כותרות TheMarker >
    ';

    המדריך לקפיטליסט המתחיל

    הצצה להלך הרוח הכלכלי - פילוסופי שנקרא קפיטליזם. עבר, עתיד ,והדרך..

    ארכיון

    0

    כמו כל מהפכה טובה..

    2 תגובות   יום שבת, 17/9/11, 03:25

     

     

    ''

     

      

     

     

     

    השינויים שחלו בעקבות המהפיכה התעשייתית הראו שהחלו להופיע תסמינים של מחלה  בתיאוריה הקפיטליסטית הקלאסית - ובדומה לרופאים שמטפלים בחולה עם תסמינים חדשים- נאלצו הכלכלנים לשנות כעת את המרשם.

     

    כמו כל מהפיכה טובה, הגיעה שעתה של  תאוריית הקפיטליזם ה'פילוסופית' (שתחילתה תוארה בפוסט הקודם) ל"רדת" אל הפרקטיקה  ..      

    וכמו כל טרנד מוביל- הדבר הגדול הבא בכלכלה הוצע על ידי ארבעה כלכלנים  - מארבע ארצות במקביל – תורה של המהפכה השולית הגיע לעלות לקדמת הבמה הגלובלית.

    הכלכלנים החדשים נקראו ניאו- קלאסיים, הם הציגו תיאוריה של תועלת שולית אשר מתמקדת בערכים הסובייקטיביים של מוצר או שירות לצרכן  במקום על העלויות ליצרן כפי שהציגה התיאוריה הכלכלית הקלאסית.

    התיאוריה הניאו קלאסית מתייחסת לאלמנטים פסיכולוגיים ונובעת מהבנה חדשה על כך ש "מדע" הכלכלה הינו רב מימדי מעצם היותו תורה שעוסקת בהתנהגות של אנשים.

     

    הפילוסוף  ג'רמי בנתהם  הגדיר את ערכו של מוצר כ "סך של העונג והכאב המיוצר מדבר מוגדר" – הסכום המוחלט של כל הפלוסים והמינוסים של המוצר או השירות.

     

    הכלכלנים הקלאסיים הציגו את המחיר של מוצר כפונקציה של סך העליות ליצרן  בלבד.

     

    לפי התיאוריה הניאו-קלאסית- כשאנחנו מעידים על משהו שיש לו "ערך סנטימנטלי" אנחנו נמצאים באותו העמוד עם תיאוריית הערך השולי. כשאתה קונה תיק של לואי ויטון או את קונה מנולו בלניק – במאות ואף אלפי אחוזים יותר ממחירם של מוצרים דומים- גם זה נמצא בהלימה ל"ערך השולי" של אותו המוצר.

    תאוריית התועלת השולית מספקת דרך תיאורטית להעריך את המוצר או העבודה בד בבד עם הייצור וההפצה – שהכלכלנים הקלאסיים התעקשו להשאיר בנפרד.

     

    במונחי התיאוריה הקלאסית (ה"שטוחה" יותר )- מחיר הוא פונקציה של כמות בלבד.

     

    המהפיכה השולית סימנה תפנית בחשיבה – לקראת הרעיון שכלכלה יכולה להיות  מדע פרקטי, כמותי ואף ניתן לניבוי,והביאה אותה משמי הפילוסופיה המופשטים לקרקע המציאות ה"פרקטית"

    (אך לא חפה מבעיות כפי שנראה בהמשך) .

     

    הכלכלנים הניאו- קלאסיים החלו להביט בעלות ובערך של כל סחורה או שירות במונחי ביקוש או היצע :

    כשהביקוש עולה או ההיצע יורד- הערך עולה- למרות שהמוצר עצמו לא משתנה כלל .

     

    המעבר לתיאורטיקה כמותית מתמטית , כאמור , נוצרה במקביל למהפיכה השולית.

    מתמטיקה הפכה להיות דרך הביטוי המועדפת על כלכלנים וספרי העיון של הכלכלה הפכו להיות עמוסי משוואות וגראפים.

    כלכלה ניאו- קלאסית- כפי שנלמדה ויושמה ברב המאה ה20 הפכה לתיאוריה של הקצאת משאבים סטטית.

    מה זה אומר?

     

     

    זה אומר שכמו בכל מדע- המטרה של החקירה הכלכלית הניאו-קלאסית היא ריכוז, באמצעות ריכוז אפשר להימנע- נעשים דרוכים לדבר אחד, אובייקט אחד,  במחיר של הרבה דברים אחרים.

     

    לדוגמא ,הגרפים שמתייחסים להון ולאוכלוסיה מתייחסים לפרמטרים אלו כקבועים. זה לא אומר שכלכלה ניאו קלאסית אינה מתעניינת בצמיחה- זה אומר שהתיאוריה היא כה מורכבת עד כי צריך "להחזיק" חלק מהמשתנים כקבועים בכדי לא ליצור כאוס תיאורטי שאי אפשר יהיה להשתלט עליו.

     

     

    יש הרבה ביקורת וויכוחים לגבי התקפות והמהמנות של נתונים סטטיים שאמורים לייצג עולם דינמי (דינמיות שהולכת ומואצת בעשורים האחרונים..). זה יכול להיות מאד מטעה לשפוט ביצועים של מערכת כלכלית עם מודלים סטטיים – במוקדם או במאוחר צריך להוציא את הראש מהגרפים ולהבין מה באמת קורה שם בחוץ!

     

    המודלים התיאורטיים של הכלכלה הניאו קלאסית הם הם עדיין חומר הלימוד העיקרי בשלל אוניברסיטאות ברחבי העולם כמבנים תקפים בעולם המשחקים של העולם הכלכלי.

     

     

    מעניין מתי יהיה "מפץ הגדול" חדש שיוביל את התיאוריה הכלכלית להתפתחותה האבולוציונית הבאה .. ייתכן גם שיהיה זה מיזוג הוליסטי של מדעים אחרים לתוך הכלכלה- אם כי כל מי שעבר באקדמיה יסכים שזה  דינוזאור  אנכרוניסטי ולא כל כך גמיש.. והרי יש מחיר עצום לאגירה של עובדות מתות, מאבדים את המוזיקה הפנימית ,  ההגיון הפנימי, וההרמוניה הפנימית של דברים כשמתייחסים אליהם בצורה כה סטטית ...

     

    ובנימה ביקורתית זו ...

    בפוסט הבא אתייחס  לתגובתו של אחד, קארל מרקס, לעלייתו של הקפיטליזם..

     

     

     

    להתראות:) 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/11/11 15:27:
      תודה לך טומי :)
        3/11/11 22:12:
      שאפו על ההשקעה, קראתי בעיון ונהנתי תודה