מסתובבת במסדרונות בתי החולים כמו היו מסדרונות בית מלון חמישה כוכבים. כבר מכירה כל פינה, כל מקום, כל עצב חי, כל עצב מת. מסתובבת עם טלפון נייד שהפך לחמ"ל. שהפך לטירוף. והחולי, והחוק, והאמת, והשקר, והלחץ, והנטישה, והיחד, והמשפחה, והבגידה, והקרבה, והמרחק. ואני מול כל אלה, לא נכנעת, מתמודדת, נמצאת שם, לא נכנעת, מתמודדת, נבלעת ויוצאת. ובכל יום, בכל רגע, משתנים נתונים. אמת חדשה בוקעת אל אויר העולם. ובכל יום, בכל רגע, אני מגלה את עצמי מחדש. מגלה כמה כוח, מגלה כמה עוצמה. הקרקע שהייתה רחוקה ממני, קרבה אליי. הרוח שהעיפה אותי למרחוק, מייצבת את רוחי כעת. מעצבת את רוחי כעת. מעציבה אותה גם כן. מעציבה עד כאב. מתמודדת. מסתובבת במסדרונות בתי החולים כמו היו מסדרונות בית מלון חמישה כוכבים. כבר מכירה כל פינה, כל מקום, כל עצב. ואני מול כל אלה, מתמודדת, מתמוטטת, מתמודדת, נעלמת, שבה אל עצמי ומביטה פנימה.
מתמודדת.
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה צביקה נשמה.
קבלי חיבוק ענק
להמשך התמודדות אמיצה מתוך עצמה
{{{{{{{{{{{{{
}}}}}}}}}}}}}}
הלוואי ליאורי.
גם לך.
פוסט מקסים,
ואהבתי את המשחק מתמוטטת/מתמודדת,
במיוחד שהוא מסתיים ב-"מתמודדת",
שיהיה לך רק טוב שרונה.
תודה מלאכית.
מקסימה
חושבת עליך
מחזקת אותך בעוצמת הרכות
תודה לכולכם.
מותק,
גם העצב הזה יחלוף
ותוכלי לשוב
לחייך
לקום
ולהיבנות
חזקה מתמיד!
רפואה שלמה לס' }{
איחולי בריאות לחולה.
איחולי חוזק למלווה.
ואם אלה אותו אחד/אחת
איחולים כפולים!