כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    rachelyg

    סיפורים ושירים וציורים

    פוסטים אחרונים

    0

    אייה שלי

    0 תגובות   יום רביעי, 14/9/11, 23:51

    ''

    ''
     
    שקט,דממה,שבילים שבילים לבנים,הרים וגבעות,נהרות וימים, הכל לבן,לבן כשלג, אני מרחף ביניהם בקלילות, בלי מאמץ, כמעט ואיני משקיע כוח, אני נושם אוויר צח,והריאות מתרחבות,והכל זורם בקלות,ממש גן עדן,שומע צלילי פסנתר ונפשי נחה כמו שהיינו בחופשה בשוויץ.
     
    לי ולאייה יש בית גדול ברמת אביב,בית במעלות ובית בשוויץ. כל זה בא לנו מעבודה רצינית,שנינו משכילים,היא מורה לכיתות יא ואני מנהל רשת תחנות דלק משלי. כך שכסף לא חסר לנו. אנו מרבים לנסוע לחופשות, אבל תמיד עם הילדים,ככה אייה רוצה. לא שרע לנסוע עם שלושתם,אבל לי נמאס עם הילדים,לכן לפעמים אני נוסע לבד.
     
    בנסיעתי האחרונה,לבדי, לאיטליה, היכרתי את סמדר, בחורה צעירה,רווקה וגם מורה. בילינו באיטליה סוף שבוע מטורף,חזרנו יחד וקבענו להפגש שוב.
     
    התחלתי לשקר לאייה, פעם אמרתי שיש לי ישיבה עם המנהלים, פעם מילואים,פעם נסיעה, והמצפון לא הציק לי, מכוון שהייתי דואג להגיע דווקא שאייה לא בבית, או שהיא בחוג או מלמדת,ואז אני שוכב,חולם ונרגע.
     
    סמדר הייתה בלונדינית עם עיני תכלת, גופה שופע ואני נבלע בתוכו.לעומתה אני בחור צנום, שחרחר, דומה לריצרד גיר, אולי בגלל זה התאהבה בי,ואולי בגלל שאני לא קמצן, אני מבזבז עליה כסף רב.
     
    את חופשות בית הספר , שהם גם חופשותיה של אייה,חילקתי לשניים, את החופשות הארוכות אני מבלה עם המשפחה ובחופשות הקצרות אני נוסע לבד כך שאני לא חוסך תשומת לב משתיהן. אייה אף פעם לא תרגיש, למרות שבזמן האחרון היא מתענינת בי.
    יום אחד למשל אחרי שקיבלה אותי בנשיקות, שאלה "תגיד לי, יש לך ריח מתוק !", עניתי לה, "כי אני מתוק",ולא המשיכה לשאול, או למשל כשחזרתי מישיבת ההנהלה באילת אחרי יומיים, נכנסתי הישר אליה,חיבקתיה ונישקתיה,והיא נשקה לי ואחר ,הרחיקה אותי, הסתכלה עלי וצחקה,"מה את צוחקת?",שאלתי, "נראה,כאילו ליכלכתה מכנסיך בדיוק כמו קלינטון",וקול צחוקה הדהד בחלל הסלון הגדול,"שקט הילדים ישנים,את רוצה, בואי אראה לך איך קלינטון אוהב",והרמתי אותה הישר לחדר השינה, היא לא אמרה דבר,התמסרה לי באהבה ואפילו ביקשה עוד פעם ועוד פעם,אני לא יודע מאיין שאבתי כוחות אבל יצאתי מזה,הרגשתי ממש כמו הנשיא.
     
    למחרת לא הלכתי לעבודה, הייתי מאד עייף, נו כבר עשר שנים שאני רוקד על שתי חתונות והיום אני כבר בן חמישים וחמש אבל על סמדר לא אוותר וגם לא על משפחתי.
    המשכתי עם השקרים,המשכתי עם הנסיעות. יום אחד אייה אמרה לי "אמא שלי, מרגישה לא טוב, ועכשיו חופשת פסח,אולי אסע עם הילדים לאמא לאילת,אנקה לה את הבית ?".
    בקושי הסתרתי את שמחתי "בבקשה אייה, מגיע לאמא שלך שתעזרי לה, וגם הילדים ישמחו".
    אייה קמה בבוקר,צלצלה לאמה, ואמרה לה שביום ראשון תגיע לאילת בטיסת צהריים של שעה 12.
    אני יצאתי לעבודה, ומיהרתי להתקשר לסמדר, ולקבוע איתה באיזשהו מקום, אבל סמדר אמרה שהיא תהיה בסביבה ושאני אחכה לה בביתי, בין כך ובין כך משפחתי תהיה כבר הרחק מפה.
     
    הגיע יום ראשון ואיתי תשוקתי,למים הגנובים שימתקו... אייה אספה את הילדים ,לקחה את מפתחות מכוניתה ואמרה,אני משאירה את המכונית בשדה,כמו שקבענו!",לקחה מזוודה אחת ויצאה.
    כעבור עשר דקות התקשרתי לסמדר, והזמנתי אותה לביתי, נקישה אחת בדלת וסמדר בזרועותיי, נשיקה ארוכה, והופ, סמדר כבר רוצה אהבה, אמרתי "רגע סמדר, לא הספקתי להתקלח, אני נכנס בזה הרגע, תחכי לי במיטה", היא נעתרה ואני נכנסתי למקלחת, המים זורמים ואני מתנגן לי בשמחה, וחושב על אייה שם באילת, משפשפת סירים ורצפות, ואני מסתכל איך המים יורדים על גופי בשבילים,שבילים מכתפיי, משני צידי חזי, יורדים על כרסי הקטנה ומשם אני לא רואה דבר.
     
    אני שר בקולי קולות כמו תמיד ואולי קצת יותר, מתבשם, ולובש את חלוק הרחצה הלבן ויוצא, אני רואה את אהובתי במיטה, מכוסה עד מעל לראשה, ורק רגליה גלויות, פתאום חשבתי אולי היא רוצה לשחק בדיגדוגים, אני ניגש אל רגליה ומתופף עליהם קלות, פתאום מוסר הסדין ופני רעייתי מתגלים כועסים ואכזריים. לפתע חשתי כאב חד בחזי, איני יכול לנשום , נפלתי, וחשתי רגע של שקט, דממה, שבילים שבילים לבנים, הרי צמר גפן לבנים, דמויות לבושות לבן עטורות כנפיים מתהלכות לידי, אינן נוגעות בי, קול קורא בשמי, ואני הולך אחרי הקול, לא מרגיש את רגליי, ואת גופי, אני מרחף, הכל שמיימי, כן שמיימי, אני בשמיים, אוי....מתתי, ואפילו לא נפרדתי מסמדר, איך הגיעה אייה הביתה, אני מסתכל למטה ורואה את גופי שרוע על הריצפה, ציפורי היקרה מבצבצת מתחת לחלוק הלבן, נחה לה בשקט, ואייה רכונה מעל גופי ומדברת איתי, חוזרת ואומרת ,לא התכוונתי, באמת לא התכוונתי".
     
    רחלי ג.
     
     
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      rachely111
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין