אֵין הַזְּמַן חוֹבֵק יָדַיִם,
מַעֲמִיק אֶל נִבְכֵי דִּמְדּוּמִים
מַדְמִים פִּסּוֹת מַחֲשָׁבָה עֹמֶמֶת.
נִיחוֹחַ דְּבַשׁ רוֹחֵף
בְּעֶלֶז פּוֹרֵחַ
אַל אֳפָקִים זְרוּעֵי אֳרָנִים,
וְהֵד עֲנָנִים סְתַוִיִים, שְׁתוּיֵי טְלָלִים..
עָלֶה אַחֲרוֹן צְרוּב דְּאֲגָה
נִזָּר בַּרוּחַ
מוֹתִיר מַרְגּוֹעַ שַׁבְרִירִי,
וּבַיַעַר, הַמַּדִּיף שִׁירַת הַזָּמִיר,
חוֹבְקִים רְגָעִים מְצוֹעָפֵי עֲרְפִּילִים,
נִנּוֹחִים מִמָּתְקָם הַפּוֹעֵם,
וְלֵב רָפוּד עֹנֶג.
מִבַּעַד לָאֲמִירִים,
הַשֶּׁמֶשׁ נִמֵּר כֶּשֶׁף זָהוֹר.
וַלְס חוּשָׁנִי, רוֹטֵט חֲרִישִׁית,
בֵּין הֶעָלִים.
|