להלן המסקנות לגבי החודש הראשון שלי לגמילה מגלוטן וסוכר מ-א ועד ת:

א. לא בטוח בכלל שהטיפול האנרגטי שעשו לי הפחית לי את הדחף למתוקים ומאפים.הצלחתי לעבור את השבועות הראשונים רק בזכות כוח רצון חזק מאוד וזה לא היה קל בכלל. אז למי שמתחיל את הגמילה---לבוא מוכנים עם רצון בשמיים לעשות את התהליך כמו שצריך.

ב. אחרי שלושה שבועות של גמילה ירד לי הצורך הפיזי במתוק ומאפה אבל הפסיכולוגי עדיין שם...פחות אבל נוכח.

ג. אין ספק שהצלחתי לרדת במשקל למרות רמאויות פה ושם ואי הקפדה על הפריט שנתנו לי.(בכל מקרה לא נגעתי בגלוטן וסוכר אבל לא תמיד הקפדתי על 5 ארוחות ביום ועוד כל מיני רמאויות קטנות שמפורטות בפוסטים הקודמים :)

ד. נראה לי שירדתי בין ארבעה לחמישה קילו. אני בהחלט מרגישה את זה בבגדים ובתגובות פה ושם.

ה. אפשר לומר בוודאות שבאופן אישי היה לי הרבה יותר קשה בלי הסוכר מאשר בלי המאפים והפחמימות. אבל ההרגשה בגוף היא ללא ספק שווה את זה. מרגישים בריאות.

ז. החבר טוען שהעור שלי נראה טוב יותר. כל הנפיחות בגוף ירדה.

ח. מרגישים יותר חיוניים בבוקר כשקמים. אין רגשות אשם לגבי מה שאוכלים.

ט. מרגישים את הטעם של האוכל הרבה יותר טוב. המתוק הרבה יותר מתוק. הכל הרבה יותר טעים.

י. לא מחפשים מה לנשנש כל הזמן שזה להיט היסטרי!!!!! איו ירידות באנרגיה.

כ. הייתי צריכה לצאת יותר להליכות וכאלה כל מה שאני עשיתי זה פילאטיס מכשירים שזה מעולה ומדהים אבל זה רק מחטב ולא אירובי. אז מומלץ לעשות יותר ספורט...

ל. כל היום צריך לקנות מלא מצרכים בסופר ולהכין אוכל ולבשל. קשה מאוד למצוא מה לאכול בחוץ! לקחת את זה בחשבון....המוצרים האורגניים הם יקרים מאוד אז זו בהחלט פשיטת רגל קטנה.

מ.רגעי המבחן הקשים היו: חתונות ואירועים. מסעדות. אנשים שמנשנשים לידך דברים טעימים...לעבור ליד הבייקרי....אחרי ששותים ומשתכרים ויש מאנצ'יס שאין לך כל כך מה לעשות איתו...העוגיה ליד הקפה...הקרמבו שהגישו לי עם החשבון ביום שישי שכמעט שבר אותי....בקיצור---אם אפשר עדיף להימנע מסיטואציות כאלו. :)

נ. כל תבשילי הקטניות למיניהם---לא בשבילי. לא ממש טעים לי ולא שווה את הגזים אחרי זה. אפשר לוותר. להתרכז בחלבון וירקות אמיתיים.

ס. לחשוב מחשבות כמו-"מה אז אני לא אוכל יותר פסטה עכשיו לכל החיים? או סושי? או קרמבואים? או גלידה אמיתית?" זה לא ממש מועיל ועוזר לתהליך. לא להסתכל קדימה אחרת זה ממש מייאש. צריך לעבור כל יום ביומו.

ע. מי שמעשן--זה מאוד עוזר. מי שלא מעשן-אני לא אתפלא אם יתחיל לעשן במהלך הגמילה. כי זה מאוד עוזר :)

פ. צריך כל הזמן לנסות ולגוון במאכלים שמכינים אחרת פשוט לא בא לאכול כלום. כמה גמבה אפשר לאכול???כמה ביצים??? כמה טונה??? האם לא סבלנו מספיק כאומה יהודית בגולה??? (סתם זה לא קשור)

צ. לא לחפור לאנשים יותר מדי על הגמילה. זה מעצבן אותם ובצדק. מה זה אשמתם שהחלטתם לעשות שינוי...רוצים לשתף? תפתחו בלוג ותכתבו הכל. ככה תשאירו לכם כמה חברים ברשימה.

ק. לא להטיף לאנשים על בריאות וכו' -שוב-זה לא בעיה שלהם. עזבו אותם במנוחה.

ר. לא להשתמש ביותר מדי תחליפי סוכר. זה לא בריא. אבל לפעמים זה מה שהציל אותי...

ש. לא שתיתי מספיק מים. זה נורא חשוב. והיה מקל עלי לדעתי.

ת. לא לשכוח החודש הראשון הוא רק תחילת התהליך אז צריך לשמור כוחות לחודש השני. הראשון אמנם קשה פיזית אבל השני הוא המכה הפסיכולוגית בו תתבטא הנחישות האמיתית שלי לעמוד בפני פיתויים חדשים ותחושות אופוריה שמגיעות מירידה במשקל ---עכשיו בעצם מתחיל התהליך האמיתי.

שיהיה לי בהצלחה :)