ניחוח עשן העצים הנשרפים , משכיח את אדי הדלקים .
כבר רואה את האוהל המתוח ביריעות עזים, את האשה עם הכד שבה מן הבאר, השמש מכה רעמיה, ובאוהל צל דומם.
ראיתי את הסב על כר משכל רגליו על ברכיו נפרשת מגילת קלף מוצהב ובאותות הדיו השחורה כל מעייניו .
הנערה מכסה פניה והעלם בוש מלהביט בה הוא אוהב אותה היא גם בלבה.
מחייכת ומסמיקה אין שם מילים רק המיית הכבשים.
|