זהו זה ♦ מועד ההכרזה הגיע ואם הפלשתינים לא יחזרו בהם ברגע האחרון, זה יקרה בשבוע הבא ♦ אבו מאזן יבקש את תמיכת עצרת האו"ם במדינה פלשתינית עצמאית ♦ האו"ם יאשר והמהומות יפרצו ♦ אפשר גם שהתהליך הזה ימנע, אם הלחץ הכבד שמפעילים האמריקאים והאיחוד האירופי ישא פרי ♦ נתניהו מצידו טוען כי הכרזת המדינה הפלשתינית, תתקע את תהליך השלום לשישים שנה ♦ ליברמן וסגנו איילון מאיימים במרומז: ההכרזה תוביל לסיפוח ההתנחלויות ♦ תהיה הכרזה או לא? מה יקרה אחריה? האם "האביב הערבי" והמהומות שהחלו במדינות ערב השכונות, עתידים לפרוץ גם כאן? האם כוחות הביטחון יצליחו לעמוד במשימה ולפזר את ההפגנות עם "אפס הרוגים", כפי שהנחה הרמטכ"ל? ♦ סוף השנה מתקרב, תאריך היעד מגיע, וחוסר הוודאות גובר ♦ כוננות ההכרזה — רגע לפני ♦

זה יקרה ביום שישי הקרוב, בדיוק בעוד שבוע. על דוכן הנואמים בעצרת האו"ם יעמוד יושב ראש הרשות הפלשתינית אבו מאזן. עיני כל העולם יהיו נשואות אליו, והוא עתיד להכריז על הקמת המדינה הפלשתינית.

לרגע הזה חיכו זמן רב במדינת ישראל. יותר נכון לסיכול הרגע הזה. מיד אחריו יעלה נציג ישראלי — נתניהו או פרס, וישיבו בנאום משלהם, בו יסבירו מדוע הצעד הזה מסוכן לאיזור וכיצד הוא יעצור את תהליך השלום לעשרות שנים.

ההצבעה לא תיערך מידית לאחר הנאומים. זה יכול לקרות גם שבוע אחרי. אבל התהליך יצא לדרך. הפעילות המדינית תתמקד בניו יורק, אבל ההדים יהיו כאן באיזור. החשש הוא מהפגנות ומהומות שיחלו בגדה, יפרצו את הגדרות ויזלגו ארצה. עד מהרה יצאו גם הערבים תושבי מדינת ישראל בהפגנות משלהם, וכל הארץ תהיה הפגנה אחת גדולה. התרחישים רבים, אבל אין עדיין ידיעה ברורה, מה באמת יקרה.

האם הלחץ המדיני על אבו מאזן לעצור את התהליך ישא פרי. ביום שני הקרוב הוא אמור להגיש את הבקשה לאו"ם, ולמרות שהוא אומר כי מדובר במהלך בלתי הפיך, הרי שהאמריקאים והאיחוד האירופי לא מתיאשים ומנסים למצוא נוסחה חלופית, שתמנע את הדיון וההכרזה באו"ם.

גם סלאם פיאד, ראש הממשלה הפלשתיני אינו בעד, וחושש מההשלכות פיאד טוען כי הסיוע הכלכלי לרשות הפלשתינית יעצר, המהלך לא יצליח, ואז הזעם יופנה כלפי ההנהגה הפלשתינית.

תהיה הכרזה או לא? מה יקרה אחריה? האם "האביב הערבי" והמהומות שהחלו במדינות ערב השכונות, עתידים לפרוץ גם כאן? האם כוחות הביטחון יצליחו לעמוד במשימה ולפזר את ההפגנות עם "אפס הרוגים", כפי שהנחה הרמטכ"ל? סוף השנה מתקרב, תאריך היעד מגיע, וחוסר הוודאות גובר.

ההפתעה שמכינים הפלשתינים

כל פתיחת מושב בעצרת האו"ם, מרכזת אליה את מנהיגי העולם, וכן צוותי תקשורת רבים. בשבוע הבא זה שוב יקרה, אבל הפעם תהיה ההתענינות גבוהה הרבה יותר. "שבוע גורלי באו"ם", נכתב בכותרות, יהיה התוצאות אשר יהיו.

על פי התוכנית, אמורה הבקשה הפלשתינית להיות מוגשת לאו"ם כבר ביום שני. מי שיעביר את הבקשה יהיה המשקיף הפלשתיני באו"ם. טרם ברור האם הוא יגיש אותה גם למועצת הביטחון, הגוף היחיד שיכול להכריז על מדינה פלשתינית, כיון שווטו אמריקאי ימנע זאת.

הבקשה תוגש איפוא ככל הנראה לעצרת הכללית, וכיון שהנשיא התורן שלה הוא השגריר הקטארי, והנשיא התורן של מועצת הביטחון הוא השגריר הלבנוני, סביר להניח שהבקשה תטופל ללא דיחוי.

על פי לוח הזמנים, הדיון בבקשה הפלשתינית יארך בין הימים שני-שישי הבא. ביום רביעי אמור לנאום הנשיא אובמה ולבטח יתייחס לבקשה הפלשתינית. ביום חמישי ינאם נשיא איראן אחמדיניג´אד וגם הוא יתייחס לעניין, וביום שישי, שני הנאומים המרכזיים — אבו מאזן ואחריו הנציג הישראלי — נתניהו או פרס.

ההצבעה צפויה לכאורה להתקיים בשישי הבא, אך יש אפשרות שהיא תידחה ליום הכינוס האחרון של עצרת הפתיחה ביום שלישי בעוד שבוע וחצי — ערב ראש השנה.

השבוע פורסם כי הפלשתינים מכינים הפתעה וישקלו להביא את העניין להצבעה בדיוק בראש השנה או לדחותה ליום כיפור, כדי לנטרל את היכולת של הצד הישראלי לסכל את המהלך. במצב שכזה לא יהיה שום נציג ישראלי באו"ם והזירה כולה תהיה כלל פלשתינית.

נשק הסברתי:

אוטובוס ילדים

ההכנות הישראליות סביב הדיון באו"ם נמשכות ללא הרף. כוננות ספטמבר מלווה את המערכת המדינית כבר זמן רב, ועתה היא מגיעה לשלביה הסופיים. נתניהו מקווה לתפקד היטב בשבוע הגורלי הקרוב, בדיוק כפי שתיפקד במבצע החילוץ של מאבטחי השגרירות המצרית לפני שבוע בדיוק.

גם מי שלא אוהב את נתניהו (ויש רבים כאלו בתקשורת), התקשה שלא לפרגן לו. היו אמנם כלי תקשורת שמתחו ביקורת על התמונה ששיחררה לשכת ראה"מ, בה נראה נתניהו מנהל את הענינים בחמ"ל המיוחד שהוקם במשרד החוץ, אבל בסך הכל, הוא זכה לביקורת חיובית.

בשיחות סגורות לא מבין נתניהו, כיצד העולם מתעלם מהסכנות הטמונות במהלך הפלשתיני. לדבריו, אם הפלשתינים יצליחו לזכות בהכרת באו"ם על מדינה פלשתינית בגבולות 67, "זה יתקע את המשא ומתן ל-60 שנה". בסביבתו מדברים אפילו בצורה יותר קשה, ולא מבינים כיצד מדינות העולם לא מבינות את המשמעות. "הן פשוט מטורפות", הם אומרים.

כך או אחרת ההכנות בעיצומן, ואף שטרם ברור סופית, האם אבו מאזן יגיש את ההצעה לבסוף, או יחזור בו, הבליץ ההסברתי תוכנן לפרטי פרטים. במשרד ראש הממשלה אף שקלו להשתמש בנשק הסברתי מקורי, ולשגר לניו יורק את אוטובוס הילדים שהותקף לפני חצי שנה ליד גבול הרצועה.

היוזמה הזו נתקלת בקשיים מעשיים, כיון שלא פשוט להטיס שרידי אוטובוס במשקל כמה טונות. כמו כן לא ברור האם האמריקאים יאפשרו להכניס לשטחם אוטובוס שעליו יש עדיין שרידים מזעריים של חומר נפץ. עקב כך מכינים נשק תעמולתי אחר.

הפגנת המיליון —

גם בניו יורק

מאז המחאה החברתית ו"הפגנת המיליון" (שלא היתה אלא פחות מחציה), נכנס המושג הזה כמעט לכל נושא. כל הפגנה, מחאה, או כינוס גדול, הופכים ל"הפגנת המיליון", הגם שמשתתפים בהם בפועל הרבה פחות. אתמול השתמשו במושג הזה כדי לתאר את ההפגנה בירדן, ובשבוע הבא זה יקרה מול בניין האו"ם.

במשרד החוץ מתכננים "הפגנת מיליון" שתהיה עצרת תמיכה ענקית במדינת ישראל, בעת הדיונים באו"ם על המהלך הפלשתיני. בארוע אמורים ליטול חלק גלעד ארדן ודני דנון מהליכוד.

עיתוי ההפגנה נבחר לא רק בגלל הדיון באו"ם, אלא כדי למחות נגד ועידת דרבן השלישית שתתקיים גם היא בשבוע הבא. ארה"ב וישראל מחרימות זו השנה השלישית את הוועידה הזו שהפכה לגזענית, אנטי ישראלית ואנטישמית. "מיליון אנשים ממדינות שונות יעבירו מסר חד משמעי נגד הוועידה הזו", משוכנעים המארגנים.

מי שאמור לתאם את כל פעולות ההסברה, הוא גידי שמרלינג, ראש מערך ההסברה היוצא בלשכת ראה"מ. הוא זה שישגר את השרים לראיונות לפי הצורך.

השרים שישהו בניו יורק בעת הדיונים יהיו שר החוץ ליברמן, השר לעניני מודיעין, דן מרידור, שר האוצר יובל שטייניץ, שר ההסברה יולי אדלשטיין, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, סגן שר החוץ דני איילון (שכבר נמצא שם), והשגריר לשעבר באו"ם, דורי גולד, שיהיה דובר מיוחד של כל הצוות.

"זרעי קיץ" בספטמבר

כוונות ההכרזה, אינה נחלת הדרג המדיני בלבד. גם הצבא ערוך ומוכן לכל מה שעלול להתרחש בעקבותיה, ובעיקר בעת הדיונים באו"ם. השם שניתן למבצע הוא "זרעי קיץ". החשש הוא שהזרעים שזורע אבו מאזן באו"ם, יהפכו במהירות לצמחי פרא ויביאו לידי ביטוי במהומות קשות עם אלימות רבה.

הרצון של מערכת הביטחון הוא למנוע עימותים שיסתיימו בהרוגים. "אפס הרוגים פלשתינים", הנחה הרמטכ"ל גנץ את כוחות הביטחון. התרחיש הסביר לתקופה הקרובה, מעריך כי למרות כוונתה של הנהגת הרשות הפלשתינית להימנע מאלימות, הרי שההפגנות בחלק מהאזורים בגדה עלולות להידרדר לכך.

כוחות הביטחון נערכים להגנה על הישובים מעבר לקו הירוק. אם יהיו חדירות לישובים, לא תהיה ברירה וההוראה היא לבצע ירי מבוקר של צלפים כדי למנוע את החדירה. עם זאת אין ודאות שהעימותים יחלו דווקא בשבוע הבא. ייתכן שהאלימות תפרוץ בחודש הבא או לקראת סוף השנה האזרחית, לאחר שיתברר לפלשתינים כי אין שום ממש בהכרזה באו"ם על מדינה פלשתינית.

כדי למנוע את האלימות, אישרה מדינת ישראל לרשות הפלשתינית לצייד את מנגנוני הביטחון שלה בגדה המערבית באמצעים לפיזור הפגנות. הרשות פנתה בימים האחרונים לכמה מפעלים ישראלים, במטרה לרכוש מהם את האמצעים לקראת ההפגנות הצפויות בגדה .

בכירים מערכת הביטחון הפלשתינית אמרו לעמיתיהם מישראל כי יעשו כל שביכולתם כדי "להכיל" את ההפגנות ולמנוע חיכוך אלים עם צה"ל והמתנחלים. אולם בשני הצדדים יודעים ונערכים לאפשרות שההפגנות יסלימו ויגלשו לאלימות קשה.

אמצעי "אל הרג"

על רקע זה המליץ צה"ל לאפשר לרשות להצטייד באמצעים לפיזור הפגנות, כמו כדורי גומי ורימוני גז מדמיע. הרצון הוא שהפלשתינים עצמם יתמודדו ויעצרו את התהלוכות והפגנות, ולא להשאיר את המלאה לצה"ל, דבר שרק יסלים את התבערה, לאחר ההרוג הראשון.

בצבא השלימו השבוע את ההיערכות להסלמה. פיקוד המרכז יקבל היום תגבורת של כמה גדודי חי"ר סדירים, כחלק מההיערכות הראשונית להפגנות אלימות. מדובר בשלב הראשוני בתוספת של כעשרים אחוזים לסדר הכוחות הפרוש ממילא בגדה.

הגדודים אומנו מראש בהתמודדות לכל תרחיש אפשרי, ובעיקר להתמודד מול תהלוכות אלימות לעבר התנחלויות, מחסומי צה"ל וכבישים מרכזיים בהם עוברת תנועה הישראלית.

אם הצבא ידרש, ובמקרה של הסלמה כוללת, ערוך צה"ל להכפלת הכוחות המוצבים בגדה. כוחות סדירים השוהים כרגע באימונים יוזעקו לשטח ועימם כמה גדודי מילואים.

צה"ל הצטייד מבעוד מועד באמצעים "אל-הרג" לפיזור הפגנות. מדובר בציוד שעלה 70 מיליון שקלים. הציוד שנרכש כולל בין השאר אמצעים לפיזור הפגנות ובהם, "בואש" (מכשיר המפזר ריח חריף) ו"צעקה", אמצעי המשדר אותות בתדר בלתי נסבל לשמיעה. אמצעים אלה לא יועברו לפלשתינים, מחשש שימצאו את עצמם בידי המפגינים.

חוששים מ"תג מחיר"

ההכנות לאירועים אלימים בגדה, נעשות לצד הכנות לאירועים פנימיים בתוך הקו הירוק. מצד אחד חוששים במערכת הביטחון מהפגנות המוניות של ערביי ישראל, נוסח מהומות אוקטובר 200, ומצד שני חוששים מפעולות של גורמי ימין יהודים קיצוניים, שיבעירו את השטח.

ההפגנות של ערביי ישאל יטופלו בידי המשטרה. המפכ"ל יוחנן דנינו כבר התבטא באומרו, כי מותר להם להפגין, אבל לא באלימות. האמצעים שינקוט דנינו דומים לאמצעים בהם ישתמש הצבא בגדה. מדובר בפיזור הפגנות ללא אמצעי הרג.

דנינו זוכר היטב מה קרה לבכירי המשטרה ולשר המופקד עליהם — שלמה בן עמי, לאחר ארועי אוקטובר 2000. הוא לא רוצה ללכת בעקבותיהם (הביתה). ההוראות שלו בהתאם.

מנגד נערכת מערכת הביטחון למנוע פעולות ימין קיצוניות. בצבא ובשב"כ מוטרדים מהעלייה האחרונה במספר ההתקפות שיזמו פעילי ימין קיצוני — על מסגדים ורכוש פלשתיני.

לפעילי הימין הללו אין שום בעיה לפגוע גם בכלי רכב צבאיים. חלק מהמעשים תוכננו ובוצעו כנקמה על הריסת שלושת הבתים במאחז מגרון בתחילת החודש. החשש הוא שפעילות "תג מחיר", תלך ותחריף ותסבך עוד יותר את המצב בשטח על רקע המהלכים באו"ם. בצבא לא יהססו אפוא ויוציאו צווים מנהליים נגד פעילי ימין מוכרים, במטרה להרחיקם מהשטח בימים המתוחים הבאים.

הכל ערוך ומוכן לקראת ההכרזה שתהיה (או לא) באו"ם. הכדור בידי הפלשתינים. כדורי הגומי בידי הצבא...