הסובלנות אינה אלא ההסכמה עם קיומו של האחר, השונה מאיתנו בחיצוניותו, אופיו, השקפותיו, התנהגותו ומנהגיו, משמע: היכולת לכבד דעות, אמונות, השקפות, מחשבות ותרבויות של אחרים, וכן לכבד את זכותו של הזולת להבעה-עצמית, מבלי לזלזל ו/או לפגוע בו, עקב היותו שונה! האם קרה לכם, שקיללתם אדם, או אמרתם עליו מילים קשות, בלי להכיר אותו? – האם ערכתם הכללות? – האם נקטתם עמדה לגבי מצב, שאתם לא באמת בקיאים בו? – האם גיניתם אדם, או ריחמתם עליו, בשל חולשותיו? – האם נרתעתם מאדם, בגלל צורת דיבורו? – האם גיניתם, או האשמתם אדם, בגלל דתו/מוצאו? – האם חילקתם עצות לדיאטה לאדם כבד גוף, מבלי להכירו לעומק? – האם קבעתם עובדות לגבי אדם בגלל צבע עורו, מבלי להכיר אותו? – האם התחרטתם על דברים, שאמרתם, או חשבתם, לגבי אדם זה, או אחר? בכולנו קיימת מידה של חוסר-סובלנות, במי יותר ובמי פחות. רובנו ממהרים לשפוט אחרים, וכן רובנו קובעים דברים, לפי דעות-קדומות והנחות מוטעות. לדוגמה, מספר אמירות הרווחות בינינו:
הסובלנות היא גם חלק חשוב ובלתי-נפרד מהדמוקרטיה. מאחר ובין בני-האדם קיימות מתיחויות ויריבויות, בצד שיתוף-פעולה, וכן יש בהם שילוב של מעלות וחולשות אנוש, אין מנוס מריבוי גוונים בפוליטיקה, מפיוס בין יריבים, מפשרות בין גישות מנוגדות ועוד... מכאן שחלק חשוב מאוד בדמוקרטיה הוא, הבנת רוח האדם!
לא קשה ללמוד להיות סובלני, כל מה עלינו לעשות הוא: להפסיק לשפוט את האדם וללמוד לשפוט מעשים!
כולנו ביחד למען כולם!
שלכם
עינבר אזולאי גם בפייסבוק
https://www.facebook.com/groups/281906558501416/ "נווה-אור - עזרה לזולת" |