המחיר קרץ, "רק" 6000 מזומנים במקום 11,000 מהם.

לאחרונה, אחד החלקים (הבולם הקדמי) החליט למשוך תשומת לב והפסיק לעבוד.

בהיותי אדם בעל סטרונום רגיש ולאחר שמחאותיי מול הבולם לא עזרו, כיתתי רכבי אל לחנות ממנה רכשתי את האופניים לאחר שביררתי באתר האינטרנט של היבואן כי הבולם עדיין באחריות (הפתעה חיובית).

בחנות נאמר לי שהמשלוח של הבולם ליבואן (שנמצא 2 רחובות משם) עולה 100 ש"ח. כמו ישראלי טוב החלטתי לקחת את האופניים בעצמי ולבזבז את המאייה הזו על דברים שימושיים יותר מרכב אדום עם ציור של צבי עליו.

להלן השיחה הקצרה שהתנהלה אצל היבואן:

- "שלום, יש לי בעיה עם הבולם" .

- "איזה בולם זה?"

- "(הכנס שם הבולם)"

- "אנחנו לא היבואן כבר חצי שנה"

- "אבל באתר שלכם אתם מופיעים כיבואן ואין עדכון בעניין"

- "כן, נכון. האתר החדש אמור לעלות מתישהו בזמן הקרוב"

- "או. קי יש יבואן אחר?"

- "לא. אבל המעבדה שלנו עדיין מטפלת בבולם"

- "או קי, אז אני אשאיר לכם את הבולם ותעדכנו אותי"

-  "מצטער, תצטרך לקחת אותו בעצמך".

- "איפה המעבדה?"

- "(שם של קיבוץ בשרון), תרשום טלפון"

הודיתי לבחור האינפורמטיבי וחזרתי אל החנות. שם התנהלה השיחה הבאה:

- "הייתי אצל היבואן, הם אומרים שהם כבר לא מייבאים את החברה הזו כבר 6 חודשים"

- "כן אני יודע שהם עושים בעיות" (מוזר, יכולת להגיד לי שעה אחת ועצבים רופפים קודם).

- "טוב, אז אני אשאיר לך את הבולם ושלח אותו אליהם, אני אשלם 100 ש"ח העיקר שיהיה לי על מה לרכב"

- "אין בעיה"

כאן החלטתי לחלטר כמיני כלבטק לכמה שניות:

- "תגיד, עדיין מוכרים אופניים עם בולמים של (הכנס שם החברה) בארץ?"

- "חדשים?"

- "כן, חדשים"

- "כן, מוכרים כאלה, הם מגיעים ככה מיצרן האופניים"

- "כלומר, טכנית, מוכרים אופניים עם בולמים שאין עליהם אחריות"

- "כן" (הכן נאמר בנון שלאנטיות כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם)

בעודי יוצא מהחנות ערום מהאופניים ומשארית התמימות שעוד נותרה בנפשי הצינית תהיתי האם המוכרים טורחים ליידע את הקונה המאושר שחלקים מאוד אקוטיים באופניו לא מכוסים באחריות בשניה שהוא מקשקש את חתימתו על חתיכת הנייר ששללה ממנו חצי משכורת...

פינת החכמה להיום:

לתקוע ערימה של נוצות בתחת לא הופך אותך לתרנגול (משהו הלך לאיבוד בתרגום מאנגלית, אתכם הסליחה)