חלקים מהרהורי
פוסטים פופולאריים
-
תרנגול אטומי- טעמתם כבר?
6/3/09 | 2504 צפיות
-
GUITAR HEROES- חמשת הגיטריסטים האהובים עליכם ברוק.
11/10/08 | 3401 צפיות
-
ומי לא בא? - ניל
6/2/10 | 2791 צפיות
-
בילי הולידיי אדומת עור- Karen Dalton
20/10/11 | 1446 צפיות
-
הכניסה מעל גיל 18 - jinx titanic
22/1/09 | 2255 צפיות
-
אפילו ויקי לא פתחה להם jan dukes de grey ועוד
20/1/11 | 1324 צפיות
פוסטים אחרונים
- the grass is always greener in amsterdam 5/11/12
- "גניבת" הפרפלים 15/9/12
- שני סרטים וגלן יוז אחד 26/5/12
- בכל זאת הדיק . 7/3/12
- אלבום אלבומי הטריביוטים 27/2/12
- יחסיי עם שדרניות 88 ועוד. 16/2/12
0
בית ספר לפרוור שירים
פרוור מלשון פרווה. שיר של דילן שאני אוהב מאוד.
כאן בכיסוי של אחד בשם ג'יסון מראז. (הקריין התלהב. כששמעתי ברדיו, הוא הזכיר לי ברגעים מסוימים את סגנון השירה של פול סיימון - מתנצל פול...).
בעיני לפחות : פרווה מוחלט. לא איזה טוויסט מעניין, לא לקיחה למקום אישי כלשהו, קול חמוד ולא יותר מכך, לא עיבוד כלי/קצבי שונה . סתם לשיר את השיר כפי שהוא, ובנוסף, לטעמי, נופל בהרבה מהמקור . במובן מסוים הוא 'שיעמם' לי את השיר . אני חש שהמקצב של השיר הזה על מכלולו דורש קצת יותר גאטז, כלי וקולי. או לפחות איזה ייחוד קולי . יש מצב שסיימון קאוול היה אומר על זה 'ביצוע של מופע בבית במלון' . מעדיף כבר את הביצוע הזה. לפחות פה יש איזו פוזה של הומור, ושינוי שפה...
ויחד עם זאת, יכול להיות שאני ממהר לא לתת צ'אנס ?
|
תגובות אחרונות
-
פו3
בתגובה על the grass is always greener in amsterdam
-
eranfox
בתגובה על יחסיי עם שדרניות 88 ועוד.
-
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
-
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
-
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
-
clear1
בתגובה על my sweet beloved babies
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני יכול בהחלט להבין אותך.
רק שגם איני מבין כל כך צרפתית וגם, תמיד הייתי איש של קודם קול ומוסיקה ורק אחר כך מילים.
תראי, גם אני אמרתי שהביצוע של ברל הוא יחיד, מיוחד והאותנטי ביותר מכולם.
כפי שהוא עצמו יחיד במינו, ואולי זה לא היה הוגן בכלל להשוות אליו.
יתכן ובגלל שאני לא פריזאי כמוך (מקנא בך (-:) גם הביצועים האחרים מדברים אלי.
מדובר בשתי זמרות שאני אוהב מאוד את קולן.
לא יודעת, אני מקשיבה להם שוב עכשיו. נראה לי שאני לוקה בפיקסציה מוזיקלית שאומרת שברל צריך לצאת מהפה של ברל וזהו..:)
קח, אם כך, את הקאבר של Cat Power ל-Moonshiner,
what say you ?
[אפרופו גיי'סון, היית נדיב דווקא, פרווה זו מחמאה]
אותי הביצוע של נינה סימון מצמרר גם. אבל כמובן אלו דברים אישיים.
שנה טובה עם מוסיקה טובה גם לך (-:
יצאת מזה באופן דיפלומטי.
ומאוד מחמיא לי שאתה חושב עלי :))))
כנראה שאכן כך זה.
יכול להבין את האסוציאציה שציינת, אם כי דמיאן לפחות מנסה להתאים את השירים לאישיות הקולית שלו, ולטעמי יש קצת יותר הבעה בשירתו מאשר לג'ייסון.
לא תאמיני, אבל השבוע כששמעתי ברדיו שיר של ניל יאנג חשבתי עליך.
זאת בהמשך לכך שכתבת מספר פעמים על הקראש שיש לך ל 'גברים עמוקים עם קולות נמוכים'.
אמרתי לעצמי שבטח גם יאנג אינו מחביבייך.
טוב, אצלי שני אלו שהזכרת הם מחביביי חביביי .
אף אחד לא התכוון שכל הקאברים לא ראויים, חלק מהם אדיר.
אני מסכים עם ההגדרה של ההלך מעלינו.
וגם את הגדרת מאוד נכון לגבי החיבור שצריך להיות וסוג של ייחוד שמדבר אליך.
ניסחת את זה באופן מושלם אחותי, מסכים עם כל מילה.
מסכים איתך בעיקרון טלי.
במקרה לדוגמה שהבאת יש שני קאברים שאני לא יכול להחליט אם אחד מהם טוב מהשני, שניהם ענקיים.
האחד של בואי שציינת והשני של נינה סימון.
כאמור אף אחד מהם אינו המקור.
השיר הוא של מלחין הקולנוע טיומקין שבוצע לראשונה על ידי ג'וני מאטיס בסרט הנושא את שם השיר.
שיהיה ברור - התכוונתי לקטע שמובא כאן. מי כמוך יודע שיש מספיק קאברים "טובים" (אני בכוונה לא כותב עולים על המקור)
ואני אפילו עוד יותר קיצונית מהסיסטה. לדעתי זאת פשוט אופציה מאוסה למוזיקאים בינוניים, ופחות מכך, לתפוס טרמפ על יצירות אלוהיות פרי עבודתם ורוחם של אחרים. בד"כ זה לא מחזיק מים. דרושה מידה גדולה מאוד של יומרנות ובורות לקחת כמה מהיצירות המוזיקליות הגדולות ביותר, שבאמת הן פשוט מושלמות כפי שהן, ולבצע אותן מחדש.
טוב, כמובן שכאן צריכה להגיע ההסתייגות המתבקשת - המוזיקאים הכי גדולים ביצעו קאברים לשירים של אחרים. לפעמים כל מה שאנחנו זוכרים הוא הקאבר, שהוא עצמו הופך להיות האלמותי. אבל כאן בדיוק טמונה הנקודה - הם היו המוזיקאים הכי גדולים.
כן, גם אני התרשמתי כך.
כיף לך.
שמע נא, יקירי, זה עתה רכשתי בדיוק את זה האלבום הזה בלונדון והוא נכס צאן ברזל בכל בית, במיוחד אצלך.
אלבום כפול עם הקלטות נדירות, כמה מהן שורפות את הלב.
כיוונתי לדעת חכמים...
רואה שאת קיצונית ממני...
נדמה לי ששמעתי פעם ברדיו את הביצוע שציינת .
כאן יש סמפל קטן.
זה נראה כאלבום נדיר ומעולה שצריך שיהיה אצלי, בדרך זו או אחרת.
שימי לב שזה (כמו הרבה טרקים אחרים שם) סוג של אאוט-טייק, דבר שהופך את זה אולי ליותר מעניין.
אבל הביצוע אכן אלמותי.
מסכים עם הסיפא.