כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Ray

    פוסטים אחרונים

    0

    יוגה

    2 תגובות   יום ראשון, 11/9/11, 21:10

     

    שכבתי על המזרן, החדר היה חשוך והסאונד היחידי שנשמע ברקע היה קולות הנשימה והמוזיקה.

    היה לי קשה לנשום.

    לאט לאט הצלחתי יותר ויותר.

    כשהאור נדלק הגוף נפל.

     

    בפעם השנייה, אני עוד עומדת, עם כל שאיפה הסאונד מתגבר, הנשימה מעמיקה אל בית החזה ותחושת אשמה מציפה אותי.

     

    נשכבתי על המזרן, האור נסגר ואני מתכנסת בתוך עצמי.

    נושמת.

     

    הגוף משוחרר ומכווץ גם יחד.

    הנשימה קלה ועמוקה אך גם קשה.

     

    הגוף כמו מתחלק לצבעים. משוחררים ומכווצים. קרים ונעימים וחמים וכואבים.

    אני מתחילה לבכות ולא מבינה למה.

    רק אחר כך אני רואה...

    אני מרגישה אשמה שאני נושמת.

    אשמה על כך שאני מסוגלת להכנס פנימה אל תוך עצמי אבל גם לצאת החוצה.

     

    ואתה כבר לא יכול.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/10/11 14:16:
      לא מבין כיצד פיספסתי אותך עד היום. הכתיבה מדהימה. למילותיך יש גוף ממש כוכב באהבה {בזכות רכשת מעריץ לכתיבתך.}
        15/9/11 00:47:
      שולח לך אוויר פסגות צלול, לזה אין ראויה ממך .

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      Liri cA
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין