צטט: אורי זמיר 2011-09-11 16:35:51
סקירה בינ"ל שפורסמה באחרונה קובעת כי גם במלאת עשר שנים לנפילת מגדלי התאומים ולפלישה האמריקאית שבאה בעקבותיה: אפגניסטן הנה ,עדין, המקום הגרוע ביותר בעולם לחיות בו עבור נשים.
מן הסקירה עולה כי לנשים באפגניסטן ישנה הסתברות של 1-11 למות תוך כדי לידה, 87% אינן יודעות קרוא וכתוב וכ-75% נישאות בכוח (בניגוד לרצונן) על ידי הוריהם.
הסקר המרתק הכולל היבטים כגון: טיפול רפואי, אלימות מינית, אלימות לא מינית והתייחסות תרבותית, מדרג את מדינת הטאליבן קצת לפני קונגו, פקיסטן, סומליה והודו, גם שם, כך מסתבר, המצב לא מזהיר במיוחד.
מן הממצאים "המחמיאים" עולה כי הודו, המדורגת במקום הרביעי בקרב המדינות בהן מסוכן לנשים לחיות, מככבת במיוחד בתופעות כגון הפלות כפויות (כ50 מיליון נשים "חסרות" בהודו על פי מפקד האוכלוסין האחרון), נישואיי ילדים (44.5 מהנשים בהודו נאלצות להינשא עדין מתחת לגיל 18), וניצולת לסחר בסמים (כמאה מליון נשים הודיות מדווחות כמעורבות בשלבים שונים של תהליכי הסחר השונים בסמים).
ברירה לא טבעית
תופעה נפוצה ורחבת היקף, ההולכת ומתפשטת ברחבי אסיה וזוחלת בשנים האחרונות גם לאזורים אחרים של העולם מגלה כי: זוגות מעדיפים בנים.
לחצים כלכליים כמותם לא הכירו בעבר ומדיניות ממשלתית מעודדים את אותם הזוגות לצמצם את הילודה. בנוסף טכנולוגיה זמינה העוזרת לבני הזוג לא רק לגלות אלה למעשה גם לקבוע טרום לידה את מין העובר, הופכת נגישה בעבור זוגות אלה בהיקף חסר תקדים.
התוצאה של מיליוני מקרים פרטיים כאלה, שהיקפם מתגלה רק בשנים האחרונות, עשויה להיות אחד הגורמים המשפיעים ביותר על עתידו הדמוגראפי של העולם. חברה בה הגברים דומיננטיים באופן קיצוני, לא רק בכוחם הפיזי או כלכלי, אלא גם במספרים היבשים. על לפי חישובים גסים של ארגון הבריאות העולמי, חסרות כבר כיום, כ- 160 מיליון נשים. מספר הזהה פחות או יותר לאוכלוסייתה הנשית של ארצות הברית כולה.
תשומת הלב הראשונה להיעדרן של הבנות באה רק ב־1990, כאשר הכלכלן ההודי זוכה פרס נובל אמרטיה סן פרסם מאמר מטלטל בנושא. מרה ויסטנדל, עיתונאית אמריקאית, יצאה בעצמה למסע מרתק וחסר תקדים בעקבות הנשים האבודות בראיינה במשך כחמש שנים מעצבי מדיניות בסין, רופאים בהודו ומומחי דמוגרפיה בקוריאה לצד הורים לבנים ולבנות מסביב לעולם כולו. המסקנות שלה, שראו אור בספר "ברירה לא־טבעית" (Unnatural Selection - Choosing Boys over Girls and the Consequences of a World Full of Men), מדהימות לא רק בתיאור הסיבות שהובילו לפער המגדרי הענק הזה אלה גם בתוצאותיו החזויות כהרות אסון.
עטיפת ספרה מעורר ההדים של מארה ויסטנדל
"התופעה הזאת לא עמדה במרכז השיח הציבורי, ולא נערך בה דיון מקיף בגופים בינלאומיים במשך שנים רבות מאז שהחלה", אומרת ויסטנדל בתוכחה, "מה שכן פורסם עסק בעיקר באספקטים הסנסציוניים יותר של התופעה - היא תוארה כרצח המוני של תינוקות בנות בסין ובהודו."
בעוד בטבע עומד היחס בין בנים לבנות בלידה על 103–107 בנים לכל 100 בנות, (המספר מתאזן בגילאים מבוגרים יותר משום ששיעורי התמותה של בנים גבוהה יותר) נולדים בהודו על פי נתונים אחרונים 112 בנים על כל 100 בנות.
לטענת וינסדל אפילו מספרים אלה אינם מספקים תמונה מלאה, מפני שישנם אזורים שלמים בהם תופעת ההפלות נפוצה הרבה יותר מהאחרים שם היחס נוסק לכדי : 167 בנים לכל־ 100 בנות...(דווקא באזורים אלה תהליך המיפוי הדמוגראפי, גם כיום, לוקה בחסר).
לחץ נ(פ)שי
עם קשר או בלי, סקר חדש שערכה חברת הייעוץ השיווקי נילסן ושהקיף 6500 נשים מ-21 מדינות שונות ברחבי הגלובוס מלמד כי הנשים במדינות המתפתחות לחוצות בהרבה ממקבילותיהן במערב.
אפיון מידת הלחץ של האובייקטים נמדדה על ידי סקר קצר ופשוט אשר כלל שלוש שאלות מפלילות:
- האם את חשה באופן תדיר לחץ ?
- האם קשה לך למצוא זמן להירגע ולהשתחרר?
- האם הן חשות לחוצות/עובדות יותר מידי רוב הזמן?
במקום השלישי (והמכובד) עם כ-69% מהנשים שנמצאו כלחוצות נמצאת רוסיה, מעט לפניה עם 74% מהנשים המעידות על עצמן כלחוצות מככבת מקסיקו ובראש הרשימה (בהפרש ניכר יש לומר) 87% (!) מהנשים ההודיות מעידות על עצמן כנמצאות במצב כמעט מתמיד של לחץ.
בבואה לבאר מעט את הנתונים קושרת חברת נילסן את הלחץ עליו מעידות הנשים ללחץ פיננסי. עורכי המחקר מציינים כי בשווקים מתפתחים לא נותר כסף רב בכיסיהן של הנשים לאחר התשלומים בעבור הצרכים הבסיסיים כגון מזון, דיור וחשמל. הנשים בשווקים אלה שלקחו חלק בסקר ציינו כי לו נותר בכיסן כסף רב יותר וודאי היו מנצלות גם אותו לרכישת צרכים בסיסיים נוספים כגון מזון וביגוד. לעומתן נשים בשווקים מתפתחים ציינו כי לו נותר בכיסן כסף מיותר היו מנצלות אותו להחזרת חובות, חופשות, או לצבירה בתוכנית חיסכון לעתיד.
נתון מעניין נוסף העולה מהסקר מגלה שקיים הבדל מהותי בין הדורות השונים בהודו לגבי רמת הלחץ אשר חשה האישה כאשר:
- "בנות" (גיל ממוצע : 30) הנן הכי לחוצות.
- "אימהות" (גיל ממוצע : 45) קצת פחות לחוצות.
- "סבתות" (גיל ממוצע 67) נמצאו כלחוצות במידה המעטה ביותר.
נתונים אלה מוסברים על ידי נילסן בעובדה כי ככל שחולפות השנים לא רק שהלחץ יורד אלה גם הסטנדרטים בהם נשים אלה מצופות לעמוד נמוכים הרבה יותר.
מכוח קנייה לכוח יצור
את מה שכל בעל מתוסכל, המורט את אחרונות שערות ראשו למראה דף פירוט הוצאות הויזה החודשית של אישתו, יומר לכם, אישר לאחרונה גם מחקר שפורסם על ידי בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרוווארד ובו נפסק חד-משמעית כי נשים מניעות את כלכלת העולם.
העובדה כי הנשים בעולם מחזיקות במרב קבלת ההחלטות הקשורות לרכש במשקי הבית איננה חדשה אך העובדה כי השפעתן הולכת וצומחת גם מחוץ למעגל מסורתי זה בקצב חסר תקדים נחשבת כידועה מעט פחות.
בעוד הכנסתן השנתית עומדת על כ-13 טריליון דולר (מספר העתיד העתיד לטפס לכדי 18 טריליון בחמש השנים הקרובות), אחראיות הנשים להוצאה שנתית של כ-20 טריליון דולר כבר כיום (מישהו אמר גירעון?). מספר אשר עתיד לטפס לכדי 28 טריליון בפרק הזמן המקביל. במצורף נשים מייצגות גידול שוק פוטנציאלי הגדול מזה של הודו-סין גם יחד. למעשה כמעט פי שתיים, אם לדייק במספרים.
"אני צריכה"
כניסה לאחד מהקניונים המודרניים בהודו, הצצים כפיטריות לאחר המונסון, עלולה להטעות ממבט ראשון. אם זה מגוון המותגים המוכרים לנו היטב מהמערב או רשתות המזון המהיר כגון מקדונלדס המטפחים היטב את האשלייה כאילו אשתך עומדת להגיח בכל רגע מאחת החנויות, עמוסת שקיות וספחי אשראי כתמיד.
חדי העין שבינכם ובעקבותיהם גם כל השאר, יבחינו כעבור דקות ספורות של שוטטות כי במובן אחד דומיננטי, לפחות, אין דין קניון במלחה כעמיתו במומביי - מגוון חנויות הבגדים לנשים.
אם בגירסה הישראלית ימצאו לפחות שני חלונות ראווה המציעים את מרכולתם לנשים על כל אחד לגברים כאן היחס נוטה לטובת הגברים במינון של כמעט עשר לאחד.
ההסבר לתופעה פשוט ונעוץ בגישתם השמרנית, של מרבית ההודים, כולל תושבי הערים המודרניות, לקוד הלבוש הנשי אשר בניגוד להופעה הגברית המחכה את המערב באדיקות, משרך עדין את רגליו בשמרנות בין גווני הסארי השונים.
העתיד לובש חזייה
על פי נתוני תעסוקה עדכניים כשני שלישים מהאנשים שאיבדו את עבודתם במשבר הפיננסי האחרון היו גברים. תופעה זו בצירוף מספר מגמות גלובליות נוספות מאיצה עוד יותר תהליכים מגדריים שהחלו לצבור תאוצה בשלהי המאה ה-20.
בארצות הברית של אמריקה,למשל, עתיד מספר הנשים, לראשונה בהיסטוריה המתועדת, לעבור את זה של הגברים המועסקים. גם אם במדינות מתפתחות כהודו המרחק עדין עצום ברחבי העולם נשים סוגרות הפער המסורתי מגברים בנוכחות בשוק העבודה. מגמה אשר עתידה להתחזק יחד עם תהליכי הגלובליזציה המואצים.
זה נכון שנשים עדין מקבלות פחות מגברים עבור אותן העבודות ממש וכי מרבית הנשים מועסקות במשרות חלקיות. אך יחד עם העמקת התסמינים שהותיר אחריו המשבר האחרון אין ספק שתהליכי העמקת הנוכחות הנשית בשווקים במערב כמו גם בהודו אינם תופעה חולפת.
על פי נתונים רשמיים של לשכות התעסוקה ההודיות כשמונים אחוזים מהנשים בגילאי 15-59 רשומות כלא מועסקות. כוח העבודה ההודי ככלל צומח בקצב מטורף וצפוי לגדול ב200 מליון מועסקים פוטנציאליים בעשרים השנה הקרובות. כמעט מחצית מאוכלוסייתה של הודו נמצאת כידוע מתחת לגיל 25 ועד שנת 2030 החציון של האוכלוסייה יהיה 31, נמוך בהרבה מה-42 של סין וה-52 של יפן.
נתון זה ללא יצירה חסרת תקדים של מסרות המותאמות לנשים בהודו יחד עם חתירה לשיוויון הזדמנויות כמו גם תגמול עתיד להפוך את המספרים הידועים ממשאב אדיר לנטל חסר תקדים.
היקום המלפפון ויכה את הגנן ? (שנית)
על פניו נראית תנועת הנשים ההודיות אל מחוץ לבית על מנת להתפרנס כמכרסמת במבנה המשפחה ההודית המסורתית אשר הצליחה לקדש ולשמר מוסד זה מכל משמר. אך מנגד לא כולן במערב מסכימות שישנו רק מודל אחד בר-קיימא אותו מחייבת הקדמה ולאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות המציעים פתרונות מאוזנים יותר לדילמת הבית-עבודה המודרנית.
"הדרך הטובה ביותר לקדם נשים מעבר לתקרת הזכוכית במדינות מתפתחות הנה לאפשר להן, כמו גם לבעליהן, להגיע בזמן לארוחת ערב בבית" אומרת סו מורפט, מנכל"ית חברת 'פסיפיק בראנד, האוסטרלית.
שעות משרד ארוכות, הנחשבות כלא ידידותיות למשפחה, הורגות את היכולת ואת החשק של נשים להתחרות על משרות מודרניות נחשקות. את הנקודה הקריטית ביותר בחייהם של הנשים המודרניות השואפות גם לקריירה, ניתן לסמן בשנות השלושים לחייהם אז בדרך כלל מצטרף לאתגר המקצועי גם הילד הראשון והבאים בתור אחריו.
עם כל הטכנולוגיה הקיימת היום המאפשרת לא רק להספיק הרבה יותר בהרבה פחות זמן אלה גם להיות מחוברים בלי קושי מהבית הדרישה מבעלי התפקידים להיות נוכחים במשרד בשעות הערב הנה לא רק בבחינת שימור ציני של תקרת הזכוכית בעבור נשים אלה גם פוגעת ממש בעסק על ידי קבלת החלטות גורליות בשעות לא רציונאליות, אומרת סו.
האם כמו במקרים אחרים בעבר יוכיחו גם כאן ההודים כי קידמה איננה בהכרח העתקת מודלים מערביים כלשונם ויצליחו לשפר את המקור על ידי איזון בין הצורך להיות נוכחים בגידול המשפחה כמו גם בגדילתו של העסק? הלוואי. העולם כולו יצא נשכר מכך.