בימי חודש אלול מוצאים עצמם אנשים רבים בעיסוקי חשבון נפש, מי מטעמי יראת שמיים ומי מטעמי חיי הארץ- היינו מספיק טובים? השתפרנו? התקדמנו?השגנו מה שרצינו? אך גם אם לא נודה בכך, החשבונות האלה פוגשים גם את מקומנו ביחס לקרובים לנו ביותר- האם נתנו מספיק? קבלנו מה שמגיע? ולאן בכלל כל זה הולך? אם ההרהורים האלה פוגשים אתכם, נסו לבחון את עצמכם לפי 6 פרמטרים בסייסים המיצגים את הצרכים שלכם מול ציפיותיהם של הקרובים לכם:
- נתינה – יכולת לתת כאן ועכשיו ללא התחשבנות, החל מחיבוק ונגיעות תומכות עד מתנות חולין ומחוות מפתיעות. זאת תהייה כל פעולה שרווחו של הנותן הוא אושרו של המקבל, ותו לא.
- הערכה – במובן הרחב, להעריך את האדם בהקשר החברתי – את הישגיו, בחירותיו וכישוריו.
- עזרה בעת מצוקה – החל מהתייצבות במקום ובזמן לא נוחים עד מאמץ והוצאה על חשבון מטרות אחרות.
- הנאה מחוויות משותפות.
- הקשבה ושיתוף – הכרה כללית שיש עם מי לדבר ויש מי שיכול לראות ולהבין מה קורה בפנים.
- משיכה, תשוקה ומימושה.
בזוגיות אנו מצפים שיתקיימו כל ששת הפרמטרים עברונו וכך גם בני זוגנו מאחלים זאת לעצמם. לכל אחד מאיתנו כמובן ישנן דרישות אישיות נוספות, אך נדמה שכל 6 הפרמטרים הנ"ל מבטאים צרכים בסיסים שמשותפים לכולנו, שאת חלקם אנו מקבלים גם מצד אנשים אחרים בחיינו. - מצד הורים למשל, חשוב שיתקיימו 3 הפרמטרים הראשונים. נחמד אומנם אם אפשר לשוחח וליהנות מבילויי איתם, אך מספיק שייחסר מצד אחד מההורים אפילו אחד מהאלמנטים של נתינה, הערכה או עזרה בעת מצוקה, כדיי ליצור מועקה נפשית ארוכת שנים עבור הילד ולכשיתבגר.
- מצד האחים והאחיות מה שיקבע יחס אישי בילדותינו הוא הפרמטר הרביעי- הנאה מחוויות משותפות. לעומת זאת בבגרותנו האלמנט ההכרחי הוא הפרמטר השלישי – עזרה בעת מצוקה. אנו נקבל במורת רוח קשה כל הימנעות מצד אחינו ואחיותינו לסייע לנו ברגעי אמת. לא במקרה מושרש אצל רבים מאיתנו המשפט "אח שלי, אתה יכול לעזור לי" כשהרעיון של "אח" מכוון כהקדמה לבקשת סיוע.
- עבור אנשים שאנו באמת רוצים לכנות חברים שלנו חשוב שיתקיים אצל כל אחד מהם לפחות אחד מן הפרמטרים 3,4,ו5. אם אנו מצפים לקבל הכול מחבר אחד אנו עלולים להפסיד יותר מאשר להרוויח. החברה שאיתה את נהנית לבלות לא חייבת להיות אותה אחת שתשפכי בפניה את הלב. החבר שאיתו אתה יוצא לספורט אתגרי לא תמיד יוכל להיות זמין לעזור לך כשתצטרך. לעומת זאת תוכל לגלות חבר אחר שכבר המון זמן הוא טרוד בענייניו ואין לו בשבילך פנאי בימי שגרה, אבל ברגע של מצוקה הוא נענה לסייע לך בלי חשבון.
- כמובן יכול להתקיים גם קשר אישי על בסיס הפרמטר השישי – משיכה, תשוקה ומימושה. זה סוג של קשר שאם אנו מקיימים אותו, פעמים רבות נעדיף כלל לא לקרא לו בשם או שהגדרתו תתואם למקומנו בחיים באותו שלב.
- אך כפי שהזכרנו קודם, בזוגיות אנו מאחדים את כל 6 האלמנטים יחדיו, לפחות ברמת הציפייה. העדר של אחד מהן בצד אחד, תספיק כדיי ליצור חוסר שביעות רצון בצד השני. למי שכל הפרמטרים מתקיימים עבורו, יקבל בשלמות את ההחלטה להינשא לבן/בת זוגו. כמובן, אנשים רבים מחליטים להינשא גם אם לא כל ה6 מתקיימים, אך זאת כשפונקציה אחרת וחשובה לחיים באה כתחליף. למשל שיפור מצב כלכלי יכול לבוא על חשבון משיכה, "הורה טוב" יכול לבוא על חשבון הערכה, "גיל ביולוגי" במקום הקשבה ושיתוף, סוף ללחץ סביבתי יכול לבוא על חשבון הנאה מחוויות משותפות, נטרול הבדידות במקום לזכות בנתינה. אם אכן עשינו את אחת ההחלפות האלה נרגיש אולי שעשינו "עסק טוב" בנישואינו אך עדיין עלולה לנקר בנו התחושה שלא נזכה לזוגיות אולטימטיבית כפי שחלמנו בימי נעורינו.
- אך בטרם ניחפז למסקנות נחרצות כדאי שנוסיף עוד מספר שאלות לחשבון הנפש: האם יכולה להתקיים זוגיות אולטימטיבית לאורך זמן? ואם גורלה של כל זוגיות להיסדק עם השנים, איך נכון להשיב לעצמנו את הפרמטרים החסרים? ואולי פשוט עדיף לפזר ולקבל את הפונקציות השונות מאנשים שונים? אהבה, אגב, תחשב לגורם מניע אך לא בהכרח תוביל לתוצאה הרצויה. בן זוג יכול לאהוב אותנו אבל לא בהכרח יבין מה עובר עלינו. כך גם הורה יכול לאהוב את ילדיו אך גם להאמין שעליו להכין אותם "לחיים" על ידי חינוך של אין מתנות חינם.
- חשבון נפש מלא, אגב, צריך להיעשות באופן דו כיווני- לא רק מה אנו מקבלים או מרגישים כלפיי משהוא, אלא גם מה אנו נותנים לו או לה בפועל. בסופו של דבר נגיע לאילו שהם תובנות אך גם עלולים לצוץ בנו רגשות מגוונים, מסיפוק של אושר עד צער וכעסים אדירים. לכן, לכל מסקנה שנגיע חשוב שנזכור שמעבר ליחסים אישים, התקווה לקיום שלנו כבני אדם תימדד יותר מכל על פי יכולתנו למחול ולחמול.
|