הֵלֶך
כְּהֵלֶךְ אָבוֹא אֶל סַף דַּלְתֵּךְ תֶּאֶסְפִינִי לִמְעוֹנֵךְ. מַשְׁקֶה וּדְבַר מְתִיקָה תָּבִיאִי לָאָח הַבָּא אֶל מִבְצָרֵךְ וְנִשְׁתֹּק.
נִקְרָא בְּסֵפֶר אַבִּיט בְּכַפּוֹת יָדַיִךְ אַדִּיחַ אֶת הַכּוֹסוֹת אֲחַבְּקֵךְ וְנִשְׁתֹּק.
וּבְטֶרֶם אֵלֵךְ תֹּאמְרִי, יָדַעְתִּי שֶׁתָּשׁוּב
© כל הזכויות שמורות ל - אביחי קמחי, ירושלים, מרץ 2010 |
תגובות (46)
התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.
/null/text_64k_1#
זה נכתב במרץ 2010 ♥♥♥♥♥
שיר מעורר געגועים :)
-
תביאי לאח?
זה לא הורג את ההמשך?
מי רוצה להיות אח במצב כזה....
מקסים
היה לי החורף השנה, ידיד-חבר מהקפה פה
בדיוק כמו שתיארת בשירך
וכל פעם,,,אני ידעתי שישוב
ואכן שב, ושוב ושוב,,,
למדתי: לעיתים
כמה יפה היא השתיקה !
כמו בשירך,,,
אביחי...
אהבתי ...
רכות..פשטות..
מי צריך יותר
פשוט מקסים
בטי
http://cafe.themarker.com/post/2350394
יש אהבה מאפשרת.
זכיתם, תבורכו...
חיבוק והבנה שבשתיקה .....
לחוש לדעת,,לא מילים,,
נהדר אביחי*