, כאמור, הפרי המתקתק דל מאוד בשומן ומכיל אחוזים גבוהים של סיבים תזונתיים. הסיבים התזונתיים תורמים מאוד לתחושת השובע, הם עשויים לסייע בהפחתת רמות הכולסטרול בדם, כפי שנראה בהמשך, ומשפרים את פעילות מערכת העיכול. הסיבים מקלים על מעבר המזון במערכת העיכול, פעולה שעשויה לתרום במניעתן של מחלות קשות הקשורות לתזונה המערבית, ביניהן: עצירות, דיברטיקולוזיס ואפילו סרטן המעי הגס. כמות הסיבים התזונתיים ב-100 גרם של תמרים גבוהה גם היא בהשוואה לפירות רבים אחרים (פי חמישה מאשר בשזיף, ופי שלושה מתפוח).

לא משמין

בשל הריכוז הגבוה של הסוכרים שיש בו, טבעיים או לא, ניתן לחשוב שהתמר הוא פרי משמין שצריך להגביל את צריכתו. ובכן, בהתחשב בהסתייגות שלא כדאי להפריז באכילה בכלל, הרי שמדובר בפרי שאינו משמין. חוקרים ישראלים שחקרו את התמרים הגיעו למסקנות מעניינות מאוד. המחקר התבצע על תמרים הגדלים בארץ ישראל, מהזנים מג´הול וחלאווי. על פי תוצאותיו, אכילה של 200 גרם תמרים ליום עשויה לתרום להפחתת רמות השומנים בדם, ובכך לשמש כמקדם הגנה לבריאות הלב. זאת ועוד, התגלה כי התמרים מסייעים באופן משמעותי להורדת רמות החמצון בדם ומאטים תהליכים של הזדקנות בגוף.

החוקרים, מהפקולטה לרפואה בטכניון, מבית החולים רמב"ם, מבית החולים העמק ומחברת מו"פ ערבה דרומית, בדקו עשרה נבדקים בריאים בוגרים. העשרה התבקשו מדי יום, במשך חודש, לצרוך 100 גרם תמרים מזן מג´הול, הגדל בערבה ובעמק הירדן. בהמשך, הפסיקו הנבדקים לצרוך תמרים במשך חודש. לאחר מכן, הם המשיכו בצריכה של תמרים במשך חודש, בכמות יומית של 100 גרם, כשהפעם הפרי היה מזן חלאווי. התמרים מזן זה הם בעלי קליפה מתקלפת, והם גדלים בעיקר באזור עמק הירדן. לאורך כל הניסוי, התבקשו המשתתפים במחקר לא לשנות בכלל את הרגלי התזונה שלהם, ובוצעו בהם בדיקות דם ותפקודי כבד וכליות.

ללא העלאת סוכר בדם

לאחר בחינת הנתונים שהצטברו במחקר התברר, כי אכילה של תמרים מזן מג´הול הפחיתה את רמות השומנים (טריגליצרידים) בדם בשיעור של 8%; אכילת תמרים מזן חלאווי הפחיתה את שיעור השומנים ב-15%. לתמרים מזן חלאווי היה יתרון איכותי נוסף: הם הפחיתו ב-33% את רמות העקה החמצונית בדם, שזו מדד שמעריך את תהליכי החמצון והזדקנות התאים. השפעה שכזו לא נמצאה בזן מג´הול. החוקרים אף מצאו נתון מעניין: התברר, כי אכילת התמרים לא העלתה את רמות הסוכר בדם. זאת, בניגוד למקובל לחשוב כי אכילת תמרים קשורה לצריכה מרובה של סוכר. בד בבד, אכילת התמרים גם לא הביאה לעלייה במשקל הגוף ולא שינתה לרעה את ה-BMI של הנבדקים.

"הממצא מעודד אותנו להבין את המנגנון המוביל לירידה בשומנים בדם כתוצאה מאכילה יומית של תמרים ואנו ממשיכים לחקור זאת", אמר בתגובה לתוצאות המחקר פרופ´ מיכאל אבירם, מנהל מכון לגסי למחקר רפואי בבית החולים רמב"ם ובפקולטה לרפואה בטכניון. פרופ´ אבירם הציג את הממצאים האמורים בכנס "תזונה מונעת- איחוד כוחות 2010" שהתקיים במאי האחרון. לפרופ´ אבירם יש רקורד מרשים בחשיפת תרומתם הייחודים של מוצרי מאכל לבריאות. הוא היה מראשני החוקרים שהצביעו על התרומה של היין האדום לעיכוב תהליכי חמצון ומניעה של התקפי לב. כמו כן, גילה השפעות מיטיבות של רימונים, שמן זית ועוד על התפתחות מחלות לב וכלי דם. בעקבות הממצאים החדשים על התמרים, ממשיך פרופ´ אבירם לבחון את הפרי במטרה לגלות את מלוא הפוטנציאל הבריאותי שבו.

נוגדי חמצון רבי עוצמה

התמרים בכלל, מכל הזנים, מכילים בתוכם חומרים נוגדי חמצון רבי עוצמה. כידוע, לנוגדי חמצון, בעיקר כאלה המצויים בפירות ובירקות, תפקיד חשוב במניעה של דלקות, מחלות לב, סרטן ותהליכי הזדקנות בגוף. לפי כמה מהמחקרים שנערכו, התמר הוא אחד הפירות בעלי שיעור החומרים נוגדי החמצון הגבוה ביותר. כך, לדוגמא, על פי מחקר נורבגי, תכולת החומרים נוגדי החמצון בתמר היא גבוהה. התגובה האנטי- אוקסידנטית שלו גדולה פי ארבעה לערך מזו של הבננה, ופי שמונה מהתפוח. מדובר ללא ספק בנתונים מרשימים ביותר, המעניקים גושפנקא מחקרית ליעילותו של התמר גם בתחום זה.

מעבר לכך, התמר מכיל ריכוז מרשים של שישה ויטמינים ולמעלה מ-15 מינרלים. בין המינרלים שאצורים בו, ניתן למנות את הפלואוריד, שתורם לשמירה על בריאות השיניים. הפרי המתוק עשיר בזרחן, במגנזיום, בסידן ובמינרלים חשובים שתפקידם לשמור על המבנה התקין של העצם. בתמרים יש גם אבץ — החיוני להחלמת פצעים, לגדילה ולשמירה על עור בריא; אשלגן, שנצרך כדי לשמור על תפקוד תקין של מערכת העצבים, מערכת השרירים והתאים, ואף מסייע לאיזון לחץ דם; ברזל- התוסף החיוני למניעת אנמיה, מצוי בתמר בשיעור של 0.8- 1.6 מ"ג ל-100 גרם. כמות זו היא פי חמישה מכמות הברזל המצויה בבננה, ופי עשרה מזו המצויה בתפוז או בתפוח.

תמר ופעילות גופנית

לאור כל זאת, ובשל מתיקותו הרבה שעשויה לספק אנרגיה זמינה ובריאה לגוף, מומלץ לשלב צריכה של תמר עם פעילות גופנית. כידוע, פעילות גופנית וכל מאמץ פיזי מביאים לדילול מאגרי האנרגיה בגוף. בשל כך, יש צורך בתזונה מתאימה לפני הפעילות ולאחריה. על פי בדיקות ומחקרים, צריכה של מזון בעל אינדקס גליקמי גבוה סמוך לפעילות הגופנית, חיונית למילוי מאגרי האנרגיה ולהתאוששות מהירה מיד לאחר המאמץ. התמרים, אפוא, עשויים לספק מקור אנרגיה ראשון במעלה למטרה זו. תודות להרכב התזונתי שלהם, הם מהווים מקור אנרגיה יעיל ובריא מן המעלה הראשונה. כל זאת ללא כל חומרים מלאכותיים, מכל סוג שהוא.

בשורה התחתונה, וכפי שהוזכר שוב ושוב לאורך הכתבה, התמרים הם אחד הפירות הבריאים והמזינים ביותר. אף על פי שהתכולה הגבוהה של הסוכר שאצורה בהם אינה נחשבת כמזיקה, חשוב מאוד להיות ערניים ולא להפריז בצריכה שלהם. כמו רוב המזונות, צריכה גבוהה מדי של פרי עלולה להיות מזיקה. כמו כן, מי שסובלים מגלוקוז גבוה בדמם, עליהם להיוועץ ברופא או בדיאטנית על מנת לברר אלו כמויות צריכה של תמרים מומלצות עבורם.