כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דגדוגי לשון במוח

    פתחתי את הבלוג כדי לשתף אתכם בהגיגי נפשי בענייני לשון ושפות. אני גם בלשן וגם מתרגם ומתורגמן. חייתי בשפות שונות ומשונות במשך מספר שנים: צרפתית, עברית, אנגלית, סינית ועוד… למדתי לא מעט שפות משונות ועדיין אני רעב לעוד לשון. הבלוג הוא בטון שונה במובן זה שאעלה בו שאלות ותהיות הקשורות לנושאים אלה כדי לעורר דיון פורה לגבי קטגוריות מחשבתיות מקובעות או מקובלות.

    על תיקונים ותקינות

    0 תגובות   יום שני, 19/9/11, 03:18

    רבים חושבים שבלשן הוא מעין שוטר הלשון שיתקן אותם כשהם מדברים באופן טבעי ויגידו "שלוש חברים" או "אני יבוא" או "תביא נשיקה". ובכן, יש כאלה ויש כאלה. אני, למשל, מנסה לתקן רק בהקשר של צרכי התקשורת הספציפית: אם תכתוב/תכתבי "אני יבוא", ברור לחלוטין שאתקן את המשפט, כי שפה כתובה, כמוה כבגד שעלינו ללבוש לאירוע חברתי. וכמו שלא תבואו בבגד ים לקבלת פנים ממלכתית, לא תלכו במקטורן לבריכה או לחוף הים. מי שעושה זאת, או שאינו מבין את הקוד החברתי, או שבכוונה מתעלם ממנו. לעומת זאת, אם צבע החולצה אינו תואם את זה של המעיל, או אם המכנסיים הקצרים לא ממש תואמים את גזרת משקפי השמש, אין זה עניין מהותי, אלא אסתטי. כך, לא אתקן מי שידבר באופן חופשי, אלא אם כן יבקשני לתקן את מה שאמר לעברית "נכונה". נכונה למה? גם זו שאלה.
    הנורמות שלנו מרובות גם בשפת העלית, ושוב יש כאן עניין של אסתטיקה ושל הטלת סמכות. לא מזמן הייתה תוכנית טלוויזיה שבה רופא תיקן את אחד המשתתפים שהעז להגיד "חולי סכרת", ה"מומחה" כפה עליו את השימוש במילה "סוכרת"… נו נו נו, אני אומר לאקדמיה: מה הועילו חכמים וכו'? סכרת, כמו כלבת, שפעת ועוד, הן מחלות שקל לזהותן בגלל המשקל האופייני להן: יעפת, שעלת וכולי. אם אני אומר שמישהו עבר תקופה קשה בגלל חזרת, אפשר להבין שהוא אכל חזרת מקולקלת או שיש לו אלרגיה לירק זה, או שיש לו מחלה בשם זה. מדוע להשתמש במילה הכביכול תקנית?
    העניין האמיתי הוא מה קורה בלשון, ומה זה באמת משרת בשפה או מה זה מבטא, מה זה משקף ממערכת התקשורת הזו.

    למעשה יש לנו בעברית משקל מפעל, למחשב, משפך ועוד. כלי אחרון זה, לא יהיה מי שיגיד לגביו משאפך. לעומת זאת, יש בלבול בציבור בין מאחשב למחאשב (אני בכוונה משתמש באלף להגה A), מגאהץ לעומת מאגהץ, מקארר לעומת מאקרר. אינני חושב שאטעה אם אגיד שמי שאומר מחאשב, הם אנשים מבוגרים, שיש להם סיכוי גבוה יותר להגיד אווירון ולא מטוס, כלומר, יש בשימוש בצורה מידע לגבי הדובר. לעומת זאת אם מדובר במילים מקרר או מגהץ, עניינם נראה לי דומה לאלה של סוכרת/סכרת, מזרן/מזרון. מי שרוצה להיחשב כידען בתחום השפה "הגבוהה", המורים, המחנכים שאינם מרפים, יתקנו אותנו בלי סוף. ההיסטוריה היא זאת שקובעת אם מילה או הגייתה יקבלו משמעות נפרדת עם הזמן או שיהפכו ל"היסטוריה". בינתיים, הדבר הזה משמש להפליה לשונית, שהיא סוג שהפליה נפוצה בכל חברה, הקובעת מי נחשב ומי לא.
    אם כן, אם עליי לתקן מישהו, אעשה זאת אך ורק אם יש סיכוי שהדבר יפגע באמת במעמדו או בהבנת דבריו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל