מתוך סיפורי שוק רחובות

זוג אחד שהיה מגיע בקביעות לדוכני השופע בפירות וירקות טריים. היו קונים בכמות מינימליסטית/
לדוגמא: מלפפון אחד או שניים כנ"ל לשאר הירקות והפירות ,לפעמים היו שואלים בלבד וממציאים הסברים ותירוצים משכנעים למה לא קונים יותר מידי, במיוחד האישה.

במהלך הקניות חשתי בניואנסים בניהם, אך לא נתתי חשיבות יתר על המידה.

כמובן שנוצר קשר הדדי, למדתי את שמם: הבעל ג. לוין, הגברת א.לוין ואת הרקע המשפחתי- באופן חברותי כמו כל הקליינטים הקבועים שלי.

לפרקים הייתה הגברת לוין מופיעה לבדה ומטבע הדברים השיחות היו יותר נינוחות מצידה. (מסתבר שנכוחות הבעל הייתה מפריעה...) .

היא הייתה תה מספרת לי  על בנה החייל מ. לוין שאוהבת וגאה בו, ורוצה להפתיעו כשהוא מגיע הביתה לסוף שבוע, במאכלים ובפירות  טריים- כמו כל אימא יהודיה, אבל עדייו קונה רק בזול ובכמות מועטת שאיכותה הייתה לרוב ירודה. לאור היכרותי עמה  ידעתי שמצבה הכספי בבית דיי טוב ובעלה המנהל הבכיר בהיי טק מתפרנס ממשכורת טובה למדי ועובדת בייעוץ.
 הם גרים בוילה גדולה עם רכב צמוד מעבודתו של הבעל, כמובן עם כלב פקינז טיפוסי חמוד מאוד.
משפחה "בורגנית" לכל דבר  .

היה לי תמוהה על אופי קנייתה ודרך התלבטותה כאילו אין לה אפשרות כספית לקנות. מניסיוני, עדיף לפעמיים שלא לשאול, כדי לשמור על ה"דיסטנס".

 באחד הימים הופיעה לבדה גברת לויןה עמדה והתלבטה אם לקנות אננס.

שאלתי. "האם זה בשביל  החייל ?" השיבה בחיוב, בקול חרישי וחנוק.
הייתה דממה קלה. ולפתע, זלגו דמעות מעיניה .

מיד הגבתי והצעתי מים.

אז... נשבר ה"דיסטנס".

למזלי, לא היית תנועה של קונים ,כך שהיינו לבד והאזנתי בדממה לדבריה.

סיפרה לי גברת לוין על האופן בו בעלה "מקצץ" בהוצאות הבית ומחשב כל קניה שנעשית על ידה בשוק, בהיפרים ודרך הוויזה. הוא לא מאפשר לה לנהל את משק הבית ופשוט יוצר מהומה על מאומה .

היא מתביישת לספר לקרובים או לחברים משום שאף אחד לא היה מאמין שהוא הפך ל"קמצן" אפילו על חשבון בנו החייל.

מכיוון שאינה רוצה להרגיזו, ספק מכבדת ספק מפחדת, עמדה ושאלה לעצתי, מה היא יכולה לעשות.

פנייתה נגעה ללבי והבנתי את מצוקתה של גברת לוין.

"תני לי לחשוב, תעשי סיבוב בשוק ותחזרי אלי, נמצא משהו.

ואכן צץ במוחי רעיון!

"את תקני במזומן אננס טרי ב-12 שקלים  במקום ב-15 ותאמרי לבעלך שקנית אצלי ב-5 שקלים. את היתרה, אמרי, שהלכת לטיפול נשי אצל קוסמטיקאית או משהו דומה... תגזימי במחיר הטיפול  יותר ממה שבאמת היית צריכה לשלם וכך יהיה לך עודף לקנות דברים "זולים".
אני בטוח שהידע שלו במחירים בנושא נשי לא חזק במיוחד".
מצא חן בעיני גברת לוין הרעיון, קנתה ואמרה שתאמץ את הגישה היום.
למחרת התקשרה אלי והודתה שוב ואמרה שזה עבד יפה כפי שחזיתי, מה גדולה היית שמחתי לעזור לה "שאפו" אמרתי לעצמי .וכך במשך שבועיים התרגיל חזר על עצמו במוצרים אחרים ועל דרך קבע הייתי מקבל ס.מ.ס "תודה".

כעבור שבועיים הבעל והאישה באו לעשות קניות ביחד.

גברת לוין' החנתה את הרכב ובעלה הגיע אלי ראשון .

שאל אותי: "בכמה האננס?" השבתי באינסטינקטיביות- "15 שקלים ליחידה." מיד הייתה לי ההרגשה שזה לא יגמר בטוב. אך למרות זאת נשארתי ענייני ומקצועי, וגברת לוין' הגיעה חישה מהר ומבטה היה קודר.
למזלי הטוב לא היו קונים בדוכן.

הבעל היה  מאוד רציני ועצבני, הבחנתי על פי טון דיבורו ומבטו הרגזני. אמר לי בנוכחות אשתו, דברים בוטים "שיפה שתיקה להם", פניי הלבינו!
הוא הוסיף ואמר: "אתה מוכר לאשתי בזול כי אתה "חושק בה" ומפלרטט איתה וזה מוצא חן בעיניה! עכשיו אני מקשר למה היא בזמן האחרון מתייפה וקורנת..."

גברת לוין' ואני היינו בהלם !!! לאיזה סרט נכנסתי, הרהרתי בליבי...

לשמחתי, הקונים הגיעו ואז הלכו להם בני הזוג לדרכם.

את גברת לוין' לא ראיתי שוב.

דודי רצם.

שיר בהקדשה :"מה יש לך גברת לוין" .מילים: יונתן גפן, לחן: שלום חנוך.