הו את האהבה : העוטפת לבי מאדירה נשמתי כמו גלים חובקי ימים דמי זורם בעורקיי מחיי תשוקתי
הו את האהבה : המהדרת ימיי כענני לובן שטים בתכלת שמימי כמו פניני כוכבים ברקיע שחר את יצירתי
הו את האהבה : המאירה חיי רושפת הווייתי בגוונייך צובעת חדרי דמיוני קרני אורך לוטפים יצועי משכבי
הו את האהבה : הנוסכת טוהר על חשקי ערגתי בניחוח היותך שבוי אני
הו את האהבה : הפועמת בצלילים ניגונייך מהדהדים עונגים בגופי נבל ומתרי סיטאר רוטטים בנפשי
הו את הזכה באהבות : בלעדייך לא אדע עצמי אפוף בך עד תום היותי מהלל בריאתך בשירתי
|
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה כותב כל כך יפה ומיוחד.
יש בכל שיריך סגנון מיוחד השזור בכולם
ואני אוהבת אותו
הזמרת הקרחת מסכימה. כתיבה ענוגה ..
שירך שיר הלל לאהבה לצלילי כינור ונבל
היא נשגבת ,מכושפת,מענגת ,מרגשת...
אהבתי את כתיבתך ,נגעה בי וריגשה ...
אהלל משורר במילותיו..
שירת אהבת נפשו, פועמת בניגוני ערגה...
שוזר ענבלי טוהר ליבו ביפעת הטבע..
העצמת אהבה ממצולות ים עד רקיעים עילאיים...*
נפלאה צלילי נבל מילותיך,
שבת קסומה לך