הבה נלך לתל אביב - בצל ירוק
שם ברחובות מלאי המון עגלון וסוס בצד שוסון ובלילות אורות ניאון בתל אביב בחלונות הראווה צולים קרטון על להבה בצפון העיר שיכון נבנה בתל אביב
עיני קיבוצניק מביטות על הטיילת - איך הולכות בבגד-ים החתיכות של תל אביב, הבה נלך לתל אביב.
הבה נלך לתל אביב העיר היא כמו חלום הבה נלך לתל אביב נגיע עוד היום הבה נלך - אם ישאלוך אז תשיב: הבה נלך לתל אביב!
על כל טרסה ובלקון דוברים בערך לקסיקון סירות שטות על הירקון (או סולה מיו) בתל אביב מבית הספר, מן הגן ברחו התלמידים מזמן - מהם של בני טובים - לאן? לתל אביב.
האוטובוסים פה טסים יורדים, עולים ונכנסים - הזהרו מכייסים בתל אביב. הבה נלך לתל אביב
הבה נלך לתל אביב...
יש לפעמים, בבוא הסתיו, שוטר אומר שלום נלבב לברכתו משיב גנב בתל אביב בלבבות אשר בגן דלקה האהבה מזמן ומכבי האש מוכן בתל אביב ועת כולנו ישנים אז מחלקי העתונים שוב מעירים את השכנים בתל אביב הבה נלך לתל אביב.
הבה נלך לתל אביב... מילים: עמוס אטינגר לחן: יוסף אורג
מדהים. פשוט מדהים עד כמה השיר הזה, אשר נכתב בשלהי שנות החמישים של המאה הקודמת, עדיין כה מתאים לתאר את תל אביב. אמנם, המראה של העגלון והסוס הלך ונהיה נדיר בתדירותו, אבל מבחינת כל השאר, האנרגיות הרבות שלה, שפע האטרקציות המושכות אליה מטיילים רבים מכל הארץ כמו הטיילת, סירות הפדלים בפארק הירקון ושפע עצום של חנויות אופנה ובוטיקים ססגוניים הקורצים לבאים ושבים דרך חלונות הראווה המעוצבים למשעי, הכל חי ובועט בעוצמות רבות הרבה יותר. כמו לפני ששים שנה, גם היום רבים מגיעים לעיר התוססת, אשר לעולם לא נחה, לעולם לא עוצרת, ונפעמים מיופיה ומהכמות האדירה של חנויות, גלריות, מוזיאונים, מסעדות ובתי קפה שיש בעיר, אשר לא ניתן להכיל את כולם ביום אחד ולכן הם תמיד חוזרים לעוד. כמובן, אם השיר הנ"ל היה נכתב בתקופה זו, ככל הנראה היה מתווסף בית נוסף אודות חיי הלילה התוססים והמרתקים של תל אביב. עם רדת החשכה, האורות העמומים של המועדונים והפאבים הרבים המפוזרים ברחבי העיר נדלקים ומוזיקה נפלאה מתחילה לבקוע בכל מקום עד שעות הבוקר המוקדמות. אין זה מפתיע שכולם רוצים להגיע לתל אביב ונראה שהרצון הזה רק הולך וגובר עם השנים, לא חושבים? |