אני מחייך כשאת מבקשת לכתוב לך שיר אהבה, 

שיר יפה כזה כמו שפעם הייתי כותב שירים,

אז , כשהייתי תמים ומאוהב, והאמנתי במילים,

האמנתי באנשים ונשים, בלבבות וחלומות.

אני מתנשא עלייך בגאוה, מביט עלייך מלמעלה,

יודע שאת נכנעת ומוכנה לוותר, את רוצה כבר הכל.

את הניצוץ הזה שבעינייך, ניצוץ הילדות המתוקה,

הרצון להיות בסרט רומנטי, את אומרת: "גם אני רוצה".

אני לא יכול  לשקר לך, כבר אין לי צורך לשקר,

אז אני בחמלה כנה משיב לך: שירים זה שקרים.

העולם הזה הוא רע ושחור מוליך בכחש וכזבים

אז בואי חיבוק ילדה, באמת שכדאי לוותר.

( רציתי לשים כאן שיר יפה, עם מנגינה כובשת ומרגשת, אבל יש גבול לצביעות )