סבלנות יש. אבל עוד מעט יגמרו לנו השרים/ח"כ שאינם מורשעים/מואשמים/נחקרים ולא ישאר עם מה לשחק.

ועד דבר, אם המשטרה תעשה מלאכתה נאמנה, אנחנו נקבל את השרשור עד אולמרט ובתווך יהיו עוד הרבה אנשים, עסקנים וחבריהם.אבל כמו שציינתי, עלינו להמתין בסבלנות ( יש משחק כזה, זוכר?).

אכן הגיע הזמן לנקות את האורוות ולקבוע רף התנהגות "מוסרי" מינימלי לנבחרי העם, עם או בלי קשר להיבטים המשפטיים של מעשיהם.

טוב... וטוב... רק צריך לשמוח שהם נחשפים.

 

אתה זוכר היטב, אכן בן ציון היה "חולה אנוש". זה לא מפתיע. הלחץ בכלא הוא בלתי נסבל גם אם אתה מקבל תנאים מועדפים וחי על חשבון המדינה. בכל זאת, יש הבדל קטן בין מלון 5 כוכבים לתא מסורג. מה גם שבאזור האלפים מחכים לך מליונים והם נעולים בכספות תחת חשבונות פיקטיביים. בגין לא היה תמים, הרי בן ציון עזר למפלגת חירות בבחירות. אלא מה? בגין היה מספיק חכם כדי לבקש את כל המסמכים הרפואיים שיגבו את החנינה.  

אכן אסור לשפוט מראש, ומבחינה משפטית הם זכאים כל עוד לא הורשעו בדין.

אבל יש שלב בתהליך החקירות בו שר בממשלה אמור להבין שהשארותו בתפקיד מזיקה למשרד ומזיקה למדינה.

זה אמנם מוגזם לצפות שנבחרי הציבור של היום ישימו את טובת המדינה מעל טובתם האישית,  אבל מותר לחלום.

 

לגבי התאבדויות, גם טרטמן ניסתה את הפטנט הזה ("מעוותים לחלוטין דברים. אנשים שפחות חזקים ממני יכולים לשים קץ לחייהם"), כך שהירשזון בחברה טובה

 

אגב בן-ציון, זה לא הוא שקיבל קיצור מאסר משמעותי (מידי בגין ?) עקב בריאותו הרופפת והפך לנס רפואי לאחר השחרור ?

אנו מתבשרים כאן ועכשיו, שהמשפחה התומכת נוהגת על פי אמות מוסר קדומות... אין חדש תחת השמש. כבר בימי קדם, נהגו צעירי השבט לצאת לצייד ולחלוק את שללם עם הוריהם ובני המשפחה הגרעינית.

על כך, נוספת בימים אלה, הפצת מסר על ידי "מקורבים" ובו הטלת האחריות על הציבור - השבט. רוצה לומר, התראות בדבר החשש למר הירשנזון שעלול להתאבד חלילה, לא בגלל קשיים חומריים ( הרי הוא "מסודר"היטב) אלא בגלל הלחץ הנפשי.

אכן, התמודדות קשה.

חשבתי על אברהם עופר, לוינסון, אלבין...שלא יכלו לשאת זאת. כל אחד מהם, סיפור אחר. על ידלין ובן ציון שהלכו לכלא בדממה ועל כך שבסופו של דבר, רק על עופר התפרסמה ידיעה קטנטנה בדבר חפותו אבל זה היה מאוחר מדי ומעט מדי. לעולם אין לדעת ולכן אולי אסור לשפוט מראש?