לילה. כולם ישנים. אני מתהפך במיטה. לא יודע מה העיר אותי. מביט בשעון, מאוחר. למה אני לא מצליח להירדם? מעניין מה קורה שם בחוץ. וודאי רק אנשים אחדים מסתובבים כעת. אלה אנשי הלילה.

קסם משלו יש לו ללילה. צליליו ייחודים. ההגדרה המילונית: הזמן משקיעת השמש ועד לזריחתה. כמובן שזה תלוי עונה. בקיץ בניגוד לשיר המוכר, קורים דברים רבים. הכול הרבה יותר ערני ופעיל, קופצני וחם. הפאבים מלאים, בתי הקולנוע מציגים סרטים בהתאם והעיר רוחשת. בסתיו, השעון מחליף משמרת לקצב קצת יותר מלנכולי. הרוח מיבבת והלבוש לא עבה מדי. בחורף הלילות ארוכים. לעיתים בודדים.    

לאנשי הלילה קוד מיוחד שרק הם מסוגלים להבין. נהגי חלוקה, נהגי אוטובוסים, מחלקי עיתונים, שומרי בניינים. (שמנצלים את הזמן כדי ללמוד, או לישון או ללמוד ואז לישון). גם הבליינים. שוכני הפאבים, אלה שנולדו לסיסמא של עיר שאינה הולכת לישון, לפחות לא בלילות. רופאים שעמלים על משמרתם, שוטרים בתחנתם. עולם ומלואו.

הלילה הוא זמן מעולה להקשיב לרדיו. לבד, או יחד, בשקט בחושך, מתחת לפוך. האוזן קולטת את הצלילים החמים ואת הסיפורים. חלקם מרגשים אחרים הזויים. זמן טוב גם למוזיקה לנוסעים בכבישים. הלילה הוא גם זמן איכות בסופרמרקט של 24 שעות. 

זוג פעלתן דואג אי שם להשלים פערים תרבותיים בטעם. תינוק מעיר את הוריו לשעת אכילה. שוכן בית על ארבע פוצח ביללות וחבריו לשכונה מצטרפים. מכונית בעלת אזעקה שבעליה דאגו מכל הלב והנשמה להשקיע בה, מחזירה השקעה בחזרה ועצבים למאזיניה.