כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    צדק חברתי? אין חדש תחת השמש

    13 תגובות   יום שבת, 17/9/11, 12:40

    לפני מספר ימים קבלתי אימייל ובו דברים,  שנשא חיים נחמן ביאליק בשנת 1929.

     

    לאן הגענו.  ביאליק מתגלגל באימיילים, לא פחות ולא יותר. סחורה עוברת לסוחר: קַבֵּל, הַעֲבֵר.

    תגידו, מה לדינוזאור כמוהו,  שמִשהו טרח  להוריד אותו ממרומי עליון או אולי להקים אותו מתחתיות שאול, כאילו לא היה אלא אחד מִמְתי המדבר שלו עצמו, שנעור פתאום, אחרי שמונים שנות תרדמה במדבר השכחה.

     

     

    ''

     

    ולמה הטרידו אותו פתאום ממנוחתו ונערו הנפטלין והביאו אותו אל כיכרות המודרנה האינטרנטית, שיגיד איזה דבר על החברה הישראלית – הכל בגלל המחאה החברתית. נתנה אמת להאמר, באילנות גבוהים נתלינו, אנחנו שולחי האימיילים ומפיציהם.

     

    כך דִּבר ביאליק בשבת, יט' סיון,  לפני צאתו לחו"ל, נפרד מבאי "עונג שבת" ב-"אוהל שם":

     

    "הנני יוצא חוצה לארץ מפאת מחלה. הנני מרגיש כי גם תל אביב שלנו והישוב בכלל חולים בשעה זו. סימני המחלה נתגלו בזמן האחרון, קודם כל ביחס לאחינו פליטי החרב, האסון מגרמניה ומארצות אחרות. במקום לדאוג להם להכין פינה וצל, קורה של דירה בכלל, ולוא יהא בצריפים, נצלנו את אסונם למען בצע כסף. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", "אשר קרך בדרך" ואומות שלמות נפסלו לבוא בקהל על "אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים בדרך בצאתכם ממצרים". כיצד קבלנו אנחנו את אחינו פליטי החרב? העלינו את שכר הדירות וגזלנו מהם את פרוטותיהם האחרונות.

     

     

    ''

     

     

    הסימן השני למחלה הוא – הספסרות הבזויה האוכלת אותנו כעש. ברק השטן של הזהב סמא את עינינו. אנו מתפארים בגאות ופריחה, במקום שיש רק מהומה ריקה של ספסרות. דונם אחד עובר עשר פעמים מיד ליד וכל פעם עולה מחירו, ואנו חושבים שזוהי עליה וגיאות. אין ערך לקרקע מלבד מה שהיא יכולה ליתן לבני אדם למזונותיהם בשעת חרום וסכנה. אנו עושים בקרקע מה שהספסרות בשעת המלחמה והמהפכות היתה עושה בלחם. שק הקמח היה עובר עשרות פעמים מיד ליד ויש היה מגיע שוב ושוב לאותה היד, ומחירו היה עולה ומגיע לסכומים מבהילים. אבל, סוף סוף לא היה זה אלא שק קמח. ה"מליונים" המרמים התנדפו כעשן.

     

     

    ''

     

    סימן שלישי למחלתנו הוא – הבריחה מן הכפר אל העיר. חסד גדול עשה לנו הגורל, שנתברכנו בפועל העברי, שיצא אל הכפר לחדש את יסודות חיינו, לקשרנו אל האדמה. והנה עכשיו, עם מהומת השקר של הגאות בעיר, עוזב הפועל העברי את הכפר, מפקיד את העמדות הלאומיות שלנו ועובר לחיים הקלים שבעיר.

    ומכאן, גם תקלה אחרת. סימן רביעי למחלת השעה – העבודה הזרה, הכיבוש הגדול של עשרות שנים, המבצר הלאומי הגדול, העבודה העברית, הולך ונחרב לעינינו ואין אנו שואלים את עצמנו, מה נעשה מחר, ביום פקודה וסכנה, כשפועלים נכרים ימלאו את מושבותינו, מי יעמוד לנו, מי יגן עלינו ביום סערה ושואה...

     

     

    ''

     

    והנה הסימן העקרי למחלת השעה – ההתפוררות הפנימית האיומה, ריבות המפלגות, שנאת אחים, האוכלת בנו בכל פה, מעשי ההרס והחרבן הפנימי של המפלגות הקצוניות, כפי שהם מתגלים מסביב למשפט הידוע. חולה הוא הישוב, וחולה תל אביב שלנו ואני מברך אתכם ואותי שאזכה לראות בשובי אל הארץ סימנים של הבראה."

     

    מה אגיד ולא אמרתי, ביאליק חי או ביאליק מת, מה שהיה הוא שיהיה, ועליו, על משוררנו הלאומי והנשכח אומר, ידע משורר  קונהו.

     

    הצלומים מתוך, הלמר לרסקי*, ידיים עובדות, מוזיאון ישראל ירושלים. התערוכה עדיין נמשכת.

     

    *הלמר לרסקי - נולד ב- 1871 בשטרסבורג (עיר הפילוסופים) בשם  ישראל שמוקלרסקי. נע ונד באירופה, אפריקה וישראל.  ב-1931 ביקר בארץ ישראל. בעקבות הבקור פורסמה סדרת הצלומים שלו  Les Juifs (היהודים) עם הקדמה של אלברט אינשטיין. סדרה זו הביאה לפרסומו. מת בציריך ב-1956.

    ''

     

    (C) כתבה באבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/10/18 12:53:

      צטט: דורון טל 2018-09-16 07:49:42

       

      מהו צדק חברתי?

      הצצתי, קראתי, תודה

       

        2/10/18 12:51:

      צטט: דורון טל 2018-09-16 07:49:42

       

      מהו צדק חברתי?

       

      מה אתה חושב?

       

        21/9/11 22:33:

      צטט: שייקספיר 2011-09-20 16:40:11

      תמיד אקטואלי.

      נכון, אין כמוהו

       

        20/9/11 16:40:
      תמיד אקטואלי.
        18/9/11 20:20:

      צטט: לחפשולאבד 2011-09-18 11:08:23

      הרסת לי את כל החשיבה החיובית על מה שפעם היה פה....אז,אף פעם לא היה?כחולמים היינו....והצילומים?אהבתי.נראה לי שאולי אני צריכה לעבור לירושלים.

      היינו כחולמים,  ובודאי. אם כי בנעורינו, זה הרבה אחרי 1929 היה פה בכל זאת טוב יותר, החברה היתה יותר שיויונית והיתה מדינת רווחה. בואי בואי, כדי לראות תערוכה אין צורך לגור כאן. עיר קשה, אם כי אני מתה עליה.

        18/9/11 11:08:
      הרסת לי את כל החשיבה החיובית על מה שפעם היה פה....אז,אף פעם לא היה?כחולמים היינו....והצילומים?אהבתי.נראה לי שאולי אני צריכה לעבור לירושלים.
        18/9/11 09:22:

      צטט: צילום בזמן אמת 2011-09-18 07:23:02

      תודה על העשרת הידע :-)

      תודה על הקריאה

       

        18/9/11 07:23:
      תודה על העשרת הידע :-)
        18/9/11 00:05:

      צטט: עצבן 2011-09-17 20:34:50

      כנראה שגם ביאליק שייך לסמאל הקיצוני שרוצה להשמיד את מדינת ישראל ולכן הוא העלה את הנושא החברתי... או לחילופין גם ביאליק לא קיבל כסף מהטייקונים ולכן אינו מבין את בשורת הספסרות והחשיבות שבעלי ההון ירוויחו. ועוד מכנים אותו משורר לאומי...

      נכון, שמאל ןשהשמאלנים, עוכר ישראל אמיתי 

        17/9/11 20:34:
      כנראה שגם ביאליק שייך לסמאל הקיצוני שרוצה להשמיד את מדינת ישראל ולכן הוא העלה את הנושא החברתי... או לחילופין גם ביאליק לא קיבל כסף מהטייקונים ולכן אינו מבין את בשורת הספסרות והחשיבות שבעלי ההון ירוויחו. ועוד מכנים אותו משורר לאומי...
        17/9/11 17:49:

      צטט: פרודת רשתית 2011-09-17 16:17:26

      דור דור והצדק שלו. התחלואים שלנו קצת אחרים אבל בבסיסים לא השתנה דבר

      ועל משקל זה אפשר גם לומר, דור דור ודורשיו (אגב, זה גם שם רחוב בירושלים)

       

        17/9/11 16:17:
      דור דור והצדק שלו. התחלואים שלנו קצת אחרים אבל בבסיסים לא השתנה דבר

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין