0
| מה לא כתבתי עדיין על שעל ליבי מילים זורמות כמו מים מנהר נפשי. שעות, מחשבות, געגוע וכאבים ולכולם ביטוי, אין חוף מבטחים. יש דברים, מעשים ומקרים שקרו ואת כולם אני נושאת עימי יום אחר יום. פצעים פתוחים שלעולם לא יגלידו ורק אשה מתבגרת שמחפשת תשובות. כמו ילדה תרה אחר מזור, אחר מרגוע, מנסה למצוא מקום להניח את ראשי ולעיתים יש כתף שנמצאת שם בשבילי ואני יכולה לרגע לעצור ולהיות מי שבאמת הנני. שטה לי בים, הגלים סוערים הלילות טרופים והימים ארוכים, אין לי כח, לפעמים רוצה לברוח מהכל, להעלם. ובתוך כל זה מ. שם עדיין בשבילי. |