כותרות TheMarker >
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    עירום, לא בבית ספרינו - כך אמרה לי האוצרת

    22 תגובות   יום ראשון, 11/9/11, 11:48

    "עירום, לא בבית ספרינו" - כך אמרה האוצרת

     

    במסגרת היותי חברה באנ"י (איגוד נשים יוצרות ישראל) הוזמנתי להשתתף בתערוכה בנושא 'אדם טבע ונוף' שהתקיימה במוזיאון בית התנ"ך בתל-אביב. תערוכה משולבת של ציור ושירה. הגשתי את שירי 'על הטבע ועל האנושי' ואת הציור 'נשות מדבר' – שניהם התקבלו לתערוכה.

     

    ''

    ''

    'נשות מדבר' - 1987 - נורית צדרבוים


    ומעשה שהיה כך היה.


    הגעתי ביום הפתיחה המכובד ויו"ר אנ"י מקבלת את פני בשמחה רבה ולוקחת אותי בידי לראות את המקום שבו תלויה עבודתי, בכוונה להראות לי את נוכחותה ועוצמתה. הגענו למקום המצופה ועמדנו שתינו נדהמות לראות את ה'אין'. הציור לא היה שם. המומה ונרעשת, היא כמו גם אני, החלה במרדף ובחיפוש אחר הציור  (שגודלו 200X90) – לא תגידו מחט בערימת שחת. פתחנו בטריקה דלתות, רצנו לחדרים הסמוכים והציור נבלע, בערך כמו קורח ועדתו. אין ציור. ולא רק זו גם זו, איש אינו ידוע להגיד היכן הוא נעלם.


    ניגשנו למנהל המוזיאון שאמר שאינו יודע במה מדובר...

    ישבתי שם חסרת אונים, נבוכה ונרגזת, כועסת ונעלבת ולא ידעתי את נפשי וגם לא את הציור שנעלם. אחת החברות ניגשה לאוצרת על מנת לברר איפה באמת נעלם ציור כל כך גדול, ומה קרה. והאוצרת ענתה באדנות ובחשיבות מאין כמוה 'ציור עירום לא בבית ספרינו'.............


    שנים שאני מציגה בתערוכות, מלמדת אמנות, שימשתי כראש חוג, למדתי מוזיאולוגיה ועסקתי באוצרות – תשובה כזאת מימיי לא שמעתי. ובכל זאת, שאלנו, איפה הציור? שם, היא ענתה, מונח בחדר אחר. כל עוד נפשנו רצנו אל החדר האחר ומצאנו את הציור עם כל הנוכחות שלו מונח בחדר מכובד ביותר בתוך תערוכת קבע,  ויושב שם בשמחה, ובעל כורחו גם, בין שני ציוריו של אורי ליפשיץ ז"ל שבאותו זמן כמעט גם הלך לעולמו.


     

    ''

     


    לרגע קט התנחמתי כסוג של נחמת שוטים, ואמרתי טוב, בחברה טובה אני, גם עבודותיו של סזאן היו בסלון המודחים. ציורי הודח, ולא בשל איכותו הגרועה, שכן הוא לא כזה, לא בשל שהוא לא מתאים לנושא התערוכה (להיפך הוא מתאים מאד שהרי התערוכה עוסקת בנושא 'אדם טבע ונוף' ואילו ציורי זה מצד אחד נקרא בשם 'נשות מדבר' ומצד שני הוא מתכתב באיזשהו אופן עם שירי שגם הוא מוצג בתערוכה). הציור הודח משום שבתערוכה הצדקנית הזאת שנמצאת בבית התנ"ך שאותו האוצרת הגדירה "בית ספרינו" – לא מוכנה לתלות ציורי עירום.


    כאשר חמתי שככה, הלכתי אל האוצרת לשאול מדוע לא הודיעה לי על כך, הרי הגעתי לפתיחה מחיפה הרחוקה, הרי נשאתי בהוצאות של הובלת הציור. והיא ענתה לי באותה אדנות ודעתנות. "לא ידעתי שכך נראה הציור, פתחתי אותו מהעטיפה רק אתמול ערב התלייה......


    ובינתים מעז יצא מתוק. הציור שלי ישב אחר כבוד באולם מכובד של תערוכת של ציירים מכובדים ונחשבים. וגם בערב הפתיחה עצמו הנוכחים ומשתתפי האירוע הלכו במיוחד לראות את הציור "המודח" ומצאו אותו יושב בגלריה אחרת בחברה טובה, כמעט נבוך. ולא על הדחיה אלא על הכבוד האחר שנפל בחלקו, שלא בכוונתו, שלא בכוונתי, ואפילו שלא בכוונת האוצרת.

     

    השיר שכן הוצג בתערוכה 'משהו אישי על הטבע ועל האנושי' - נכתב שנים רבות לאחר שצוייר הציור ולא בהקשר אליו, ובכל זאת מתכתב עמו.

     

     

    "משהו אישי על הטבע ועל האנושי"

    נורית צדרבוים – ט"ו בשבט תשע"א


    השיר "משהו אישי על הטבע האנושי" נכתב עבור תכנית מיוחדת שנערכה בגלי צה"ל לכבוד טו' בשבט. הסופר אתגר קרת אירח שעת שידור שבה הוא הציג את עצמו כמי שאינו אוהב טבע במיוחד. נתבקשתי מטעם ההפקה לעלות לשידור ולהציג בפני קרת כמה מהרהורי ביחס לטבע. להלן כמה קטעים אשר גם מתכתבים עם ציורי 'נשות מדבר'.

     

     

     

    "אֹמַר לְךָ אֶתְגָּר קֶרֶת

    מַשֶּׁהוּ עַל הַטֶּבַע, וַאֲצִיג אוֹתוֹ בְּמַבָּט אִישִׁי וּקְצָת אַחֶרֶת.

    כִּמְעַט כָּמוֹךָ, גַּם אֲנִי, בֵּין אַרְבַּע דְלָתוֹת אַמּוֹתַי מִסְתַּגֶּרֶת,

    אוֹמֶרֶת" "דַּלּוֹת הֵן אָמוֹתָּי" וּמְצַיֶּרֶת

    טֶבַע בְּלִּי סוֹף,

    בְּלִי נוֹף...."

     

    "....אְגָל אֶת אָזְנְךָ שֶׁאוּלַי עַתָּה הִיא כְּרוּיָה

     לְסַפֵּר עַל קִימּוּרֵי גּוּפָהּ הַמָּלֵא שֶׁל אִשָּׁה עֵירֹמָה.

    אֵלַי הוּא נִגְלָה כְּצִיּוּר תְּמוּנָה

    שֶׁל נוֹף הֲרָרִי וּבוֹ גַּיְא עֵמֶק וּפִסְגַּת שִׂיא.

    כָּל קִמּוּר הוּא קַו מִתְאָר

    הַמְּשַׂרְטֵט מִישׁור מִשְׁתָפֵּל אֵלֵי הַר

    גּוּף שֶׁל נוֹף אֱנוֹשִׁי...."

     

    "....מְדֻשָּׁן בְּעֹנֶג צִבְעֵי הַמִּכְחוֹל

    שֶׁדּומֶה עֲלֵיהֶם כִּי יָצְאוּ בְּמָחוֹל

    כְּאוֹמְרִים בִּשְׂפַת גּוּף

    שֶׁהֵם בִּדְמוּתָם תַּבְנִית אָדָם

    וּמוֹלַדְתּוֹ גּוּפוֹ הִיא נוֹף....."

     

    "....כְּשֶׁהוֹלֶכֶת אֲנִי וְגוּפִי עִמִּי בְּצִיָּת הַמִּדְבָּר

    נֶעֱרָמוֹת מוּלִי דּוּמָם דְיוּנוֹת חוֹל

    ונִדְמוֹת לְנָשִׁים דְמוּמוֹת, עֲלוּמוֹת.

    אִמָּהוֹת עוֹלָם גְּדוֹלוֹת גְּלוּיוֹת שַׁדַּיִים,

    חֲשׂוּפות בֶּטֶן, יָפוֹת. צוֹפוֹת.

    מְלֵאוֹת מִלְּגָו וּמִלְּבַר"


    "...בַּמִדְבָּר, בֵּין חוֹל דְּיוּנָה נָהָר וְסֶלַע אָדֹּם

    רוֹאָה אֲנִי אֶת הָאֵל שֶׁאֵין אַחֵר עַל פָּנָיו,

    מְפַסֵּל. קוֹל תְּמוּנָה נָע וַאֲנִי מַאֲזִינָה לִשְׁמֹעַ

    אֶת צְלִילֵי הַשֶּׁקֶט הַנָּדִיר, אֶת רַחֲשֵׁי הוֹד הַקְּדוּמִים

    שֶׁתָּדִיר יָעִיר אֶת חוּשַׁי, הָרְדוּמִים

    הַיְּשָׁנִים

        הַיְּשֵׁנִים...."

     

    "... מַרְאֶה נוֹף בְּרֵאשִׁית מְהַדְהֵד אֵלַי

    חֲרִישִׁית. מְהַנְהֵן וּמְסַמֵּן

    שֶׁהַטֶּבַע הָאֲמִתִּי שֶׁאוֹתִי בֶּאֱמֶת מְעַנְיֵן

    הוּא זֶה שֶׁבְּתוֹךְ נַפְשִׁי פְּנִימָה עָמֹק שׁוֹכֵן

    זֶה שֶׁאֶקְרָא לוֹ בֵּינִי לְבֵינִי

    נוֹף פְּנִימִי...."

     

    "...בֵּין אַרְבַּע דְּלָתוֹת אַמּוֹתָּי, בְּחַדְרִי הַצָּנוּעַ

    רֵיחַ הַטֶּבַע הוּא רֵיחַ הַצֶּבַע, שָׂרַף אֳרָנִים

    נִדָּף כְּעָלֶה בְּרוּחַ הַחֹמֶר, בְּיָדִי הַיּוֹצֵר

    כְּנֶצֶר לְרֵעִי וִידִידִי הַיֵּצֶר...."

     

    "....כָּךְ אֶקַּח לִי בַּד, וְעָנָף טָבוּל בְּחֹמֶר וּבְצֶבַע

    שָׂחָה אֶל הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי בִּשְׂפַת גופי

    הַצּוֹפֶה אֵל חַלּוֹן נופי הפנימי.

     ונוֹגְנוֹת לי מִילּוֹתָ המְשׁוֹרֵר שְֶׁאָמַר

    "הַנּוֹפִים הֵם הָאָדָם וְהָאָדָם הוּא הַנּוֹף"

    וְסִפֵּק לְשִׁירִי שֶׁלִּי סוֹף...."

     

    ©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים



     

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/11/12 21:44:

      צטט: נעמה ארז 2012-11-06 19:16:30

      גסות רוח בהתגלמותה. והשיר של אתגר קרת מתכתב יפה עם העבודה שלך.

      נכון גסות רוח ובורות גם. ואגב, השיר הוא לא של אתגר קרת, השיר נכתב ממני לאתגר קרת. הוא שיר שלי שמתכתב בעיקר עם עבודותיי ועם תפיסתי את הגוף האנושי והנוף הפנימי . ותודה כמובן.

        8/11/12 21:42:

      צטט: שלויימה 2012-11-06 16:33:19

      הדרת נשים זה לא רק בשלטים בתחבורה הציבורית בירושלים. באוגנדה , נפאל ועוד כל מיני מחוזות שכוחי אל, מפלגות שאין בהם יצוג לנשים פסולות מהתמודדות בבחירות.תנסי להעביר חוק כזה גם בישראל הנאורה...

      כאן זה לא רק הדרת נשים, זה פיגור תרבותי אם יורשה לי ולצערי בשם סיסמאות שבעצמן לא מעוניינות בזה. התנ"ך היה מסכים לדבר על עירום, רק אלה שאוחזים בו חושבים שיש להם בעלות עליו ותחוקותיו. האוצרת "התבלבלה" בין מוזיאון, תנ"ך ובית ספר......... ושכחה שאלוהים המציא את העירום עוד לפני הבגדים. .....

        8/11/12 21:39:

      צטט: Ziva Gal 2012-11-05 16:56:02

      כשמישהו לוקח על עצמו את תפקיד האלוהים

      ומדבר בשמו ואף פועל

      כאילו היה הוא - זה מה שקורה.
      נאלצת לומר שוב - לחזור על עצמי

      שדברים כאלה קורים לא רק בתערוכות אמנות:)
      מקומם ביותר!

      היום אני מסתכלת על זה בחיוך, האמת גם אז, אחרי הזעם הראשון. וכדרכי בסוף עשיתי מזה מטעמים. ובינתיים העבודה ממשיכה את חייה וזוכה מדי פעם לחשיפה ולדיון. מה צריך יותר. ובאשר לאוצרת, או לתפיסה "הנהוגה שם" כמו במנהגו של עולם, במקום שיש אור, כנראה שתמיד יש גם חושך..... ואת צודקת זה לא רק באמנות.

        6/11/12 19:16:
      גסות רוח בהתגלמותה. והשיר של אתגר קרת מתכתב יפה עם העבודה שלך.
        6/11/12 16:33:
      הדרת נשים זה לא רק בשלטים בתחבורה הציבורית בירושלים. באוגנדה , נפאל ועוד כל מיני מחוזות שכוחי אל, מפלגות שאין בהם יצוג לנשים פסולות מהתמודדות בבחירות.תנסי להעביר חוק כזה גם בישראל הנאורה...
        5/11/12 16:56:

      כשמישהו לוקח על עצמו את תפקיד האלוהים

      ומדבר בשמו ואף פועל

      כאילו היה הוא - זה מה שקורה.
      נאלצת לומר שוב - לחזור על עצמי

      שדברים כאלה קורים לא רק בתערוכות אמנות:)

      מקומם ביותר!

        25/9/11 02:10:

      צטט: שולה63 2011-09-23 07:13:39

      נתקלתי בתופעה שלא מקבלים ציורי עירום לתערוכה במרכז כנסים ובאוניברסיטת בר אילן. לאחרונה קרה לי שבתצוגה במלון נתלו ציורים שלי ואחת התמונות נעלמה-כמו שקרה לך האוצרת לא טרחה להודיע לי שציור עירום לא יוצג. לעומת זאת באופרה הישראלית הציור הוצג

       

       

      שולה,

      אכן העולם פחות נאור מהתנ"ך עצמו - מסתבר.

        25/9/11 02:10:

      צטט: ג.ע. 2 2011-09-22 21:00:01

      נורית היקרה, על האוצרת שלא כיבדה את כבודך להודיעך מבעוד מעוד על העניין, בוודאי שאין מה להגיד, אך שמחה שלאחר מכן הדברים התגלגלו, מבלי שמישהו כיוון לכך מלכתחילה, לשביעות רצונך. אהבתי מאוד מאוד את השיר שכתבת. אין יפה יותר מלהביט על הנוף מתוך הנוף הפנימי שלנו. זה היפה ביותר. מי שמסתכל רק על נוף חיצוני ואין לו זיקה לנוף הפנימי שלו, חי למעשה במנותק מהנוף, למרות שחלק מהאנשים האלה חשים שהם אלה שחווים את העולם, לעומת מי שיושב בבית ומתחפר בתוך עצמו. השיר שכתבת בעניין הזה, פשוט מקסים בעיניי. תודה לך, ג.ע.2

       

       

      ג.ע.2 היקרה,

      שמחתי שהתייחסת לשיר. הסיפור אמנם פיקנטי, אבל השיר אכן חשוב ואני שמחה שאהבת אותו. תודה לך.

        23/9/11 07:13:
      נתקלתי בתופעה שלא מקבלים ציורי עירום לתערוכה במרכז כנסים ובאוניברסיטת בר אילן. לאחרונה קרה לי שבתצוגה במלון נתלו ציורים שלי ואחת התמונות נעלמה-כמו שקרה לך האוצרת לא טרחה להודיע לי שציור עירום לא יוצג. לעומת זאת באופרה הישראלית הציור הוצג
        22/9/11 21:00:
      נורית היקרה, על האוצרת שלא כיבדה את כבודך להודיעך מבעוד מעוד על העניין, בוודאי שאין מה להגיד, אך שמחה שלאחר מכן הדברים התגלגלו, מבלי שמישהו כיוון לכך מלכתחילה, לשביעות רצונך. אהבתי מאוד מאוד את השיר שכתבת. אין יפה יותר מלהביט על הנוף מתוך הנוף הפנימי שלנו. זה היפה ביותר. מי שמסתכל רק על נוף חיצוני ואין לו זיקה לנוף הפנימי שלו, חי למעשה במנותק מהנוף, למרות שחלק מהאנשים האלה חשים שהם אלה שחווים את העולם, לעומת מי שיושב בבית ומתחפר בתוך עצמו. השיר שכתבת בעניין הזה, פשוט מקסים בעיניי. תודה לך, ג.ע.2
        13/9/11 19:11:

      צטט: razam-דודי רצם 2011-09-13 18:23:37

      אני שמח שנסיעתך לא היית לשווא. והאוצרת לא היית בסוף עוצרת!.

       

      יפה דודי,

      שנינות. נסיעתי אכן לא הייתה לשווא בכל מקרה, אבל למדתי מזה הרבה דברים על פרופורציות. איפה להיות ואיפה לא.

        13/9/11 19:09:

      צטט: שולה ניסים 2011-09-13 18:09:08

      נורית, לפני זמן מה השמדתי אקוורלים של נשים בעירום שעשיתי לפני מלא שנים, כי פתאום לא הבנתי את ההבדל בין פורנוגרפיה מצולמת לבין פורנוגרפיה מצויירת, ואני לא דתייה ואין לי צורת חשיבה ימי ביניימית, אבל בגלל שהבנתי את הקשר שבין פורנוגרפיה לבין פגיעה במעמד האשה זה הפריע לי. יש לכבד גם צורת חשיבה שמתנגדת לעירום, בין שהיא נובעת ממניעים דתיים או פמיניסטיים (במקרה שלי), רק שהיו צריכים לומר לך מראש מה הסייגים ומה המגבלות. אני מבינה שבסופו של דבר העניינים הסתדרו לשביעות רצונך, אבל כדאי לנסות להבין אנשים שמתנגדים לציורי עירום.

       

       

      שולה יקרה,

      אני יכולה להבין את גישתך. היא אישית ואם כך את רואה זאת את הרי רשאית לעשות ביצירותייך ככל העולה על רוחך. לצערי האנשים האלה שם לא מתנגדים בעיקרון לציורי עירום, הם מתנגדים להם בבית התנ"ך מתוך שתי תפיסות מוטעות, גם מתוך תפיסת התנ"ך וגם מתוך תפיסת האמנות. בשני המקרים לעירום יש מקום במיוחד אם זו לא פורנוגרפיה. ונכון, היו צריכים מראש לומר וגם לבדוק שזה עוד כשל.

        13/9/11 19:08:

      צטט: noami4u 2011-09-13 17:49:33

      נו קואליצית הטאליבאן ואל-קעידה בתפארתה...

       

      נעמי,

      תודה על תגובתך. המעניין הוא שהאוצרת וגם לא המנהל - הם אינם דתיים. ולצערי לא שיקולים דתיים מנחים אותם. שהרי בתנ"ך עצמו יש תיאורים מהחיים הכוללים תיאורי גוף ותיאורים אחרים שהצניעות יפה להם. השיקולים שלהם לא ברורים. ובעצם סותרים ונוגדים כל תפיסה אמנותית.

        13/9/11 18:23:
      אני שמח שנסיעתך לא היית לשווא. והאוצרת לא היית בסוף עוצרת!.
        13/9/11 18:09:
      נורית, לפני זמן מה השמדתי אקוורלים של נשים בעירום שעשיתי לפני מלא שנים, כי פתאום לא הבנתי את ההבדל בין פורנוגרפיה מצולמת לבין פורנוגרפיה מצויירת, ואני לא דתייה ואין לי צורת חשיבה ימי ביניימית, אבל בגלל שהבנתי את הקשר שבין פורנוגרפיה לבין פגיעה במעמד האשה זה הפריע לי. יש לכבד גם צורת חשיבה שמתנגדת לעירום, בין שהיא נובעת ממניעים דתיים או פמיניסטיים (במקרה שלי), רק שהיו צריכים לומר לך מראש מה הסייגים ומה המגבלות. אני מבינה שבסופו של דבר העניינים הסתדרו לשביעות רצונך, אבל כדאי לנסות להבין אנשים שמתנגדים לציורי עירום.
        13/9/11 17:49:
      נו קואליצית הטאליבאן ואל-קעידה בתפארתה...
        13/9/11 09:31:
      יפה אמרת. איזו חשיבה מקורית ובעיני גם נכונה. תכנסי לקהילת 'עסקי אמנות' - פתחתי שם דיון על הנושא הזה ואנשים כותבים דברים נחמדים. שווה להציץ. ותודה על תגובתך. ומעניין שגם את חשבת על דיונות.
        13/9/11 00:38:
      כשראיתי את הציור מיד חשבתי על כך שחוץ מנשים יש שם דיונות חול ומדבר ואז ראיתי איך קראת לו וקראתי את השיר. אין לי מושג איך הציור נראה כשהוא תלוי, אבל על הרצפה הוא נראה כל כך טבעי. אי אפשר לתלות דיונות, הרוח תבוא ותפזר אותם חזרה לרצפת כדור הארץ :)
        12/9/11 12:28:

      צטט: או דומה לו 2011-09-12 12:12:52

      צא ולמדי - יחזקאל כ"ג... שווה לקרוא..

       

       

      מעולה!!!!

      הוא אשר אמרתי. מוזיאון התנ"ך מנסה להיות יותר צדיק מההאפיפיור. התנ"ך עצמו לא בוחל לספר ולתאר תיאורים אמיתיים מחיי האדם, מחיי היום יום. המוזיאון לא! חבל, ומתחסד.והרי התנ"ך לא חסך מאתנו לא את מעשה דינה, ולא את סיפור בת שבע ועוד רבים אחרים.

      תודה על ההפנייה .

        12/9/11 12:12:
      צא ולמדי - יחזקאל כ"ג... שווה לקרוא..
        12/9/11 00:36:
      הבנתי שנעתקו מילותייך כי באמת מה אפשר להגיד? היא פעלה בטיפשות רבה, בקרתנות, בחוסר הבנה מינימלי באוצרות ובאמנות. שהרי גם בתנ"ך עצמו התייחסו לחיים ולדברים בטבעיות - ראה מקרה בת שבע העירומה הרוחצת על הגג. כך שבאמת זה היה מצחיק והזוי וחסר כל אינטליגנציה. אני בסוף יצאתי מזה צוחקת ומפקפקת במוסד גם בעצמי שבכלל נעניתי להציג שם. תודה על ההתייחסות שלך.
        11/9/11 23:34:
      אמרתי בפייסבוק שנעתקו מילותי. אני מתקשה להבין אוצרת צרת אופק המצנזרת רגע לפני תערוכה עבודה שלא טרחה להקדים ולראות בזמן, ובו בזמן אותה עבודה מוצגת שני? חדרים משם ימינה. מה בדיוק עובר לה בראש לאוצרת? מה היא מנסה להגיד? לא בבית ספרנו על מה? על החדר שעליו היא אחראית?

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין